האם השחור צובע את הלבן, או להפך?

במחקר חדש על תגובות החברה הישראלית ל"משפחות מעורבות" עם יהודי אתיופיה שיוצג בכנס העמותה למדעי יהדות אתיופיה המתקיים השבוע במכללה למינהל המסלול האקדמי ובאוניברסיטת תל אביב, יוצגו ממצאים מדאיגים לגבי מצבם של יהודי אתיופיה לאחר שלושים וחמש שנה בישראל.

במסגרת מושב העוסק בסטראוטיפים, גזענות ואפליה, יציג ד"ר גדי בן עזר את ממצאיו של ממחקר ממושך שנערך על פני כ15 שנים ובחן זוגות מעורבים וילדיהם. הרצאתו תעסוק בתגובות הטיפוסיות של אנשים בחברה הישראלית למשפחות מעורבות כפי שהן נחוות על ידי בני המשפחות הללו, "שחורים" ו"לבנים" בעת שהם עוברים במרחב הציבורי, כלומר בקניון, בתחנת האוטובוס וברחוב.

במחקרו מצא בן עזר, פסיכולוג בין תרבותי העובד עם עולי אתיופיה מזה שלושים ואחת שנים, כי ישראלים מגיבים לצבע העור השונה בהקשר של המשפחה המעורבת עם יוצאי אתיופיה מהגרים או ילדיהם שנולדו כבר בישראל, בשלוש דרכים טיפוסיות כפי שהן נחוות על ידי בני הזוג:

• "הפתעה" מנוכחותו של חבר המשפחה ה"אתיופי" בהקשר שאינו תואם לסטראוטיפים לגבי אוכלוסיית המהגרים הזו בעיני ישראלים רבים. הפתעה זו חושפת, כמובן, את עצם התפיסה הסטראוטיפית לגבי המהגר מאתיופיה ומקומו הראוי בחברה.
  

• "חדירה לפרטיות" של הישראלים למשפחה המעורבת, שניתפסת על ידי יוצאי אתיופיה או האחרים במשפחה כ"מוגזמת" ועולה בעוצמתה על רמת החדירה לפרטיות המקובלת בחברה הישראלית. למשל, נהג אוטובוס שרואה בחורה יוצאת אתיופיה נפרדת מבחור "לבן" בעת שהיא עולה לאוטובוס נתקלת בשאלה: זה חבר שלך? כן. הנהג: "וואלה, אתיופית ותימני אני עוד מבין. אבל עם אשכנזי?! אייך אתם מסתדרים?!".
  

בחורה יוצאת אתיופיה מזוג מעורב אחר מספרת: "ישבנו בקונצרט, ומישהי כל הזמן הסתכלה אחורנית אלינו ותקעה מבטים. בהפסקה, בשרותים, היא פגשה אותי, ואז היא אומרת לי: 'יו, אתם כאלה מקסימים, יצאו לכם ילדים כאלה יפים!'. בעלה של הבחורה המשתתף בראיון, אומר: 'אנשים חושבים שאם הם אומרים משהו חיובי, אז זה בסדר שהם מתערבים. אבל זה לא! כי הם עושים זאת רק כלפי מי שהם מרגישים שהוא מתחתם, לא מעליהם." כך או כך, החדירה לפרטיות, בעיניו, היא רבה בהרבה  ממה שחווה כיחיד לבן בחברה הישראלית, שממילא שמירת הפרטיות בה היא לא ערך גבוה.

• תגובה מודגשת של הערכה - הממצא השלישי במחקרו של ד"ר בן עזר מציג תגובה מודגשת, בוטה וגלויה של הערכה מצד אנשים בישראל לצד ה"לבן" במשפחה המעורבת, על הנכונות למשפחתיות מעורבת. כפי שניסח אחד הבעלים הלבנים: "מסתכלים עלי כאילו הוצאתי את האתיופים לאור. כאילו אני עובד סוכנות, שהעבודה שלו זה לקלוט אתיופים...". אותו אדם אומר שהוא חושב פעמים רבות לפני שהוא מספר בפעם הראשונה שאשתו יוצאת אתיופיה, או, כמו שהוא קורא לכך "מוציא את הזוג המעורב מהארון".
  

היבט מדהים במחקר הוא שביטויים מסוג זה של ישראלים נאמרים גם בנוכחות החבר "המהגר" במשפחה המעורבת, כמו למשל בנוכחות הילד של המשפחה, אם הוא כהה עור, כשהוא הולך עם אביו הלבן (הילד כבר אינו "מהגר" אלא "דור שני להגירה").

מכלל הממצאים עולה כי ברוב המקרים "השחור צובע את הלבן" ולא "הלבן את השחור". כלומר, התגובה למשפחה המעורבת מושפעת יותר מבן המשפחה ה"שחור" החבר בה.

מסקנה מרכזית נוספת העולה מהממצאים היא שעדין אין קטיגוריה "טבעית" של משפחה מעורבת" עם יהודים ממוצא אתיופי בחברה הישראלית. ניתן להסתכל על ממצאי המחקר כ"מקרה מבחן קיצוני" שיכול לשקף תפיסות לגבי המהגרים היהודים מאתיופיה בחברה הישראלית ואת המשכיותן (או השתנותן) במשך השנים, גם לגבי אנשים ממוצא אתיופי שכבר נולדו בישראל ("דור שני" להגירה).

תפיסות אלה עשויות לשקף תהליכים רחבים וכלליים יותר בחברה הישראלית, כמו למשל מידת הטמעתן בפועל, ולא רק מן השפה לחוץ, של גישות "פלורליסטיות" ו"רב תרבותיות" בישראל, הבאות לידי ביטוי, בין היתר, בהתפתחותה האפשרית של קטיגוריה של "משפחה מעורבת" בחברה הישראלית.

בחברות בעלות הטרוגניות של קבוצות מוצא בעלות צבע עור שונה, ובהקשר של מחקרי משפחות מעורבות ("זוגות מעורבים" ו"אימוץ בין גזעי"). מתרחשים תהליכים הפסיכולוגיים טיפוסיים שעוברים אנשים למול שוני וזרות, ביחוד סביב צבע עור שונה או מאפיינים פיזיים שיוצרים בולטות בסביבה החברתית בארץ היעד של המהגר.

לתגובות הטיפוסיות הללו, שמיפיתי בהקשר של יהודי אתיופיה כבר לפני שלושים שנה, (ודנתי בהן בספרי "כמו אור בכד") יש, כפי שיוצג בכנס, השלכות קשות על מצבם הנפשי של בני המשפחה המעורבת, גם ללבן שהוכנס לעול השונות, אבל במיוחד על בעל צבע העור הכהה.

מחקרים בעולם מצאו שגזענות יומיומית מהווה מצב לחץ לכל דבר, מעלה את רמת הורמון הלחץ בדם (קורטיזול) ומורידה את עמידות מערכת החיסון. מופיעות תגובות של דכאון, חרדה, יתר מחלתיות פיזית ונפשית, ועוד. לדעתי, למדינה ולכל אחד מאיתנו יש מה לעשות בהקשר זה במפגש עם המשפחות המעורבות והאחרים בחברה, אבל זה כבר נושא להרצאה בכנס אחר.

במושב תוצג גם עבודה של ד"ר בן פורת על סטראוטיפים ויחס המשטרה ליהודי אתיופיה, פרופ' היילברון וחברותיה יציגו את ממצאיהן על תיאוריית המגע החברתי ומה קורה כשהיא נכשלת במפגש עם עולי אתיופיה, וכן יציגו חוקרות יוצאות אתיופיה, ווביט וורקו מנגיסטו את הקשר בין אפליה נתפסת לנשירה ממערכת החינוך והתנהגות סיכון וענתי טימסיט את הנסיונות של עולי אתיופיה להתאים עצמם לחברה ותחושת הניכור הנילווית לכך.

• הציבור הרחב וכל מי שמתעניין בתהליכים בחברה הישראלית מוזמן להגיע לכנס שיתקיים בחוג למדעי ההתנהגות במכללה למינהל ובאוניברסיטת תל אביב בחסות החוג ללימודי אפריקה. פרטים והרשמה  gbenezer@gmail.com או tamarked@gmail.com . ניתן להיכנס לאתר העמותה למדעי יהדות אתיופיה   או לעמוד האירוע בפייסבוק .