"הבטחתי לה שנעבור את העדות ביחד"
היא מלווה נפגעות תקיפה מינית כבר שבע שנים כמתנדבת במרכז סיוע תאיר, ולמרות הכאב והצער שהיא חשה והתמיכה שהיא מעניקה מול האיפוק שהיא פוגשת אצל הנפגעות, דבר לא הכין את פמלה גזית לתגובתה שלה לסיפורה של הנפגעת האחרונה שליוותה
ב' נאנסה באכזריות, אני פגשתי אותה לראשונה בתחנת המשטרה כדי ללוות אותה לפרקליטות, שם היתה צריכה לספר את סיפורה. היא בחורה צעירה, נאה מאד, עדינה עם כוח פנימי ותושייה שבזכות תכונות אלו, בזכות נכונותה לרשום את מספר הרכב של אותו פוגע נבזי, ללכת ישר למשטרה לאחר המקרה, ולהיבדק בבית החולים כדי לאסוף ראיות - הצליחו לתפוס את האנס לאחר רק חודש ימים. אני נכנסתי לסיפור אחרי החקירה במשטרה והעימות עם פוגע.
נכנסתי עתה לשנת ההתנדבות השביעית שלי בתאיר, מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית באזור השפלה. בשנים אלה אני מאיישת את קו הסיוע פעם או פעמיים בשבוע, מלווה נפגעות לבית חולים, למשטרה, לפרקליטות, ובנוסף כעת אני יו״ר ועד המנהל של העמותה.
למרות הניסיון העשיר של שנים עם נפגעות אונס וסביב הנושא הכאוב, הופתעתי מתגובתי לליווי שלי את ב' - נפגשתי מספר פעמים עם ב' יחד עם רכזת הליווי בהליך הפלילי של המרכז כדי להסביר, לתמוך ולענות על כל שאלה שהיתה לה לגבי ההליך עצמו. באחד הימים נתבקשתי ללוות אותה לפרקליטות בתל-אביב כדי שתעבור הכנה לקראת עדותה בבית המשפט. כאן נדרשה ב' לספר את הפגיעה בפרטי פרטים - כמו שעשתה בחקירה במשטרה (חקירה בה לא נכחתי). עבורי, זו היתה הפעם הראשונה בעצם ששמעתי את הפרטים על הארוע הנוראי שחוותה ב׳.
יש צורך מצדה של הפרקליטה לשמוע את העדה מספרת את המהלך של המקרה כדי להשוותו לדבריה מהחקירה במשטרה. זה היה מצמרר לא רק עבורי אלא עבור כל מי שנכחה בחדר - הפרקליטה, הסטאז׳רית, ואני. בשלב מסוים, כשב' התקרבה למקום בסיפור בו האנס התחיל לפגוע בה פיזית, היא נשברה ובכתה בכי תמרורים ונשברו הלבבות של כולנו.
כשאנחנו המתנדבות מדברות עם פונה בקו הסיוע או נפגשות עם נפגעת לפגישת סיוע - לעתים רחוקות מאוד אנחנו שומעות את הפרטים על הפגיעה. הפונות מספרות מה שנעשה להן בלשון סגי נהור, או רק ברמזים. ולנו, כסייעות, זה אולי יותר קל ומאפשר לנו לחזור כל שבוע ולשמוע שוב סיפורים על כאב, על חוסר אונים, על אשמה עצמית, ועל האימה שהן חשות.
אולי זה סוג של מנגנון הגנה שאנו מפעילות - לשמוע על המקרים בלי פרטים נותן לנו את האפשרות לדמיין משהו "פחות נורא" - פחות מאיים מבחינתנו כי אנחנו לא יודעות את הפרטים.
לעיתים רחוקות הן מספרות על הפגיעה עצמה(צילום: shutterstock)
אבל באותו היום שום מנגנון הגנה לא הופעל - חשיפת הפרטים של המקרה של ב׳, כל משפט שהפוגע אמר, כל הניסיונות הנואשים שלה למנוע ממנו לפגוע בה, חשיפת הכאב שלה, ההשפלה, האימה מכל צעד שלו לקראתה, כל אלה נכנסים ישר לתודעה, אין צורך בדמיון.
ב׳ סיימה את ההכנה והסעתי אותה הביתה. בדרך היא דברה על טיול שהשתתפה בו לצפון וחייכה ואפילו צחקנו קצת על הא ועל דא. אולי היא הרגישה הקלה לאחר שהוציאה את סיפורה שוב ובכתה דמעות רבות. אני הרגשתי שיושב אצלי גוש של כאב וצער שכל רגע איים להישפך מולה אבל הצלחתי להתאפק. הגענו לבית, התחבקנו והבטחתי לה שנעבור גם את העדות שלה בבית המשפט יחד.
- פמלה גזית, מתנדבת בתאיר ויו"ר הוועד המנהל של העמותה
- קו החירום של מרכז הסיוע פועל 24 שעות ביממה: 1202 לנשים, 1203 לגברים. דרושות מתנדבות לתאיר - קורס הכשרה יפתח בחודש דצמבר הקרוב. לפרטים והרשמה: טל' 08-9496024
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
