מקימים חברה עם שותפים: מה צריך לדעת?
מערכת היחסים בין המייסדים של חברה, היא אחת מהחשובות בחייהם. מה צריך לכלול ההסכם שהם עורכים בתחילת הדרך? מדריך
סכסוכים בין שותפים נחשבים לנפוצים למדי בחברות הזנק ואף עלולים לגרום לסיומו של המיזם. מכיוון שמערכת היחסים בין המייסדים עשויה להיות מהחשובות בחייהם, כדאי לערוך הסכם מייסדים מסודר, שימנע חוסר הסכמות בהמשך. על מה חשוב להקפיד בעת עריכת ההסכם?
מיקום החברה - יש להחליט על מיקומה הגיאוגרפי של החברה - מרכז הארץ, פריפריה או בחו"ל. יש לקבל את ההחלטה עם תחילת פעילות החברה שכן שינוי מבנה לאחר הקמת החברה הוא תהליך מורכב, יקר וצורך זמן ניהולי. במקרים רבים המיקום המתוכנן של עיקר פעילות החברה הוא מקום נוח להקמה.
שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון הם היתרונות והחסרונות המיסויים וכן ההטבות והתמריצים השונים שמוצעים בו. כך למשל, בישראל מוצעות הטבות רבות לחברות שממוקמות בפריפריה, כמו הטבות מס, סיוע במימון והכשרת עובדים, הקצאת קרקעות ועוד. לדוגמה: להכנסה של עצמאי מעבודתו זיכוי מס של עד 23% ביישובי ספר וקוו עימות מסוימים.
הגדרת תחום העיסוק – הגדרה נכונה של תחום העיסוק של החברה עשוי למנוע מחלוקות עתידיות בדבר מטרותיה ולייצר וודאות בדבר כיווניי הפעולה שלה. אמנם לא ניתן בתחילת הדרך של המיזם לאמץ הגדרה מפורטת, אך כדאי לדאוג להגדרה שאינה כללית וחסרת משמעות.
כך למשל, הגדרה לפיה החברה תעסוק בתחום התוכנה עשויה להיות רחבה מידי, בעוד הגדרה לפיה החברה תעסוק בפיתוח ושיווק תוכנה לתרגום משפה לשפה עשויה להיות סבירה.
חלקו של כל מייסד - יש להגיע מראש להסכמה בעניין מספר המניות של כל מייסד בחברה. הדבר נקבע בדרך כלל לפי ה"משקל הסגולי" (התרומה הכוללת המשוערת) של כל מייסד במיזם. במקרים רבים מקבל כל מייסד חלק שווה שחברה.
חלוקת תפקידים - יש להגדיר את התפקיד של כל אחד מהמייסדים, לרבות הסכמה בדבר מנכ"ל החברה שינהל אותה באופן שוטף ומורשי החתימה בה. הדבר ייצר וודאות בהקשר של התרומה המצופה מכל מייסד במובנים של ניהול, פיתוח, שירותים אחרים, השקעה כספית וכדומה. בנוסף יש להסדיר גם את השכר של כל מייסד.
קבלת החלטות בחברה - הדירקטוריון הקובע את מדיניות החברה ולכן חשוב להגדיר כיצד יורכב. בנוסף מקובל לקבוע כי החלטות ופעולות מסוימות יהיו כפופות לאישור של "רוב מיוחד" מהמניות בחברה, דוגמת עסקאות בעלות חשיבות מיוחדת או עם בעלי עניין, שינויי תקנון מסוימים, פיטורי ומינוי מנכ"ל ואימוץ תכנית עסקית ותקציב. אם היזמים אינם מנוסים, ניתן להגדיר דרישה לדירקטורים מומחים בדירקטוריון או ייעוץ של בורד מייעץ (advisory board).
סיכון "עזיבה" של מייסד בטרם עת - יש להתייחס לסיכון כעין זה מראש. קיימות מספר דרכים לטפל בנושא:
א. איסור על העברת מניות לאורך תקופה של מספר שנים (no sale)
ב. הכפפת המניות למנגנון של הבשלה הפוכה (revers vesting), כלומר החזרת חלקים מהמניות לפי מוקדמות העזיבה
ג. קביעת סכום פיצוי מוגדר מראש בגין עזיבה לפי מועדה
ד. קביעת מנגנון BMBY (ראשי תיבות של Buy me buy you) - מנגון שמאפשר לחלק מהמייסדים לרכוש את חלקם של האחרים במקרה של סכסוך שעלול לגרום לעזיבה.
במסגרת זו, כל מייסד רשאי לשלוח לאחרים הודעה בדבר הצעתו לרכוש מהם את מניותיהם בחברה בתמורה לסכום מסוים, ואילו האחרים יוכלו למנוע זאת באמצעות הודעה לאותו מייסד תוך פרק זמן מוגדר כי הם ירכשו ממנו את מניותיו בחברה באותו מחיר.
קניין רוחני - בעת ייסוד החברה מקובל כי המייסדים מעבירים לחברה את הקניין הרוחני הנוגע למיזם. המפתח הוא להגדיר נכון את הקניין הרוחני הרלבנטי ולכלול סעיפים אף שיגבלו את המייסדים מלהתחרות בחברה.
מגבלות על מכירת מניות - קיימים מנגנונים מקובלים בהם זכות השתתפות של בעל מניות בחברה ברכישת מניות במקרים בהם החברה מוכרת מניות (זכות מצרנות; preemptive rights) ובמקרים בהם בעלי המניות אחרים מוכרים מניות (זכות סירוב ראשון; right of first refusal / offer), באופן יחסי לאחזקות של בעל המניות המבקש להשתתף במניות החברה.
בנוסף יש מנגנונים שמאפשרים השתתפות בעל מניות כמוכר במכירת מניות על ידי בעלי מניות אחרים (co-sale / tag along rights) וכן כפיית מכירה של החברה למי שמעוניין לרכוש אותה על ידי בעלי רוב מיוחד בחברה (compulsory sale / bring along).
נושא זה נידון בשבוע היזמות בירושלים שהסתיים היום ונערך בחסות הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים והמשרד לענייני ירושלים והתפוצות.
הכותב מתמחה בתחום ההיי-טק, מיזוגים ורכישות. תוכן כתבה זו אינו מחליף ייעוץ משפטי
לפנייה לכתב/ת 
