אריק איינשטיין הובא למנוחות. אורי זוהר: "תראה איך כל עם ישראל בוכה עליך"
יום אבל לתרבות הישראלית, יום אבל למדינה כולה: הזמר אריק איינשטיין, שנפטר בפתאומיות בגיל 74, נטמן בבית העלמין טרומפלדור כשהוא מוקף בבני משפחתו, חבריו ואינספור מעריצים. "עשית טוב להרבה אנשים - לא כי אתה זמר או שחקן, אלא כי אתה אדם", אמר אורי זוהר בדמעות. מוקדם יותר הגיעו אלפים לחלוק לו כבוד אחרון בכיכר רבין, שם ספדו לו מוני מושונוב וראש הממשלה בנימין נתניהו, ושלום חנוך וקורין אלאל ביצעו שירים על הבמה
יממה כואבת של אבל ציבורי עברה על התרבות הישראלית - ועל המדינה כולה. אריק איינשטיין, מגדולי הזמרים הישראלים בכל הזמנים שהלך לעולמו אמש כשהוא בן 74, נטמן אתמול (יום ד') בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. בדרכו האחרונה ליוו אותו בני משפחתו וחבריו הרבים, ומסביבם התאספו גם מאות מעריצים שביקשו להיפרד בפעם האחרונה מהזמר האהוב. רבים מאלו שלא הצליחו להיכנס למתחם נצמדו לשערים, או התקבצו על גגות הבניינים הסמוכים. גם שעות אחרי שהובא למנוחות, המשיכו מעריצים רבים להגיע לבית העלמין, לביתו של הזמר במרכז תל אביב וכן לכיכר רבין.
- חוה אלברשטיין נפרדת: "תמיד נבוך, לא נסחף"
- לשמוע ולבכות: אריק איינשטיין - הפסקול של ישראל
- "אריק היה מטריה של אהבה" / נפרדים באולפן ynet
- בכיכר, ליד הבית: המעריצים נפרדים
- לא ימשיכו בלעדיך / אריאנה מלמד
טקס הקבורה החל בקריאת קדיש מעט אחרי השעה ארבע, כשארונו של איינשטיין הגיע לבית העלמין מכיכר רבין - שם נערך לו טקס אשכבה בהשתתפות אלפי אנשים. הרב אורי זוהר, חברו הטוב ומחותנו של איינשטיין, עמד מעל קברו כשהוא חנוק מדמעות. "אתה חיית רק את הטוב, לא יכולת להבין את הרע", אמר.
"אני נפרד ממך, עקפת אותנו, אני לא יכול לעזוב אותך... אומרים שהלך ענק, איזה ענק. נר אחד קטן של שמן היית אתה. תראה איך כל עם ישראל בוכה עליך, איך אהבו אותך. אנחנו יודעים שעשית טוב להרבה אנשים - לא כי אתה זמר או שחקן, אלא כי אתה אדם. כשהמשיח יבוא, אני לא אסתכל עליו - אני אסתכל עליך".
אפרים, בנו של זוהר וחתנו של איינשטיין, דיבר גם הוא בקול חנוק מבכי. "אני מכיר אותך הרבה שנים, מאז שאני ילד - וקשה לי להיפרד ממך, מאוד", אמר. "אני לא יודע כמה חתנים אוהבים ככה את המשפחה. אני מאוד אוהב אותך מהסיבה שאתה צנוע בגוף ובשאיפות. באמת, אתה איש צנוע, תמיד היית. שנאת ממון ושקר, היית אדם ישר, לא הסתנוורת. בוודאי תזכה להרבה נחת בעולם הבא, אנחנו מבקשים מחילה אם חלילה... אנחנו אוהבים אותך".
מוזיקאים ואמנים רבים שעבדו עם איינשטיין לאורך השנים הגיעו להלוויה, בהם שלמה ארצי, שלום חנוך, צבי שיסל, מיקי גבריאלוב, ג'וזי כץ, רבקה מיכאלי, יוני רכטר ועוד. לכתב "פרוגי" שהיה במקום סיפר ארצי על ההופעה שקטע עם קבלת הבשורה על מותו של איינשטיין, לא לפני שביצע עם הקהל את "האיש ההוא": "הרגשתי שהוא האהוב הגדול שלהם".
