שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    שואה ופיצויים: הגלגול המשפטי של ילדי טהרן
    החלטת בית המשפט העליון לבטל את ההחלטה לפצות את הניצולים ב-50 אלף שקל חתמה עשור של דיונים משפטיים. אליקים רובינשטיין קבע שכספי השילומים נועדו לבניית מדינת ישראל, ולא יועדו לפיצוי אישי לניצולים
    בתום עשור של הידיינות משפטית חתם השבוע בית המשפט העליון את סאגת תביעת הפיצויים של "ילדי טהרן" נגד מדינת ישראל. סיפור הצלתם של מאות ילדים יהודים פולנים שנמלטו מציפורני הנאצים היה אבן דרך – וגם מקור למחלוקות רבות - בנרטיב ששילב שואה, תקומה וציונות. ביום שני הוא נחתם בהחלטת העליון לבטל את הפיצוי שקבע המחוזי לאותם ילדים שמאז בגרו והזדקנו.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    "ילדי טהרן" הוא כינוי ליותר מאלף ילדים שאחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליחו לעבור עם משפחותיהם לחלקה המזרחי של פולין. משם, במסע ארוך דרך איראן, הם הגיעו לישראל ב-1943.

     

    ב-1952 חתמה ממשלת ישראל על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, שהסכימה להעביר למדינה הצעירה שלושה מיליארד מרק גרמני, ולאיגוד הארגונים היהודיים סכום נוסף של 450 מליון מרק.

     

    יותר מחצי מאה לאחר מכן, בתחילת שנות ה-2000, הגישו כמה מאות מ"ילדי טהרן" תביעה התוקפת את הסכם השילומים. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען כי ההסכם חסם את דרכם לתבוע פיצויים ישירות מממשלת גרמניה עבור נזקי הרדיפה הנאצית. עוד נטען כי הכספים היו צריכים לעבור ישירות אליהם. לסיום נטען כי עמדת המדינה, שלפיה הכספים נועדו להצלת הכלכלה הישראלית, מהווה תירוץ גס לגזלתם.

    ילדי טהרן אחרי הגעת הרכבת לעתלית (צילום: לע"מ)
    ילדי טהרן אחרי הגעת הרכבת לעתלית(צילום: לע"מ)

    המדינה עמדה על רגליה האחוריות וטענה כי יש לדחות את התביעה מאחר שמדובר על הסכם שנחתם בשנות ה-50, ולכן הוא התיישן. נטען גם, כי לשונו של ההסכם חד משמעית: הכספים יועדו לבניית הארץ ולקליטת הפליטים.

     

    ילדי טהרן - כתבות נוספות ב-ynet:

     

    הדיון הסתיים ב-2012 והמחוזי דחה את טענת ההתיישנות. הוא קבע שההסכם לא קוים במלואו, ולפיכך כל מי שיוכיח כי הוא נמנה על קבוצת ילדי טהרן, יזכה לפיצוי כספי בסך 50 אלף שקל.

     

    זה לא פיצוי אישי

    שני הצדדים מיהרו לערער על הקביעה לבית המשפט העליון: המדינה חזרה על טענותיה שלפיהן הסכם השילומים מהווה פיצוי קולקטיבי מגרמניה לעם היהודי, שמטרתו סיוע בבניין המשק והכלכלה של ישראל. לדבריה,

    תביעת השילומים שהוגשה נגד גרמניה הינה תביעת העם היהודי כולו ולא תביעה אישית של הפליטים.

     

    לעומת זאת, התובעים טענו שבפועל הכספים לא שימשו לשיקומם וקליטתם, וביקשו להגדיל את סכום הפיצוי שפסק להם המחוזי.

     

    שופט העליון אליקים רובינשטיין קיבל השבוע את ערעור המדינה ודחה את התובעים. "במשא ומתן על הסכם השילומים עמדה לנגד עיניה של הממשלה כלכלתה של המדינה הצעירה", כתב. "לניצולים אשר ביקשו לתבוע פיצויים אישיים נפתחו מסלולים אחרים".

     

    השופט רובינשטיין פסק שכספי השילומים ניתנו לממשלה באופן קולקטיבי לשם הגשמתם של יעדים חברתיים, ולא נועדו לפיצוי אישי של ניצולי השואה. השופטת עדנה ארבל והמשנה לנשיא, מרים נאור, הצטרפו לקביעתו.

     

     


    פרסום ראשון: 18.01.14, 00:15
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שואה ופיצויים: הגלגול המשפטי של ילדי טהרן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים