2013: צמצומים בהיי-טק; יותר ערבים עובדים

סיכום המצב בשוק התעסוקה לשנת 2013 מגלה כי הביקושים לעובדים צנחו ברוב המכריע של ענפי ההיי-טק. הבשורות הטובות: עלייה בהשתלבות בעבודה של עובדים מהמגזר הערבי, בדגש על אקדמאים.

לכתבות נוספות בערוץ קריירה 

• למ"ס: ירידה בביקוש להנדסאים ועובדי בניין
• כמה עובדים יפוטרו עד שבנק ישראל יתעורר?
• מחקר: בהיי-טק סובלים יותר ממשבר כלכלי
  

דו"ח מצב שוק התעסוקה של AllJobs לסיכום השנה, מגלה כי הירידה הגדולה ביותר בהיצע המשרות בהשוואה ל-2012, היתה בניתוח מערכות - 37.4%. בנוסף נרשמה ירידה של 25% בתחום מערכות מידע, של 16% בחומרה ושל 14% ב-QA. מנגד, באינטרנט, ממתכנתים ועד לעורכי אתרים, נרשמה עלייה של 4%. 

"הירידה בתחום ניתוח המערכות מלמדת, כי ההשקעה בתחום הפיתוח נמצאת בהאטה", מסבירה עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב-AllJobs. "היקף הפיתוחים החדשים ירד ועמו גם כמות המשרות בתחום. אם בשנים 2009-2010 היינו עדים לכ-200 משרות בממוצע בחודש, הרי שמ-2011 נרשמה ירידה גדולה בתחום והוא הולך ומצטמצם עד היום".

חרף נתונים אלו - סקר מכון גיאוקרטוגרפיה בהשתתפות כ-500 משיבים, העלה כי 44.5% מהציבור חושבים שמשרה בתחום ההיי-טק היא עדיין הנחשקת ביותר בשוק העבודה. הסקר, שנערך השבוע, העלה כי ההיי-טק נותר הענף הנחשק ביותר בכל הגילאים, ובחלוקה מגדרית - בקרב 48.8% מהגברים ו-40.5% מהנשים.

נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת ה-IT יעל תוכנה, שעבורה נערך הסקר, ציין כי חרף האטרקטיביות של התחום בעיני מחפשי העבודה - חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, בהם תחרות עזה מחברות במזרח הרחוק ושער הדולר הנמוך. "ההתמודדות בהחלט לא פשוטה ויוצרת מצוקה, הפוגעת באופן ישיר בענף ובעובדיו", אמר.

למקום השני הגיע תחום הרפואה עם כ-26.1%, ולמקום השלישי עריכת דין עם 11% - תחום שבלט בעיקר בציבור המסורתי (16.2%) לעומת חילונים (8.4%) וחרדים (8.6%). למקום הרביעי הגיע תחום החינוך עם 8.4%, ובחלוקה מגדרית – 12.7% מהנשים לעומת 3.7% מהגברים. תחום הבנקאות קיבל 5.8% ואילו 4.2% השיבו כי אינם יודעים.

חברות האופנה הביאו משרות חדשות

תחומים נוספים שהיצע המשרות צנח בהם על פי דו"ח AllJobs , הם אופטיקה – ירידה של 34.5%, טלקום (34%-), הנדסה (-24.8%), מערכות מידע (24.6%-), מדעי החיים, טבע וחקלאות (20.5%-), מדעים מדויקים (20.2%-), וביוטכנולוגיה (19.6%-).

"הירידה בכמות המשרות בתחום הטלקום משקפת את המשבר בענף התקשורת והסלולר שפרץ בשנה הקודמת", אומרת בוימפלד. "שוק התקשורת התמודד עם כניסתם של מפעילים חדשים, שיצרו תחרות עזה. זה גרם להפסדים גדולים ברווחי החברות, שביצעו קיצוצים רחבים במשאב הכי יקר של הארגון – כוח אדם. הבחירה לפטר עובדי מטה, וביניהם גם אנשי הטלקום, נובעת מכך שהם מרוויחים יותר וברמה המיידית מכניסים להן פחות".

מנגד, בראש התחומים שבהם חלה עלייה בהיצע המשרות, ניצב האופנה והטקסטיל - עם גידול של 49%. אחריו, בהפרש ניכר, ניצבים משפטים (14.7%) ותיירות ומלונאות (13.2%), לצד משרות המאופיינות בעבודה קבלנית ובשכר נמוך כמו מזון מסעדנות וארועים (11.6%) ואחזקה וניקיון (10.3%).

בוימפלד מסבירה את העלייה בביקוש לעובדים באופנה, בכניסה של רשתות בינלאומיות בתחום ההלבשה, שהגדילו את מספר המשרות בתחום. עם זאת היא מחדדת כי הכוונה בעיקר למשרות הנוגעות למכירות, ניהול חנויות וקמעונאות ופחות למשרות הנוגעות לשלב הייצור, שמתבצע במזרח הרחוק.

והיכן חיפשו הכי הרבה עבודה?

בבחינת חיפושי משרות - התחומים שבהם עובדים בדקו הכי הרבה פעמים אם יש עבודה היו, בסדר יורד: אדמיניסטרציה, כספים והנהלה, עבודה כללית, הוראה (שעלה ממקום חמישי אשתקד) ומכירות (שירד ממקום רביעי). בנוסף נרשמה עלייה בענפים ייצור ותעשייה, פרסום ושיווק ושירות לקוחות (שהיה במקום 12 אשתקד). מנגד, משרות המתאימות לסטודנטים צנחו ממקום שישי לתשיעי.