בעוד שבהלוויה עצמה ביקשו בני המשפחה לקיים טקס צנוע, זמן קצר קודם לכן הגיע אלפי מעריצים לטקס האשכבה בכיכר רבין בתל אביב, שם הוצב ארונו מהצהריים ועד שיצא מסע ההלוויה. על הבמה הופיעו שלום חנוך עם השיר "ילדים של החיים" וקורין אלאל עם "זן נדיר", ובין הדוברים בטקס היה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר: "בדרך לכאן שמעתי אותך שר 'כמה שאני אוהב אותך ארץ ישראל'. אריק, כמה שאנחנו אוהבים אותך. כולנו. אני אוהב אותך. באומה של יוצרים גדולים וזמרים גדולים, זה לא פשוט לומר את זה, אבל זה נכון - היית הגדול מכולם. השירים שלו ליוו אותנו בכל תחנות חיינו, באהבות ובאכזבות, בעליות ובמורדות. היית אמן נפלא, ולא פחות מזה - היית אדם נפלא".
השחקן מוני מושונוב, מחבריו הקרובים ביותר של איינשטיין, עלה לדבר אחרון והתאמץ לשאת את מילותיו למרות הבכי: "אני שחקן אז אני אצטרך לשחק איזה תפקיד אחר פה, כדי שהדמעות לא יחנקו את גרוני".
מושונוב סיפר כי "לפני כמה שנים צלצל אלי הביתה המלחין, המוזיקאי, המנצח, נועם שריף, והוא ביקש לשאול אם אריק יגיע לקחת פרס חשוב, גם מבחינה כלכלית. אני הייתי בהלם - נועם שריף התקשר אלי הביתה. צלצלתי לאריק והסברתי לו, ואז הוא אמר: 'נועם שריף צלצל אליך? איך הוא דיבר?'. והוא ניסה לחקות את הדיבור שלו, אז אמרתי לו, 'רגע אריק, הוא אמר לי שמדובר באיזה פרס, ושאל אם תבוא לקחת אותו. ואז הוא אמר לי: 'איך בדיוק הוא דיבר, מה המבטא שלו? יקה או...' - הוא כל כך התעקש לא להקשיב למה שאני אומר לו, ואני חזרתי ואמרתי לו את זה והוא לא התייחס לזה בכלל.
"חלפו מספר חודשים וטיפה אפילו כעסתי, אמרתי לו: 'אריק, אתה יודע, פרסים זה חלק מהעניין לקבל אותם. אז הוא אמר 'אני יודע, בפירוש יודע, כולם מקבלים את הפרסים ואני שמח בשבילם'. אז אמרתי לו 'למה אתה לא הולך לקחת את הפרס?' היתה שתיקה, והוא אמר: 'אני מתבייש'.
"אבל לא היתה בך שום בושה אריק כשהחלטת לעזור ולתמוך ולנחם אנשים קטנים כגדולים, שרים וראשי ממשלה, אזרחים ואנשים מהשורה, ששמעת שנקלעו למצוקה רפואית, כלכלית, משפטית. השתדלת כל חייך לא לשפוט בני אדם, למרות שכותרות העיתונים כבר חרצו גורלות לא הלכת שולל, התקשרת לאנשים שלא הכרת מעולם רק כדי לחזק אותם ויצאת מחזק ומנחם עם שלם. איך האמנת באנשים, ואיך לימדת אותנו לסלוח. ידעת שיש רוע, אבל תמיד הזכרת לכל חבריך שיש גם טוב בבני אדם והרבה. ותמיד קיווית שהאהבה תנצח.
"אריק, היית בן יחיד ולאורך חייך אספת לך אחים ואחיות כל כך רבים", סיכם, "וידעת וירדת לעומק הפרטים הקטנים ביותר של כל אחד מהם כיאה לבן משפחה. ממעריץ גדול שלך הפכתי לחברך, היית דוד של ילדי, ידיד של הורי, וכל כך שמחת כשעשינו את 'כמו גדולים', והיה דור חדש שלא עניין אותך לתקן אותם באיות של השם שלך עם שני היודים, וכל כך שמחת לשמוע אותם אומרים 'אריק שטיין'".
לפנייה לכתב/ת 
