שתף קטע נבחר

"גאון וצנוע". זוכה הנובל פרופ' מיכאל לוויט

בגיל 66 קיבל החוקר הישראלי-אמריקני את הפרס היוקרתי על מחקר שביצע כשהיה בן 20. "הייתי במקום הנכון ובזמן הנכון, והיו לי כמה רעיונות טובים", אמר בתגובה. בנו המתגורר באזור השרון והחברים מהמחלקה במכון ויצמן מסבירים מה מיוחד בפרופ' לוויט: "הוא התרגש, זה כבוד מטורף בשבילו"

קצת לפני 13:00 בצהריים, שלוש דקות בדיוק אחרי שקיבל את ההודעה מוועדת פרס נובל בשטוקהולם, התקשר פרופ' מיכאל (מייק) לוויט לבנו אדם המתגורר באזור השרון ובישר לו על הזכייה. "ככה זה עובד", הסביר היום (ד') אדם לוויט בשיחה עם ynet. "ועדת הפרס מודיעה לזוכה עשר דקות לפני ההכרזה לתקשורת, ושבע דקות לפני שכל העולם ידע הוא התקשר להודיע לי. הוא התרגש מאוד, זה כבוד מטורף בשבילו".

 

 

חוקרים ישראלים שעזבו לחו"ל מוזמנים לפנות למערכת ynet באימייל האדום

 

לוויט, בריטי-ישראלי המכהן כפרופ' לביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד, הוא אחד משלושת הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2013. יחד איתו זכו שותפו אריה ורשל, ישראלי-אמריקני ובוגר מכון ויצמן, כיום באוניברסיטת דרום קליפורניה. המחקר שלהם עסק בפיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות.

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

פרופ' לוויט (מימין) ופרופ' ורשל (צילום: EPA, רויטרס) (צילום: EPA, רויטרס)
פרופ' לוויט (מימין) ופרופ' ורשל(צילום: EPA, רויטרס)

כמו כן זכה בפרס מרטין קרפלוס, אמריקני אוסטרי מהאוניברסיטאות שטרסבורג והרווארד. הפרס מעניק לכל אחד מהשלושה סכום של 1.5 מיליון דולר.

 

בראיון לסוכנות הידיעות AP אמר פרופ' לוויט שאת הפרס הוא מקבל על עבודה שלו מגיל 20: "פשוט הייתי במקום הנכון בזמן הנכון, ואולי גם היו לי כמה רעיונות טובים. זה די נחמד לראות את המדע והביולוגיה החישובית מקבלים הכרה כזאת. זה הפך לתחום גדול. עד עכשיו הוא תמיד היה האח החורג והמכוער של הביולוגיה הניסויית".

 

לוויט (66) נולד בפרטוריה בדרום אפריקה וכשהיה בן 15 היגרה משפחתו לאנגליה. בגיל 21 הגיע לישראל כדי לעשות דוקטורט. הוא שירת תקופה בצה"ל וכאן הכיר את רעייתו רינה, אמנית ופסלת, שאיתה חזר לאנגליה, שם קיבל תואר גם מקיימברידג'. ב-79' חזר לישראל, התגורר ברחובות וכיהן כפרופסור במכון ויצמן. ב-86' הוא נסע לקליפורניה ומאז הוא מחלק את חייו בין ארה"ב לישראל.

ללוויט, כיום מדען אורח במכון ויצמן, יש אזרחות ישראלית והוא בעליו של בית ברחובות. למיכאל ורינה לוויט שלושה ילדים: דני (44), ראובן (41) ואדם (37). "זה מדהים לקבל הכרה על משהו שעשית לפני 40 שנה", הוסיף אדם לוויט. "הספקנו לנהל רק שיחה קצרה. מאוד התרגשתי ומהר התקשרתי לאשתי".

 

ורשל (72), נולד בקיבוץ שדה נחום, למד בטכניון ובמכון ויצמן ועזב את הארץ לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא נודע בזכות מחקריו בתחום הביוכימיה החישובית והביופיזיקה, היה מחלוצי הסימולציות הממוחשבות של תהליכים ביולוגיים ופיתח בין היתר שיטה שנקראת אנזימולוגיה חישובית.  
בראיון לתוכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל עם יעל דן סיפר ורשל על הרגע שבו בישרו לו כי זכה בנובל. "הודיעו לי בשתיים בלילה", אמר. "לא היו צריכים להגיד כלום. ברגע שהיה צלצול ידעתי". על אזרחותו הישראלית אמר: "אני בחלקי ישראלי. אני מבקר בארץ. אני מרגיש ישראלי. הילדות שלי מדברות עברית".

 

"מייק אדם מבריק, גאון וצנוע"

במכון ויצמן הביעו היום התרגשות מזכייתם של שני חוקרים המוכרים להם כל כך טוב. פרופ' קובי לוי, מהפקולטה לכימיה, המחלקה לביולוגיה מבנית: "אני מכיר את שלושת הזוכים. שניים מהם ישראלים לכל דבר שגדלו במכון ויצמן ועשו את עבודת המחקר שלהם כאן, שתי קומות מעליי".

 

פרופ' לוי מסביר שהזכייה נוגעת למחקר שעסק בבנייה של תשתית חישובית ללימוד מולקולות גדולות ומורכבות כגון חלבונים וקבוצות גרעין. המטרה הייתה להבין כיצד בנויים חלבונים, מאחר שהם קשורים לתפקוד הביולוגי. "הם למעשה הצליחו לתרגם כוחות שקיימים בין אטומים למשוואות פיזיקליות ולתרגם אותם לשפת מחשב", הוסיף.

 

איך זה עוזר ביום יום?

"אם אנחנו מבינים איך מולקלות עובדות זה מעולה. אפשר לשלוט בביולוגיה ואם יש תהליך לא רצוי - אפשר להאט אותו על ידי תרופות או מולקלות אחרות".

 

פרופ' יעקב אנגליסטר מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן הוסיף: "לוויט היה ראש המחלקה שלי והוא חבר אישי. יש לנו אפילו אותו מאמן אישי. הוא מבריק, גאון, צנוע, נעים, חבר טוב, אדם נהדר ולא אחד שחושב שהכול מגיע לו".

 

"לא ישנים מאז 2:30 בבוקר"

יעל ורשל, בתו של זוכה הנובל וחוקרת תקשורת המונים, סיפרה ל-ynet כי בני המשפחה עדיין לא מעכלים את הבשורה. "אנחנו בשוק ולא באמת קולטים מה קרה. אנחנו לא ישנים מאז 2 וחצי אחר חצות, מהרגע שאבא קיבל את שיחת הטלפון משטוקהולם", אמרה.

 

היא סיפרה כי בני המשפחה לא הורשו לעדכן את חבריהם עד להודעה הרשמית והוסיפה כי "מרגע שהדבר התפרסם, הטלפונים לא מפסיקים לצלצל. אבא מאוד שמח אבל אני לא בטוחה שהוא וכולנו קולטים באמת מה קרה. כי לא היה לנו רגע לעצור. עדיין לא הצלחנו לאכול ארוחת בוקר ונראה לי שאנחנו הולכים להעביר 24 שעות בלי שינה".

 

לדבריה, "כל המשפחה שלנו חיה בארץ. שלושה אחים של אבא, אחד בקיבוץ שדה נחום ושניים בהרצליה וחולון. למרות שאנחנו חיים כאן הרבה זמן, אנחנו כמובן ישראלים לכל דבר. מדברים בבית עברית ואנחנו מגיעים הרבה מאוד לארץ לביקורי משפחה ולכנסים מקצועים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
פרופ' מיכאל לוויט
צילום: EPA
מומלצים