שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    'מנדלה': המנהיג מת, יחי השחקן שמגלם אותו
    אידריס אלבה מרשים בגילומו את נלסון מנדלה בביוגרפיה קולנועית מקיפה, שמנסה להביא למסך יותר מחמישים שנים בחייו. "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" מגיש לצופים את המורכבויות מאחורי המנהיג, אך כצפוי אינו מצליח למצות אותן ב-146 דקות של הסרט. מעניינת אך ארוכה הדרך אל סופו

    נלסון מנדלה הפך לאגדה עוד בחייו, ובהתאם לכך דמותו שבה והופיעה בסרטי קולנוע וטלוויזיה רבים. תשעה שחקנים שונים גילמו את דמותו ובהם סידני פואטייה (סרט הטלוויזיה "מנדלה ודה-קלרק" מ-1997), מורגן פרימן ("אינוויקטוס" של קלינט איסטווד מ-2009), דניס הייסברט ("להתראות בפאנה" של בילה אוגוסט מ-2007), טרנס הווארד ("ויני" של דארל ג'ייימס רודט מ-2011) וכעת תורו של אידריס אלבה ב"מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" ("Mandela: Long Walk to Freedom") שביים ג'סטין צ'דוויק.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    הטריילר של "מנדלה ארוכה הדרך אל החופש"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סרטים אלו, בין אם מנדלה היה בהם דמות ראשית, ובוודאי כשהיה בהם רק אחת מהדמויות, התמקדו בפרק זמן מסוים בחייו או במערכת יחסים ספציפית: יחסיו עם אשתו השניה ויני מנדלה ("ויני"), עם אחד מסוהריו ("להתראות בפאנה"), בתהליך הפירוק של האפרטהייד בדרום אפריקה ("מנדלה ודה-קלרק", כמו גם בסרט "Endgame" מ-2009), כנשיא החותר לפיוס ("אינוויקטוס"). כולם דיוקנאות מחמיאים המתארים את האדם בתקופה ובעיקר בדרך שבה לא ניתן לחלוק על מעלותיו, ולכן אין בהם ביטוי מספק למורכבות התהליכים שעבר בחייו.

     

    יוצא דופן בהקשר זה הוא "מנדלה" (2007) סרט טלוויזיה בכיכובו של דני גלובר (בעצמו פעיל פוליטי ידוע) שעסק בפעילותו הפוליטית המוקדמת של מנדלה - תקופה שיש בה אלמנט המוסיף מורכבות החסרה בתקופת החיים המאוחרת. התקופה שבה הוא עצמו הנהיג פעילות אלימה ("טרור" בפרספקטיבה של המשטר הלבן), לפני שהפך למנהיג החותר אל הפיוס על פני ההכנעה האלימה והנקמה.

     

    אידריס אלבה כנלסון מנדלה הצעיר
    אידריס אלבה כנלסון מנדלה הצעיר

     

    "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש", הוא ספר המבוסס על האוטוביוגרפיה שכתב ב-1993 - שנה לפני בחירתו כנשיא דרום אפריקה, וככזה הוא מציע פרספקטיבה נרחבת על חייו של האיש.

     146 הדקות של משכו מנסות להקיף למעלה מחצי מאה: החינוך שקיבל, הפיכתו לעורך דין, פעילותו הפוליטית המתגברת, חייו הפרטיים, הכניסה לתקופת הכליאה שנמשכה 27 שנים, והתהליך ההדרגתי של שחרורו במקביל לפירוק משטר האפרטהייד. הסרט מסתיים במאי 1994 כשמנדלה הופך לנשיא.

     

    היתרון והחיסרון בפרספקטיבה זו מובן מאליו. יש כאן סיפור חיים שלם, סיפור של דרך פוליטית מורכבת ואישיות יוצאת דופן, מהלך שצובר עוצמה רגשית באמצעות השינוי הניכר לא רק בדמות, אלא בחברה המשתנה על פני עשורים. "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" היא ביוגרפיה במודל המיושן יותר - ליניארי ומקיף, המזכיר את "גנדי" (1982) של ריצ'רד אטינבורו.

     

    אידריס אלבה ונעמי האריס ב"מנדלה - ארוכה הדרך אל החופש"
    אידריס אלבה ונעמי האריס ב"מנדלה - ארוכה הדרך אל החופש"

     

    כמו "גנדי" יש סיכוי שהסרט הנוכחי יתפוס את משבצת הביוגרפיה הקולנועית הדפיניטיבית של מנדלה, בהיותו המסגרת השלמה של סיפור החיים. יחד עם זאת, בדומה ל"גנדי" (שבזמנו זכה בשמונה פרסי אוסקר), יתכן מאוד ש"מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" יהיה סרט שמעטים ירגישו צורך או עניין לשוב ולראותו.

     

    בשונה מהמודל רחב היריעה, הרוב המכריע של הביוגרפיות העכשוויות (כמו אלו שהוזכרו של מנדלה עצמו) מבכרות את ההתמקדות בתקופה או באירוע המגדיר את הדמות. "מנדלה - הדרך הארוכה אל החופש" לוקה בתסמונת הרפרוף הבלתי נמנע על חייו של מנדלה. הלבטים לגבי שימוש באלימות או לא, יחסיו עם ויני מנדלה, התמרונים הפוליטיים במסגרת ה- ANC (הקונגרס הלאומי האפריקאי), והעבודה שלו מול קודמו בבית הנשיא פרדריק ווילם דה-קלרק – כולם נמצאים בסרט, אך גם מטופלים בשטחיות לעיתים אפילו בהשטחה.

     

    כל אחד מתהליכים אלו בחייו של מנדלה מזמן רגעים דרמטיים מטלטלים, אך אלו מתרחשים לאחר רצף שכאן לא יכול להיות הרבה יותר מסקיצה. העלילה מגיעה לכל הפואנטות הנדרשות, חלקן אף עובדות בדרך מספקת בהתחשב במוגבלות הזמן. יחד עם זאת במקרים לא מועטים הדרמה נעה באופן כמעט מכני מנקודה אחת לאחרת.

     

    ישנם צדדים באישיותו של מנדלה שטרם הוצגו בגילומים הקולנועיים והטלוויזיוניים הקודמים. כך למשל ביחסיו עם אשתו הראשונה אוולין - 13 שנים המתומצתות בסרט לכעשר דקות. בפרק זמן קצר זה מוצגות בגידותיו, ואפילו ויכוח שיש בו אלמנט פיזי (גם אם פחות מהאלימות שנטענה לאחר גירושיהם). את ההעזה המסוימת שיש בהצגת צד זה של חייו האישיים של מנדלה מנטרלים סיקוונסים שבהם הוא חושב, בעודו בתאו, על ויני, ואנו זוכים לפלשבקים של סלואו-מושן בשדות.

     

     

    במישור הפוליטי יש חשיבות בהצגת מנדלה כמי שיוזם ומנהיג פעילות טרוריסטית (גם אם היא מוצגת כתגובה ישירה לטבח שביצעו כוחות השיטור הדרום אפריקאיים במפגינים שחורים).

    מנגד, יש גם כאן אלמנט של הצנעת היקף הפעילות והנפגעים, כמו גם של הפרופיל הפוליטי של מנדלה בעת שיזם אותם.

     

    אידריס אלבה מצטרף לשחקנים הקודמים שגילמו את מנדלה, תפקיד המזמין באופן כמעט אוטומטי שבחים והוכרה. אלבה, גבר חסון וכריזמטי, טרם זכה לתפקידים קולנועיים שישתוו להופעותיו הטלוויזיוניות (בעיקר כסטרינגר בל הבלתי נשכח ב"הסמויה"). זו ללא ספק הופעה מרשימה, ויש סיכוי לא רע בהתחשב בשחקן, בדמות (ובמותה העכשווי), שהוא יזכה עליה למועמדות לאוסקר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "'מנדלה': המנהיג מת, יחי השחקן שמגלם אותו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אידריס אלבה ונעמי האריס ב"מנדלה - ארוכה הדרך אל החופש"
    7 לילות
    מומלצים