שתף קטע נבחר

המהומות בבוסניה: "לאנשים אין מה לאכול"

בוסניה מתמודדת עם גל האלימות הקשה ביותר מאז המלחמה שגבתה חיי יותר מ-100 אלף איש. סרבים, קרואטים ומוסלמים ממשיכים לריב, ורפורמה אין

כישלון המנהיגים הפוליטיים של בוסניה במשימתם לטפל בעוני השוחק ובאבטלה הגואה הוא שהוליד בשבוע שעבר את המחאה האלימה הראשונה שידעה המדינה מאז מלחמת בוסניה העקובה מדם, שהתנהלה בשנים 1995-1992. בסוף השבוע התפשטה האלימות הזו והביאה ליותר מאלף פצועים ולבנייני ממשל שעלו באש, ויש המזהירים כי הרע עוד לפנינו.

 

עוד חדשות מהעולם :

 

שיעור האבטלה המדויק בבוסניה אינו ברור, אולם אין ספק כי הוא גבוה מאוד: לפי הבנק המרכזי הוא עומד על 27.5% ואילו לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 25%. כך או כך, מדובר באחד משיעורי האבטלה הגבוהים ביותר באירופה. בקרב הצעירים הבגירים עומד שיעור האבטלה על יותר מ-25%, ומנהל הבנק העולמי באזור דרום-מזרח אירופה, אלן גולדשטיין, אמר בשבוע שעבר כי זהו נתון "מהמם ובעייתי". "שיעור אבטלה גבוה והשתתפות מועטה בכוח העבודה ממשיכים להוות איום ויש לטפל בהם כדי להבטיח שלום ושגשוג בבוסניה", אמר גולדשטיין בכנס של הבנק העולמי.

 

בניין ממשל שהועלה באש על ידי מפגינים במוסטר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בניין ממשל שהועלה באש על ידי מפגינים במוסטר(צילום: רויטרס)
 

בוסניה (או בשמה הרשמי "בוסניה-הרצגובינה") מורכבת משתי מדינות אוטונומיות למחצה (האחת בוסניאקית-קרואטית - "הפדרציה של בוסניה

והרצגובינה", והשנייה סרבית - "רפובליקה סרפסקה"). לכל אחת מהן יש נשיא משלה, ממשלה משלה ופרלמנט משלה. מעל כל אלה יש למדינת-העל בוסניה-הרצגובינה פרלמנט משותף, ממשלה אחת ומועצה של שלושה נשיאים שונים, כדי לתת ייצוג לכל שלוש הקבוצות האתניות המרכזיות. אפילו התאחדות הכדורגל של בוסניה-הרצגובינה נאלצה לבחור שלושה נשיאים שונים, כדי לאפשר לכולם לחיות בשלום עם ניהול הכדורגל המקומי.

 

הקצאת התפקידים השלטוניים לשלוש הקבוצות האתניות בבוסניה נקבעת לפי מכסות, התואמות את גודלן של הקבוצות הללו באוכלוסייה. מפקד האוכלוסין האחרון בבוסניה נערך ב-1991, ערב התפרקות יוגוסלביה, וחלוקת המכסות ב-1995 נקבעה לפי תוצאות אותו מפקד. אם להישען על הנתונים אז, 43.5% מאוכלוסיית בוסניה (שמנתה אז 4.4 מיליון איש) הצהירו על עצמם כמוסלמים, 31.2% הצהירו על עצמם כסרבים ו-17.4% הצהירו על עצמם כקרואטים. בימים אלה משלימה בוסניה את מפקד האוכלוסין הראשון זה 22 שנה, שיחשוף את השינויים הדמוגרפיים שעברו על בוסניה מאז תחילת המלחמה ואחריה, והוא עשוי לשנות משמעותית את מאזן הכוחות הפוליטי במדינה, מה שהופך אותו לטעון במיוחד.

 

אנשים כאן רעבים

אחד מכל חמישה בוסנים חי כיום מתחת לקו העוני. בוסניה ידעה צמיחה קלה של אחוז אחד בשנת 2013 אחרי התכווצות של חצי אחוז ב-2012, אולם 3.8 מיליון אזרחי בוסניה הרגישו רק שיפור מועט בחיי היום-יום שלהם.

 

שריפה משתוללת בסוף השבוע בבניין ממשלה בסראייבו הבירה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
שריפה משתוללת בסוף השבוע בבניין ממשלה בסראייבו הבירה(צילום: AFP)

 

"יותר ויותר אנשים חיים באומללות ובעוני, הם רעבים", מסביר הפרשן הפוליטי וואהיד סהיץ'. אזרחי בוסניה הם בין העניים ביותר באירופה, ושכרם החודשי הממוצע עומד על 420 אירו (כ-570 דולר). כלכלת צללים, שחיתות פושה ומבנה פוליטי סבוך ומסורבל שהוקם בה כדי לסיים את המלחמה ארוכת השנים ושמאפשר לפוליטיקאים לחסום רפורמות, הם הגורמים הנחשבים למגבלות העיקריות שמונעות את שיפור הכלכלה.

