שתף קטע נבחר

תקוע על האקסית כבר יותר משנתיים

"כבר שנתיים שהוא משמיץ את עצמו על התנהגותו בקשר לשירז, ועל כך שהוא משפיל את עצמו ומאפס את עצמו שוב ושוב מולה. ברגעים נדירים של מודעות הוא מבין שזו לא באמת היא - הסיבה לסבל שלו, שהוא כבר מזמן שכח למה בכלל מצאה חן בעיניו או אפילו איך היא נראית באמת". אימון אישי

את הפגישה הראשונה עם נועם (השמות בכתבה בדויים), צעיר מוכשר בן 32, קיימנו כנוהל מקובל מתי ואני (כנרת) ביחד. נועם דיבר על אהבתו הנכזבת לשירז, כשדמעות עומדות בעיניו. בתחילה חשבנו שמדובר בסיפור שהסתיים לא מזמן, אבל לאחר מספר דקות התברר שמדובר בפרידה שהתרחשה לפני שנתיים, ובקשר שלא ארך יותר משלושה חודשים. לאחר התייעצות משותפת החלטנו שמתי ימשיך לעבוד איתו, במטרה לעזור לו להשתחרר מן 'הדיבוק' שאחז בו.

 

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק של ynet

 

בפגישות הראשונות דיבר נועם רק על שירז. הוא התעקש לקרא לה "אהבת חייו", והודיע שהוא פשוט לא מסוגל לשחרר אותה. "היא תקועה לי בנשמה. אני לא מסוגל לחשוב על אף אחת אחרת. בחיים לא הרגשתי כך כלפי משהי. אני חושב להתקשר אליה שוב, מה דעתך?".

 

נועם התבונן במתי בעיניים גדולות ומלאות תקווה, למרות שידע בדיוק מה הוא עומד לומר לו. שלוש פגישות ברציפות הם בחנו יחד, מכל כיוון אפשרי, את הסיכוי שאם יתקשר אליה, שהיא תחזור לזרועותיו ותשכח שהיה אובססיבי כלפיה כמעט שנה אחרי שנפרדו, ושגם כשאמרה לו בצורה הברורה ביותר שאין לו שום סיכוי, הוא לא היה מוכן להרפות.

 

 

מתי החליט לא לענות על שאלתו. הוא שתק והתבונן בו. "אני מבין", אמר נועם, "אין לי סיכוי... אבל איך אשתחרר ממנה? מה אני צריך לעשות כדי להוציא אותה מהראש? אני מוכן שתגיד לי את הדברים הכי נוראים, מוכן לשמוע שהיא לא שווה אותי או שאני לא מספיק טוב בשבילה, לא אכפת לי", סיכם והרכין את ראשו, כמי שמכין את עצמו לזריקה כואבת במיוחד.

 

"אני לא אוציא לך אותה מהראש", ענה מתי. "את זה רק אתה יכול לעשות. אבל בהחלט הגיע הזמן שתתחיל להבין למה היא תקועה שם, ומה צריך לקרות, על מנת שתצא".

 

"הדיבוק"

מניסיוננו אנו יודעים שהדרך הגרועה ביותר לנסות לעזור למישהו להשתחרר מאובססיה, היא להסביר לו שהוא מתנהג בצורה לא הגיונית, או לשכנע אותו שמושא האובססיות שלו הוא 'סתם מישהו'. בסתר ליבו, נועם הרי יודע את הדברים הללו.

 

כבר שנתיים פחות שלושה חודשים שהוא משמיץ את עצמו על התנהגותו בקשר לשירז, ועל כך שהוא משפיל את עצמו ומאפס את עצמו שוב ושוב מולה. ברגעים נדירים של מודעות הוא מבין שזו לא באמת היא - הסיבה לסבל שלו, שהוא כבר מזמן שכח למה בכלל מצאה חן בעיניו או אפילו איך היא נראית באמת (ולא בתמונות שהיא שמה בפייסבוק, ושבהן הוא מסתכל כמה פעמים בכל יום).

 

אבל כל זה ממש לא מפריע לו להמשיך לעסוק בה באובססיביות, ולספר לכל מי שרוצה לשמוע, שהיא האחת והיחידה עבורו, שהדבר הגרוע ביותר שקרה לו היה לאבד אותה ושלעולם לא יצליח להתאהב באף אחת אחרת. לכן, לאחר שיחת התייעצות החלטנו לנקוט בדרך אחרת:

 

בפגישה הבאה ביקש מתי מנועם לעצום עיניים, ולדמיין את עצמו ללא האובססיה לשירז. "מה יקרה אז?", שאל אותו, "מה הסכנה האורבת לך ברגע שתפסיק להעסיק את עצמך במחשבות על שירז?". בתחילה סרב נועם להבין את השאלה. הרי ללא המחשבות על שירז הוא יהיה מאושר סוף סוף, חופשי להכיר נשים אחרות ולהתחיל מערכת יחסים חדשה. ללא האובססיה הוא יוכל לפרוח, אמר. "נשמע טוב", ענה לו מתי, "אבל לא אמין. אם היית באמת מאמין בזה, כבר מזמן היית משחרר אותה".

 

האובססיה כטכניקת הגנה

עבודתנו עם אנשים לימדה אותנו שאדם אינו מחזיק בהתנהגות בלתי רצויה, אם היא איננה משרתת אותו באופן כלשהו. האינטואיציה שלנו אמרה שהאובססיה של נועם מגנה עליו מפני משהו. עכשיו, כשדיבר, הבין מתי מפני מה הוא פוחד. נועם פחד בדיוק מאותם דברים שטען שהוא מעוניין בהם: הוא פחד להכיר נשים אחרות ולהתחיל מערכת יחסים חדשה, ובחר, בלא מודע, להמשיך להחזיק במחשבות על שירז, כסוג של מגן מפני הפחד. עם שירז הכל היה מאד ברור: כלום לא יקרה ביניהם, הפגיעה כבר התרחשה - אפשר להמשיך לפנטז בשקט.

 

העיסוק בשירז אפשר לנועם לקחת פסק זמן מההתמודדות עם החיים, במקביל לאשליה שהוא לגמרי חי. המחשבות עליה, הניסיונות לפגוש אותה והדיבור האינסופי אודותיה, הפעילו קשת רחבה של רגשות בתוכו - תקווה, אהבה, געגוע, עצב, התרגשות ועוד. הוא סבל, אך הרגיש מלא חיים. נועם בחר 'לחיות בכאילו' משום שידע שברגע שישחרר את שירז ממחשבותיו, ימצא את עצמו בריק, בבדידות רגשית, ויצטרך לחזור ולהתמודד עם הלא נודע – נשים חדשות, פגיעות חדשות, טעויות חדשות וסיבות חדשות לשנוא את עצמו ולהרגיש לוזר.

 

בנוסף, ההתאהבות האובססיבית חסכה מנועם את החלקים האפורים והפחות נעימים הקיימים בזוגיות ממשית, מציאותית. היא אפשרה לו להמשיך לחלום ולהיות במקום בו ההתאהבות לעולם אינה מסתיימת. נועם, שהוריו חיו חיים אפורים ומשמימים, ישנו בחדרים נפרדים, דיברו זה עם זו רק על מנת לריב או להתווכח ולעולם לא יצאו לבלות, החל לפתח פחד לא מודע מפני זוגיות, והחליט בינו לבין עצמו שאצלו זה יהיה אחרת. זה באמת היה אחרת אצלו – זה פשוט לא היה.

 

מפחד להתאהב מחדש, לתת הזדמנות למישהי אחרת (צילום shutterstock) (צילום shutterstock)
מפחד להתאהב מחדש, לתת הזדמנות למישהי אחרת(צילום shutterstock)

 

חיים או פנטזיה – תבחר!

"אז מה עושים?" שאל נועם בבהלה. "מן הדברים שאמרת נובע שאני מפחד עד כדי כך שאני מוכן להחזיק במשך שנתיים באובססיה כלפי מישהי בלתי מושגת. אם זה אמנם כך, איזה סיכוי יש לי?". - "כמובן שיש לך סיכוי", ענה לו מתי. "אבל לשם כך תצטרך לבחור - חיים או פנטזיה?". נועם בחר בחיים, וכדי להצליח לממש את בחירתו, עבר תהליך של מספר שלבים.

 

שלב ראשון - העצמה. הבחירה להקדיש את עצמו ואת מחשבותיו למישהי שעזבה לפני זמן רב כל-כך, מעידה על הערכה עצמית נמוכה, ומדרדרת את ההערכה העצמית עם כל יום שעובר. אם נועם היה מאמין ביכולתו להיות נאהב, הוא לא היה נתקע על מישהי שלא רוצה בו.

 

לכן, הדבר הראשון שטופל היה ההערכה העצמית הנמוכה של נועם, והאמונה הלא מודעת שלו שממילא יפגע, ידחה ויכשל ביצירת זוגיות ממשית. השבועות הבאים הוקדשו לטכניקות ותרגילים שמטרתם ללמד את נועם על הערך העצמי שלו, ולעזור לו לבטוח בעצמו ובכוחות הנפש שלו. העצמה אישית היא תהליך מתמשך, אך ברגע שהחל נועם להשתמש בטכניקות ולקח על עצמו להתמיד בהן, אפשר היה להתקדם לשלב הבא.

 

שלב שני - אמונה בזוגיות: נועם רצה זוגיות, אך לא האמין שזוגיות טובה קיימת. בבית הוריו למד שזוגיות היא חוויה אפורה ומדכאת. כדי להשתחרר מן התפישה הזו, היה עליו להיחשף לצבעים נוספים של זוגיות, וללמוד שישנן חלופות טובות יותר לזוגיות של הוריו מלבד החלופה הבדיונית שבחר לעצמו.

 

זוגיות היא המון צבעים. היא אדומה וכחולה, צהובה, וירוקה, וכן - לפעמים גם אפורה. בתחילת הדרך היא טהורה ולבנה כשלג, או אדומה מתשוקה, ובהמשך היא הופכת להיות חלק מן החיים וזקוקה לטיפוח והשקעה על מנת לפרוח. זו האחריות שלנו להפוך את הזוגיות שלנו למגוונת ומלאת צבעים, ולא לתת לה לנבול ולהאפיר, וניתן ללמוד כיצד לעשות זאת.

 

שלב שלישי - חזרה לחיים: כמעט שנתיים שנועם לא יצא לדייט. עתה הגיע הזמן. מתי עזר לו להירשם לאחד מאתרי ההיכרויות, לנשום עמוק ולהתחיל להתבונן בכרטיסים. בתחילה חיפש נועם את שירז בכל כרטיס, אחר כך חיפש אותה בכל דייט: מי שדמתה לה, הייתה מושכת אך מפחידה בעיניו, ומי שלא דמתה לה, שיעממה אותו.

 

 

באחד הימים מצא את הכרטיס שלה באתר. הוא הבין שגם היא מחפשת זוגיות, אבל לא איתו. זה שבר אותו. הוא חשב לפנות אליה שוב וחזר לדבר עליה, ולקוות שאולי הפעם זה כן יצליח. אחרי מספר ימים נרגע, אסף את עצמו והמשיך הלאה עם מוטיבציה מחודשת ועם כל הביטחון שצבר בחודשים האחרונים.

 

נועם חזר לחייך. עולם שלם של בחורות מתוקות, מוצלחות, שרוצות זוגיות ועשויות לרצות בו התגלה לפניו. בפעם הראשונה מזה זמן רב הרגיש שחרותו חזרה אליו, והאמין בכל ליבו שהוא מסוגל ליצור זוגיות אמיתית ולא בדיונית. הביטחון העצמי שלו הקרין על סביבותיו. זוגיות הייתה עכשיו ממש מעבר לפינה.

 

אנו מאחלים לכולם זוגיות בכל צבעי הקשת.

 

 

כנרת טל מאיר ומתי טל, הם מאמנים לגברים, לנשים ולמה שביניהם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום shutterstock
גם אהבה אובססיבית היא אהבה
צילום shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים