שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP, רויטרס, EPA, AFP
    רשימת תפוצה. לגור בחו"ל ולחשוב על הבית
    ישראלים רבים יודעים בעיקר על קיומה של "התפוצה היהודית", אך מעטים יודעים על קיומן של תפוצות רבות אחרות בעולם ומשמעותן ליחסים הבינ"ל

    ישראלים רבים יודעים בעיקר על קיומה של "התפוצה היהודית" ומקצתם גם על "התפוצה הישראלית". מעטים בלבד יודעים על קיומן של תפוצות רבות אחרות בעולם ומשמעותן ליחסים הבינלאומיים. מן הדין להרחיב את המידע על מופע התפוצות בכלל, מעבר לתפוצות היהודית והישראלית, הדומות במידה רבה לתפוצות אחרות.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    מצפון תיפתח הרעה. ניגריה בקרב חייה  / ד"ר נורית השמשוני-יפה

    תפנית בעלילת הסרט. כך שדדו את הפיראטים / ד"ר כריסטיאן בואגר

    לאומן, ביצועיסט וידיד ישראל. ר"מ הודו הבא? / ד"ר מיכאל תנחום

    נובל לשלום למלחמה בכימי. ומה עם ישראל?/ ד"ר איתן ברק

     

    ראשית, מופע התפוצות הולך וגדל בעידן הנוכחי במהירות רבה ובהיקף גדול. קשה לקבוע את מספריהם של חברי התפוצות. לפי הערכה אחת מספרם בכל העולם הוא יותר מ- 700 מיליון ומספרם הולך וגדל. הסיבות העיקריות לגידול התפוצות הן: התקשורת העולמית המהירה והנגישה שמספקת מידע על המצב במרבית המדינות; בעיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות קשות בארצות המוצא המוליכות להגירה; יכולת תעבורה בין-מדינתית קלה יחסית; פתיחות של מדינות רבות לקליטת מהגרים לצורכיהן השונים; ו"חזרה לשורשים" של אנשים החיים במדינות מארחות, כמו התפוצה הגרמנית בארצות הברית.

     

    ישנן תפוצות שנוצרו במאה ה-20. כורדים בגרמניה (צילום: EPA)
    ישנן תפוצות שנוצרו במאה ה-20. כורדים בגרמניה(צילום: EPA)

    תופעת התפוצות אינה חדשה. ישנן תפוצות עתיקות מימי קדם, כמו התפוצה הסינית, היוונית, הארמנית והיהודית; ישנן תפוצות שנוצרו בעיקר החל מהמאה ה-18, כגון התפוצה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית והספרדית; ישנן תפוצות "חדשות" ותפוצות "בהקמה" שנוצרו במאה ה-20 והממשיכות להיווצר עתה, כמו התפוצות הטורקית, המרוקנית, הפלסטינית, המכסיקנית, הפיליפינית ואחרות.

     

    שומר על התפוצות: המרכיב הגנטי האתנו-לאומי

    ישנם כמה גורמים עיקריים התורמים לקיומן של תפוצות מחוץ לארצות מוצאן ולהמשכיותן. גורם חשוב שנטו להתעלם ממנו בגלל החשש מתפישה גזענית, אבל עתה מעידים עליו מחקרים רבים, הוא המרכיב הגנטי האתנו-לאומי.

    גורם זה הוא אחד החשובים לקיומן של קהילות של תפוצות, זהו גורם השומר על הקשרים של בני לאומים ממוצא גנטי משותף והוא גם המביא לשמירת הקשר עם מדינות המוצא שלהם.

     

    גורמים אחרים השומרים על הקשרים בין מהגרים בני דורות רבים הם: זיכרונות היסטוריים משותפים, בייחוד של מצבי חירום קשים שפקדו את התפוצה שלהם או את המהגרים, כמו השואה במקרה של היהודים והישראלים, וכמו נטישת ארץ ישראל במקרה של הפלסטינים; תרבות משותפת; דפוסי מחשבה והתנהגות דומים; צרכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים בארצות המארחות אותם; רצון לשמור על גבולות התפוצה במדינות המארחות; וההתארגנות והארגונים הקהילתיים שהם גורם משמר חשוב של התפוצות.

     

    לא הכול שמים לב כי כל אחת מהתפוצות היא ישות חברתית ופוליטית רבת פנים (הטרוגנית) ולא חד-פנים (הומוגנית). כל התפוצות הן רבות פנים בהיבט של מידת ההיטמעות וההשתלבות שלהן במדינות המארחות. תהליכי ההיטמעות מתגברים אצל חברים צעירים בתפוצות ותיקות - זה קורה גם בתפוצה היהודית.

     

    בתפוצות השונות, כולל היהודית וישראלית, יש חוסר הומוגניות (צילום: AP)
    בתפוצות השונות, כולל היהודית וישראלית, יש חוסר הומוגניות(צילום: AP)

    אחד הגורמים להיטמעות הוא נישואי תערובת של חברי התפוצות. אבל לא מעטים מבני דורות מאוחרים של נישואי תערובת שבים לחברות בתפוצה. את תהליכי ההשתלבות במדינות המארחות צריך לאבחן בין השתלבות מלאה בחברה ובתחושת הלאומיות של הארץ המארחת ובין השתלבות חלקית בתחומים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים. כיום המגמה הכללית בתפוצות רבות של אלה שלא נטמעו היא להשתלבות חלקית במדינה המארחת תוך שמירה על הזהות האתנו-לאומית - וזה המצב גם בתפוצה היהודית והישראלית.

     

    בעיה של נאמנות כפולה

    גורמים מלכדים נוספים עבור חלק מהתפוצות הם הדתות והמשמעויות התרבותיות והחברתיות שלהן. לתחום הזה ישנם שני היבטים - האחד, מקום הדת וחשיבותה כאשר היא מופע על-לאומי כמו הדת הקתולית והדת המוסלמית. במקרים האלה עשויה להיווצר הבעיה של נאמנות כפולה, אז חברי התפוצות עשויים להיקרע בין ציוויי דתם, נאמנותם למדינות המוצא שלהם ונאמנותם לאזרחותם במדינות הקולטות. במקרים שבהם נוצרת מתיחות כזו הרי שעולה השאלה הקשה למי צריכים חברי התפוצה להיות נאמנים, לדת העל-לאומית, למדינות המוצא, או למדינות המארחות שלהם? ההחלטות של אנשי התפוצה במקרים כאלה הן קשות.

     

    במקרים שהדת מזוהה עם הלאום המקורי, כמו במקרה היהודי, ההחלטות בדבר ההשתייכות והנאמנות של חברי התפוצה קלות מעט. אבל גם בתחום זה קיימות גישות שונות בקרב חברי התפוצות. יתר על כן, המקרים של התפוצה הישראלית והיהודית ממחישים היטב את המגוון הגדול של הגישות והנאמנויות לדת - כך, במקרים היהודי והישראלי יש הבדלים משמעותיים כמעט מכל הבחינות של הקיום התפוצתי בין הקבוצות השונות: א. החרדים, ב. הדתיים ממש - אלה שמתפללים בבתי הכנסת ומקיימים את כל המצוות, ג. הדתיים רק בתפישה של ההשתייכות שלהם לדת, אך שאינם מקיימים את כל המצוות הדתיות, ד. החילוניים הרואים בדת גורם חשוב לקיומה של התפוצה, ה. החילוניים לחלוטין.

     

    כאמור, המגוון הזה מוסיף ממד נוסף לחוסר ההומוגניות בתפוצות השונות, כולל בתפוצה היהודית והישראלית. ובהקשר הזה צריך לזכור שיש הבדל בין מי שהצטרף לתפוצה בעת האחרונה ובין מי שנולד למשפחה שחיה בתפוצה זה דורות.

     

    יהודים בגרמניה (צילום: Gettyimages)
    יהודים בגרמניה(צילום: Gettyimages)

    אחת הבעיות הניצבות בפני התפוצות היא שמירת הגבולות והחברים של הקהילה. בגלל גורמים שונים, כמו גישות ליברליות של המדינות המארחות, עידוד ההשתלבות של חברי התפוצה במדינה המארחת אותם, או לחצים ומגבלות המוטלים על התפוצה על ידי המדינה המארחת, הגבולות של הקהילות "נפרצים" וחבריה עוזבים אותה. אחת הדרכים העיקריות לנסות להבטיח את הגבולות ולמנוע את נטישת חברי הקהילה היא התארגנות מוסדית של הקהילה. הארגונים של קהילות התפוצות הם חיוניים לשמירה על התפוצה וכן על יחסיה עם ארץ המוצא ועם מדינות אחרות.

     

    תפוצות שונות פעילות בארגונים בינ"ל

    משום שמספר התפוצות וחבריהן גדל ומשום שההתארגנות ועוצמתן של רבות מהן גם גברה, התפוצות זוכות למעמד, לפעילות ולהשפעות גם בתחום היחסים הבינלאומיים. כך, לדוגמה, תפוצות שונות פעילות בארגונים בינלאומיים כמו האו"ם - בהקשר הזה, ראו את פעילות הפלסטינים ויהודי התפוצה בארגון הזה. תפוצות אחרות, כמו התפוצה הטורקית, פעילות במוסדות האיחוד האירופי. מטרתן ופעילותן מכוונת לקדם את עניינן של ארצות המוצא שלהן, בייחוד כאשר הן מצויות במצבים קשים, וכן להבטיח את שלומן של קהילות של אותן תפוצות המצויות במדינות מארחות אחרות ושם הן נפגעות.

     

    נציגי תפוצות שותפים גם במאמצים של ארגונים בינלאומיים להגן על תרבויות שונות ולפתור מצבים משבריים במדינות שונות שבהן מצויות קהילות של התפוצות.

     

    היחסים בין התפוצות ובין ארצות המוצא שלהן מורכבים מאוד. גם בתחום זה אין להכליל לגבי תפוצות מסוימות ולגבי מופע התפוצות כולו. צריך לבחון כל מקרה בפני עצמו. היחסים בין התפוצה ובין ארץ המוצא מושפעים בין היתר מיחסי המדינה המארחת ומדינת המוצא. כך, כאשר היחסים בין שתי המדינות טובים או סבירים היחס בין התפוצה ובין ארץ המוצא גם הוא יהיה טוב.

     

    ולבסוף, כמה דברים על התשומות של חברי התפוצות לארצות המוצא שלהם במידה שהם קשורים אליהן: א. ביקורים להכיר את "המולדת" שלהם ולפעמים באורח מאורגן וממוסד (כדוגמת פרויקט "תגלית"), למפגשים עם בני המשפחה שלהם, לצורכי עסקים, לסיוע בעתות משבר בארץ המוצא, ולתיירות; ב. מעורבות בענייני כלכלה גם מבחינה עסקית וגם מבחינת תרומות למטרות אידיאולוגיות, חברתיות ופוליטיות.

    כך חברי התפוצה האירית בארה"ב היו מעורבים שנים רבות פוליטית וכספית במאבק הקתולים לעצמאות מדינית מבריטניה ג. מעורבות בעניינים פוליטיים שיש להם השפעה על מצבם של חברי התפוצה ושל המקורבים אליהם בארצות המוצא - מדובר כאן במעורבות ביוזמה ובהפעלה של ארגוני לובי בעיקר במדינות המארחות; ד. ויש גם חברי תפוצות העוסקים בעניינים של פשיעה, טרור, סחר במוצרים אסורים, כמו סמים, וכל אלה בעיקר כדי לקדם את האינטרסים האישיים והקבוצתיים שלהם.

     

    בגלל קוצר היריעה, הדברים שנסקרו במאמר הזה אינם מתייחסים אל כל מופע התפוצות ומתמצתים אותו, אולם הם מתייחסים לשאלות ולהיבטים החשובים יותר של קיום התפוצות, של מצבן ושל פעולותיהן. רוב הדברים האלה מתייחסים במפורש גם לתפוצה היהודית והישראלית, אבל, להן יהיה צורך להקדיש מאמר נוסף.

     

    גבי שפר הוא פרופסור אמריטוס מן המניין במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רשימת תפוצה. לגור בחו"ל ולחשוב על הבית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    עולים מארה"ב בנתב"ג
    צילום: AP
    יחסים מורכבים בין התפוצות לארצות המוצא שלהן. פרופ' גבי שפר
    מומלצים