בחלוקה על פי מספר קו"ח שנשלחו, התמונה דומה לשנת 2012: האדמיניסטרציה עדיין עומד בראש, עם כ- 2.5 מיליון קורות חיים שנשלחו, אבל במקום השני ניצבת עבודה כללית – עם 2 מיליון קו"ח. ענף המכירות הגיע למקום השלישי עם 1.9 מיליון קו"ח וכספים וכלכלה ברביעי – עם 1.7 מיליון קו"ח.

בוימפלד מציינת כי ההובלה של אדמיניסטרציה ומכירות צפויה למדי. "מדובר באבני יסוד של כל פעילות עסקית: למכור את המוצר ולארגן את המעטפת שלו כראוי", היא מסבירה. "בעבודה כללית, הכוונה היא לקשת רחבה של משרות, מבייביסיטר ועד עובדים טכניים ומחסנאים. הביקוש לתחומים האלו הוא גבוה במיוחד, מאחר שהם אינם דרושים כישורים ייחודים או השכלה ספציפית ופונים למגוון גדול יותר של אנשים".

עוד עולה מהדו"ח, כי המספר הממוצע של שליחת קורות חיים בחודש עומד על 1.2 מיליון, כאשר רוב המועמדים מתמודדים על משרות ניהוליות בכירות, אחריו ניצב תחום הרכש והלוגיסטיקה ובמקום השלישי - תחום הפרסום והשיווק.

בחלוקה לפי אזורים, מרכז הארץ בלט שלא במפתיע, הן מבחינת מחפשי העבודה (29.1%) והן מבחינת היצע המשרות החדשות (96.3 אלף משרות בת"א, 35.7 אלף בפתח תקווה ו-28.9 ברמת גן). המקום השני שבו חיפשו הכי הרבה עבודה היה השרון (15.8%), אחריו חיפה (10.5%) והשפלה (10.2%).

1,500 עובדים בהיי-טק

בבחינת ההשתתפות בכוח העבודה ניכר, כי חלה בהשמות של עובדים ועובדות מהמגזר הערבי, בין היתר בזכות פתיחת מרכזי הכוון תעסוקתי בישובים ערביים. כך למשל, במרכזי "ריאן", שממוקמים בטירה, אום אל-פחם, סכנין וטמרה, העניקו בשנה החולפת שירות ל-3,356 מחפשי עבודה וביצעו השמות ל-2,077 מועמדים – מעל 60% השמה. בנוסף, כ-70% ממבקשי העבודה שקיבלו בהם שירות היו נשים ערביות.

המרכזים הוקמו בשיתוף הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי מיעוטים במשרד ראש הממשלה, לשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה וג'וינט ישראל-תבת. הקמתם התאפשרה מכוח החלטות ממשלה שהציבו יעד לשילוב כ-300 אלף עובדים מהמגזר עד שנת 2020. לשם כך הוקצו כ-3.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.2 מיליארד למשרד הכלכלה. עד כה הוקמו 13 מרכזים ועד סוף 2014 צפויים להקים 8 מרכזים נוספים.

"המרכזים מגבירים את הפעילות משנה לשנה באופן שמממש מעל למצופה את היעד שהרשות הציבה לעצמה, להגדיל את חלקם של מגזרי המיעוטים בשוק העבודה", מסר אימן סייף, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, המשמש גם כיו"ר ועדת ההיגוי לליווי מרכזי ההכוון.

במקביל, בארגון צופן, שפועל לשילוב ערבים בהיי-טק הישראלי ולפתיחת חברות היי-טק ביישובים ערבים, מדווחים כי חצו השנה שיא חדש - עם השמות של יותר מ-100 אקדמאים ערביים בתפקידי פיתוח תוכנה. בכך עלה שיעור הערבים בהיי-טק ל-1,500 עובדים, לעומת 350 בלבד כשהוקם הארגון בשנת 2008.

פעילות הארגון כוללת בין השאר, איתור והכשרה לעבודה של בוגרי מדעים מדויקים מהאוכלוסייה הערבית, שאינם עובדים או מועסקים בעבודה שאינה הולמת את כישוריהם. מייסדי צופן, סמדר נהב וסאמי סעדי, מסרו כי "שיא ההשמות הוא אכן בשורה משמחת ומעודדת אך חשוב לזכור שהדרך עוד ארוכה שכן אחוז הערבים בהיי-טק עדיין נמוך משמעותית. המפתח לשינוי הוא הבאת התעשייה לתוך הערים הערביות".

גם במגזר החרדי נעשים מאמצים להגדלת שיעור השתתפותו בשוק התעסוקה – אולם אין עדין תוצאות משמעותיות בשטח. בתוך כך, האוצר הקצה סכום של כחצי מיליארד שקל לחמש שנים, המשמשים לפתיחת מרכזי תעסוקה, מתן הכשרות מקצועיות ושוברים, שילוב חרדים בהיי-טק, עידוד תוכניות יזמות לפתיחת עסקים קטנים ותמריצים לבעלי עסקים.

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מדגימה כי בספטמבר האחרון נפתח מרכז תעסוקה גדול בבני ברק ובמרס הקרוב עתיד להיפתח מרכז נוסף בירושלים. במקביל, היא מציינת, בכוונתם להגביר את הפעילות של 6 מרכזי מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) ברחבי הארץ וייפתחו שניים נוספים, במודיעין ובדרום הארץ.