 

גם ההפרטה שאפשרה לטייקונים לסגור עשרות חברות ולקצור רווחים מהירים על-ידי מכירת נכסיהם לפני הכרזה על פשיטת רגל הותירה מאות אנשים מובטלים וחסרי תקווה. התקשורת המקומית דיווחה בהרחבה כי לעתים קרובות בעלים חדשים לא קיימו את הסכמי ההפרטה ולא שילמו לעובדים אפילו שכר של שנתיים. לפי הטענות בתקשורת הבוסנית, המעסיקים קיבלו אישור שקט מהשלטונות, שביקשו לסייע להם להימנע מפשיטת רגל ולמנוע את עליית שיעור האבטלה.

 

"אנשים מפגינים משום שהם רעבים, משום שאין להם עבודה", אמר ניהאד קראץ', עובד בנייה בשנות ה-40 לחייו שהגיע להפגין בטוזלה, מרכז תעשייתי שבו החלה המחאה שהתפשטה אחר כך לערים אחרות, "אנחנו דורשים מהממשלה להתפטר". מיודרג זיבנוביץ', מומחה למדעי החברה, אמר כי חוסר שביעות הרצון של הציבור אינו מפתיע. "אלה מחאות של אנשים רעבים עם שנים של כעס מצטבר נגד כל מקבלי ההחלטות שהביאו אותנו לכאן", הסביר.

 

בלי רפורמה זה לא יילך

משקיעים זרים אינם נלהבים לבוא לבוסניה בשל התשתיות הירודות שלה וההליכים המנהלתיים המסורבלים שנדרשים שם, שלא לדבר על המערכת הפוליטית הסבוכה שקיימת במדינה. המערכת הזו מצריכה מבעלי עסקים להתמודד עם רשויות בשלוש או ארבע רמות - זכר כאמור לחלוקת השליטה במדינה בין שלוש הקהילות האתניות של בוסניה: סרבים, קרואטים ובוסניאקים מוסלמים. מחלוקות בין-אתניות עיקשות פגעו במאמצים להנהיג רפורמות פוליטיות וכלכליות.

 

רכב שרוף בעיר טוזלה, שבה החלו המהומות (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
רכב שרוף בעיר טוזלה, שבה החלו המהומות(צילום: רויטרס)

 

לפי הבנק המרכזי, ההשקעה הזרה בבוסניה עמדה בשנת 2013 על 343 מיליון דולר בלבד. עם זאת, ראש הממשלה וייקוסלב בבנדה אמר בוועידת פסגה כלכלית שנערכה לאחרונה באיסטנבול כי משקיעים יכולים למצוא עניין בפרויקט תשתיות ענקי שיחבר בין הונגריה לבין נמל פולצה בקרואטיה דרך שטח בוסניה. העבודות במסגרת פרויקט הכביש והרכבת החלו לפני כמה שנים, אולם אף שעלותו נאמדת בארבעה מיליארד אירו, רק כ-600 מיליון אירו הושקעו בו עד כה. בבנדה אמר כי במגזר האנרגיה, מכרות הפחם יכולים להוות הזדמנויות מעניינות למשקיעים.

 

קרן המטבע הבינלאומית, שבספטמבר 2012 גיבשה עם בוסניה הסדר על תנאי למשך שנתיים בשווי 384 מיליון אירו, אישרה את התשלום

החמישי מתוכו בשבוע שעבר, אבל הזהירה כי למרות ההתקדמות "יש לעשות צעדים נוספים כדי לשפר את סביבת העסקים ואת התפקוד של שוק העבודה". "בהקשר זה, יהיה קריטי במיוחד לחוקק חוק שוק עבודה חדש שיתרום להפחתה מתמשכת של האבטלה", קבעה אז קרן המטבע הבינלאומית.

 

הפרשנית הכלכלית סבטלנה צ'ניץ' אמרה שכדי לצאת מהמשבר יהיה צורך במשמעת ובעקביות פוליטית, אולם הזהירה כי אין לצפות לרפורמות משמעותיות לפני הבחירות הכלליות שייערכו באוקטובר השנה. "השלטונות יהיו עסוקים בתוכניות בחירות וענייני חלוקת כוח ולא בכלכלה", אמרה צ'ניץ'. בוסניה החלה בשיחות על צירופה לאיחוד האירופי באמצע 2012, אחרי מדינות אחרות בבלקן. קרואטיה הצטרפה לאיחוד בשנה שעברה, וסלובניה עשתה זאת כבר ב-2004.

פורסם לראשונה 09/02/2014 23:12

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
תבערה בעיר טוזלה, בוסניה
צילום: רויטרס
מומלצים