קשישים ועניים: "נגנוב כדי לשלם חשבונות?"

עוד דיווחי חדשות בנושא ב-ynet:

ילדי עולים: רבע עניים, שליש מוכרים לרווחה

למרות הקצבאות: 'עובדים וחיים בעוני מחפיר'

שיעור העוני נמדד לפי הכנסות פנויות ביחס לחציון בעולם המפותח, שעומד על 3.5%. עורכי המחקר הצביעו על עיוות נוסף וחמור אולי בהרבה: 50.2% מהקשישים נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם, קרי לפני תשלומי רווחה ומסים. זהו שיעור העוני הנמוך ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות כלכליות, בדומה למצב בקנדה.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, התייחס לממצאים: "מצב העוני במדינת ישראל הוא מהגרועים בעולם. על ממשלת ישראל לקבוע יעדים לצמצום העוני והאי-שוויון. לכן יש תפקיד מאוד משמעותי לוועדה למלחמה בעוני שמינה שר הרווחה". לדבריו, "שיעור העוני של הקשישים במדינת ישראל, למרות מגמת שיפור, דורש התייחסות ממשלתית כדי להוריד אותו לרמת הממוצע במדינות ה-OECD".

עם זאת, הדגיש מור יוסף כי לביטוח הלאומי נתונים שונים מאלו שבדו"ח. "חצי מתקציב הביטוח הלאומי ב-2014 מיועד לקשישים, ועומד על כ-33 מיליארד שקל", אמר. הוא ציין עוד: "על פי הדו"חות שאנחנו מפרסמים, ללא הקצבאות שיעור הקשישים העניים עומד על 58% ואז יורד ל-19.8%. זו ירידה של 95% בשיעור העוני". מור יוסף אמר כי משנת 1997 ועד 2011, שיעור העוני של קשישים ירד מ-26.8% ל-19.9%. "כלומר, מקומנו משתפר למרות שאנחנו עדיין מעל הממוצע ויש לנו עוד דרך ארוכה לעשות".

ממצאי הדו"ח גררו תגובות נזעמות מצד ארגונים חברתיים וחברי כנסת. "הנתונים מזעזעים, אך אינם מפתיעים אותנו כלל", אמר נשיא הקרן לידידות הרב יחיאל אקשטיין. לדבריו, "רבע מהקשישים בישראל תלויים אך ורק בקצבאות המדינה בהיעדר הסדר פנסיוני אחר. הקצבה המקסימלית, שלה זכאי קשיש בישראל, עומדת על 2,700 שקל בחודש ואינה מספיקה לכיסוי צרכיו הבסיסיים ביותר. התוצאה היא עשרות אלפי קשישים שחיים בעוני מחפיר".

אקשטיין הדגיש: "בכל הקשור לכבוד ודאגה לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, אנו רחוקים מלהיות אור לגויים. ממשלת ישראל חייבת לדאוג לקצבאות נאותות המאפשרות חיים בכבוד לאלו התלויים בה לחלוטין". 

ועדת הכלכלה ערכה היום דיון מיוחד בממצאי הדו"ח. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (העבודה), "הדו"ח מוכיח כי מדיניות הרווחה של מדינת ישראל בדאגה לקשישים היא הגרועה ביותר בעולם המפותח". הוא הוסיף כי הממצאים צריכים להוות "קריאת השכמה לממשלת ישראל, היא חייבת לשנות סדרי עדיפויות. לא ייתכן שאדם יעבוד כל החיים ויקבל מהמדינה קצבה של 20% מהשכר הממוצע, שממנה לא ניתן אפילו להתחיל לחיות". 

קשיש מירושלים: "המדינה שכחה אותנו"

"סוחבים את החבל לאט לאט עד שיגיע הסוף, אבל בינתיים אנחנו מקווים לטוב", אומר חיים תורג'מן (79) נשוי ואב לשלושה. תורג'מן מתגורר ביחד עם בנו הנכה בן ה-50 בדירה קטנה בת שלושה חדרים בשכונת נווה יעקב בירושלים. "אני נמצא איתו כל הזמן. פעם אני מטפל בו ופעם הוא בי וזה מה שמחזיק אותי בחיים מול הבדידות. בערב יש רק קירות". לדבריו, שני ילדיו האחרים לא יכולים לעזור כי אין להם כסף בעצמם. "הם גרים בשכירות ובקושי מחזיקם את הראש כדי לטפל בילדים שלהם", אומר תורג'מן.

חיים תורג'מן: "אי אפשר לחיות עם סכום כזה"(צילום: אורן נחשון)

רעייתו של חיים מאושפזת זה חמש שנים במוסד סיעודי לאחר שעברה אירוע מוחי קשה וכל הכנסתו של חיים מסתכמת ב-2,100 שקלים קצבת זקנה ופנסיה חלקית מעבודתו בעירייה בסך של 1,500 שקלים. "לך תחיה מהכסף הזה", הוא אומר בהתרסה.

"אני לא הולך לבקש נדבות, אבל מקבל אוכל כל חודש מעמותה. אלה חיים של חתול אשפתות. מה נעשה? לא נלך לגנוב ואי אפשר לעבוד כבר בגילי. מה שנשאר זה לספור את השקלים ולהתפלל לאלוהים". לדבריו, הוא בעצמו אדם חולני הסובל מלחץ דם גבוה וממחלות נוספות.

"צריך לשלם חשבונות חשמל, ועד בית, טלפון וארנונה. אני לוקח בגדים מהילד ומוותר על קניית תרופות כי פשוט אין מה להביא", הוא מוסיף. "זו לא המדינה שכיבדה בעבר את הקשישים שלנו. שכחו אותנו וזרקו אותנו ואנחנו לא מעניינים אף אחד בציבור וגם בממשלה".

גם מזל יעקובוב מתקשה לחיות בתנאים הללו: "המצב קשה", אמרה יעקובוב בראיון לאולפן ynet. "אני מקבלת 1,800 מביטוח לאומי ועוד 900 שקלים לאחר שבעלי נפטר. אי אפשר להסתדר עם סכום כזה והילדים לא יכולים לעזור".