שתף קטע נבחר

המוח ברח להייטק: "קטסטרופה למדינה"

לפרופ' עדו אליעזר, שמחזיק בדרכון אמריקני, היו את כל הנתונים להצליח בענק. באחרונה הוא נפלט מהאקדמיה, אך תוך יממה נחטף לסטארט-אפ כשברקע שאלת העזיבה: "אני הסתדרתי, אבל הידע לא יעבור לדור הבא"

מבריחים את המוחות, ולא רק לחו"ל: זכייתם של הפרופסורים האמריקנים-ישראלים מיכאל לוויט ואריה ורשל בפרס נובל, חידדה גם את מצבם של החוקרים שנאלצים לשקול את דרכם ולהכריע בין הישארות בארץ לנדידה לנכר. פרופ' עדו אליעזר, למשל, מחזיק בשלל תארים מרשימים אבל לא מצא עבודה באקדמיה. "הציונות כובלת אותי לכאן, אבל אני לא יודע כמה זמן זה יחזיק מעמד", סיפר.

 

הפרופסור שאוחז כמו זוכי הנובל בדרכון אמריקני יכול לעזוב את ישראל בכל רגע שיחפוץ. בינתיים הוא נשאר כאן, אבל מזהיר: "עם ההתנהלות הנוכחית אני לא רואה כאן כל עתיד".

 

בריחת מוחות מישראל - דיווחים נוספים ב-ynet:

הדור הבא של פרס נובל: 'לעשות את זה בארץ'

דעה: מבריחים מוחות, מפריחים ספינים

אין מחקר ואין שכר: פרס נובל בבריחת מוחות

 

לפרופ' אליעזר תואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני בחקר ביצועים בהצטיינות יתרה ותואר שלישי במתמטיקה. את השתלמויות הפוסט-דוקטורט שלו הוא עשה באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון. למרות הרזומה המרשים, הוא מחזיק כיום במשרה בחברת סטארט-אפ.

 

"במהלך תקופה של 10 שנים בלבד הגעתי לרקורד המכבד קריירה מדעית שלמה", מעיד על עצמו פרופ' אליעזר. "זה כולל יותר מ-100 מאמרים מדעיים מהשורה הראשונה בתחום המחקר שלי, שלל הרצאות מוזמנות בכנסים בינלאומיים, ארגון מגוון כנסים ופרסים על מחקר מדעי". החוקר מוסיף כי אלה נבחנו כמעט ללא תלמידי מחקר, עם תנאים ירודים, ללא קביעות ועם חוזי העסקה שהתחדשו מדי שנה.

 

בתחילת החודש מצא עצמו פרופ' אליעזר ללא מקום עבודה באקדמיה הישראלית, ולמעשה ללא פרנסה. "זה היה די הלם עבורי", הוא מודה, "בסופו של דבר פניתי לחברת סטארט אפ מצליחה ונחטפתי על ידם תוך פחות מ-24 שעות. מבחינה אישית 'הסתדרתי', אני אוכל לעזור לחברה אחרת, אולי אפילו אעשה 'אקזיט' ואהיה מיליונר, אבל מהבחינה הלאומית זו קטסטרופה - כל הידע הייחודי שצברתי במהלך שנים ארוכות של לימודים ומחקר לא יעבור לדור הבא".

לא נשארו כאן. פרופ' לוויט ופרופ' ורשל (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
לא נשארו כאן. פרופ' לוויט ופרופ' ורשל(צילום: רויטרס)

בריחת המוחות שעמדה בכותרות בימים האחרונים נחשבת מבחינת פרופ' אליעזר לאחת מבעיותיה של האקדמיה בישראל, אך לא רק. "אם יש לי פצע ואני מדמם רואים את הדם כי הוא חיצוני. אבל יש גם דימום פנימי שאותו לא רואים והוא לפעמים מסוכן יותר. הכוונה שלי היא שיש את אלה שעוזבים לחו"ל ועליהם אנחנו יודעים ושומעים, אבל יש את אלה שלא בורחים לחו"ל, אלה שיכלו להיות אנשי אקדמיה מצוינים והם פשוט הולכים לאיבוד בארץ".

 

לדעתו, לא כל מי שבאמתחתו דוקטורט צריך להמשיך לעסוק במחקר. "יש אחוז מסוים שמיועדים ומתאימים להיות חוקרים, אלא שמדינת ישראל מכשירה כמות גדולה מאוד של דוקטורנטים ולבסוף בועטת אותם לחו"ל, כי אין כל אפשרות לקלוט אותם פה. אנחנו משקעים כסף לפירות שמדינות אחרות קוצרות, אנחנו פשוט מחסלים בשיטתיות את עתידה האקדמי של ישראל".

 

"זו התשוקה שלהם" 

פרופ' אמנון הורוביץ, מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן, קיבל כבר הצעה לעזוב את המדינה, אבל הלב לא נותן לו לעשות את זה. לדבריו, "הציעו לי לעבור לחו"ל, אבל למזלי מצאתי מקום להיות בו, ולא הייתי עוזב את ישראל. אני יכול להבין מדענים, זו התשוקה שלהם, אם אתה לא יכול לעשות את זה בישראל אתה תעשה את זה במקום אחר. רוב האנשים שאני מכיר היו רוצים להישאר בישראל".

 

כדוגמה ל"צרות" שאליהן הוא מתייחס בדבריו אומר פרופ' הורוביץ כי "יש הבדל בין התחומים השונים בכלכלה ובמדעי המחשב הבריחה היא הכי מסיבית והסיבה היא המשכורות הגבוהות שניתנות בארה"ב, וזו הסיבה שהמחלקה לכלכלה באוניברסיטאות תל-אביב וירושלים התאחדו, המצב קטסטרופה. במדעי הטבע רוב האנשים עזבו או לא חזרו בגלל שאין תשתיות".

 

פרופ' הורוביץ הוסיף כי "במדעי החיים עובדים תחת פרופסור אחד לעתים בין 40-30 אנשים, כולם עובדים תחתיו וצריך המון תקציב. אנשים שמובילים את התחום יש להם אימפריות ובארץ לא ניתן לפתח את זה. הבעיה השנייה, גם אם יש כסף לקנות מעבדה, אין מספיק כסף לתחזק אותה כי הציוד מתכלה. הבעיה השלישית והפחות חמורה זה למצוא את הכסף למצוא את הבעיה הראשונית. מעבדה עולה 5-1 מיליון דולר רק לשם ההקמה וכדי שהחוקר יוכל לעבוד". החוקר ממכון ויצמן ציין גם כי "הממשלה הייתה צריכה לפתוח יותר תקנים כדי שנהיה ברמה שבה היינו בשנות ה-50 וה-60".

פורסם לראשונה 10/10/2013 23:29

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים