שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP, רויטרס, EPA, AFP
    נושאת מטוסים טורקית על הרדאר הישראלי
    אנקרה רכשה ספינת קרב שיכולה לתפקד כנושאת מטוסים ובעיקר לשנות את מאזן הכוחות הימי במזרח הים התיכון. במאוימות - ישראל, יוון וקפריסין?

    בסוף דצמבר 2013 עשתה טורקיה צעד גדול לקראת שינוי מאזן הכוחות הימי במזרח הים התיכון. היא חתמה על חוזה לבנייתה של ספינה אמפיבית רב-תכליתית שיכולה לתפקד כנושאת מטוסים, ושתהיה לה את היכולת הפוטנציאלית לספק לה מידה חסרת תקדים של שליטה ימית באזור.

     

    צבא טורקיה נגד צה"ל: מי גדול יותר?

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    שירות אזרחי - טוב או רע? תלמדו מגרמניה  / פרופ' יגיל לוי

    רע בפוליטיקה. עקב האכילס של אל-קאעידה / פרופ' מקס אברמס

    הרג אזרחים בקרב. כשהחלש שובר את הכלים / פרופ' יצחק בנבג'י ועידית שפרן גיטלמן

    מנחם בגין הציל את הפליטים. ומי יצילם היום? / ד"ר רן שאולי

     

    השינוי עשוי להגדיל את תפיסת האיום הטורקי בישראל, קפריסין ויוון וישפיע על ההחלטה המתקרבת בישראל אם לייצא את הגז הטבעי שלה למסוף גז טבעי נוזלי (LNG) קפריסאי מתוכנן, או לבנות צינור תת-ימי לטורקיה. המהלכים הדיפלומטיים הבאים של טורקיה יכולים לעשות את ההבדל בין הסדר אזורי כולל שיוביל למסלול ייצוא של האנרגיה הצבורה במי מזרח הים התיכון לכיוון טורקיה, או מירוץ חימוש ימי - שטורקיה לא יכולה לנצח בו מבחינה כלכלית.

     

    ספינת התקיפה החדשה תגמד את הספינות הטורקיות הגדולות ביותר שבנמצא (צילום: AFP)
    ספינת התקיפה החדשה תגמד את הספינות הטורקיות הגדולות ביותר שבנמצא(צילום: AFP)
    במרס 2012 התווה מפקד חיל הים הטורקי דאז אדמירל מוראט בילגל את היעד האסטרטגי של טורקיה: "לפעול לא רק ב(קרבת) קו החוף, אלא גם בלב ים", כשב"לב ים" הכוונה היא למזרח הים התיכון. בילגל זיהה את היעדים של הצי הטורקי לעשור הקרוב כ"שיפור ההגנה הימית, נוכחות הולכת וגוברת ויכולת להקרין כוח מוגבל".

     

    פרויקט ימי בשווי 3 מיליארד דולר

    ספינת הקרב החדשה של טורקיה, הכוללת כאמור סיפון מסוקים, מהווה חלק מפרויקט "ספינת המלחמה הלאומית" (הידוע גם בקיצור MILGEM) של אנקרה בעלות כוללת של שלושה מיליארד דולר. ספינת הקרב (LHD) תגמד את הספינות הטורקיות הגדולות ביותר שבנמצא כיום ותספק לה את היכולת לפעול בים הפתוח ולהפעיל עוצמה בכל זירת פעילות, כולל בקרבת מתקני הגז הטבעי של קפריסין וישראל הנמצאים בלב ים. זו יכולת שאף מדינה לא תוכל להתעלם ממנה.

     

    ישראל מתיוונת: ציר עוקף ארדואן עובר בקפריסין?

     

    כספינה אמפיבית, ה-LHD יכולה להעביר אלף חיילים יחד עם 150 כלי רכב, כולל טנקים - לנחיתה מהים. כנושאת מטוסים, הספינה תכלול סיפון טיסה שיכול לשאת 18 מטוסי קרב ומתאים לשני סוגי טייסות קרב: V/STOL - כזו המסוגלת להמראה ונחיתה אנכית ו/או קצרה, ו-STOVL - המאופינת בהמראה קצרה ונחיתה אנכית.

     

    הבטיח כי "מזרח הים התיכון יראה ספינות קרב טורקיות בתדירות גבוהה". ארדואן (צילום: AP)
    הבטיח כי "מזרח הים התיכון יראה ספינות קרב טורקיות בתדירות גבוהה". ארדואן(צילום: AP)
    בספטמבר 2013 טען המפקד החדש של חיל הים הטורקי, אדמירל בולנט בוסטנגלו, כי תפיסת האיום הימי של טורקיה מעוגנת בנושאי אנרגיה וזיהה את ההגנה על האינטרסים של טורקיה במזרח הים התיכון כעומדת "בראש סדר העדיפויות" של חיל הים הטורקי. בהקשר זה, הרכישה של ספינת LHD על ידי טורקיה תשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של ישראל בנוגע לאופן הייצוא של גז טבעי מהמצבורים שבים - "תמר" ו"לווייתן".

     

    ישראל וקפריסין במסלול עוקף טורקיה

    המפתחים של שדות הגז הישראליים - החברה האמריקנית "נובל אנרג'י" ושותפיה הישראליים "אבנר" ו"דלק" - חתמו ביוני 2013 על מזכר הבנות מול קפריסין בנוגע להקמת מסוף גז טבעי נוזלי בואסילקוס שעל חופה הדרומי של קפריסין. המזכר גם מעלה את האפשרות ליצור מסלול ייצוא לשוק האירופי שיעבור דרך יוון ויעקוף את טורקיה.

     

    התפתחות של הסדר ייצוא פוטנציאלי שכזה היא התוצר של שיתוף הפעולה המשולש בתחום האנרגיה והביטחון בין ישראל, קפריסין ויוון שנוצר עם הידרדרות היחסים בין ישראל לבין טורקיה בשנים 2012-2008, ובמיוחד ב-2010, כשבמסמך מדיניות הביטחון הלאומי של טורקיה, הידוע כ"ספר האדום", ציינה אנקרה את ישראל כאיום על הביטחון האזורי וראש הממשלה הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן הבטיח כי "מזרח הים התיכון יראה ספינות קרב טורקיות בתדירות גבוהה".

     

    מכיילים מחדש את החישובים האסטרטגיים שלהם. נתניהו ונשיא קפריסין לשעבר כריסטופיאס (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
    מכיילים מחדש את החישובים האסטרטגיים שלהם. נתניהו ונשיא קפריסין לשעבר כריסטופיאס(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

    מסלול חסכוני יותר לייצוא גז טבעי מישראל יהיה באמצעות צינור תת-ימי משדה הגז "לווייתן" לטורקיה (צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)
    מסלול חסכוני יותר לייצוא גז טבעי מישראל יהיה באמצעות צינור תת-ימי משדה הגז "לווייתן" לטורקיה(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

    עם זאת, מסלול חסכוני יותר לייצוא גז טבעי מישראל יהיה באמצעות צינור תת-ימי משדה הגז "לווייתן" לטורקיה. על פי הערכות של חברת הפיננסים "גיי' פי מורגן", הנחת הצינור תניב תשואה גבוהה ומהירה יותר עבור ההשקעה מאשר מסוף הגז הטבעי הנוזלי המתוכנן בקפריסין. החברה הטורקית "זורלו אנרגיה" ולאחרונה גם חברת "טורקאס פטרול" כבר התעניינו מול ישראל באפשרות מעורבותן בפרויקט הצינור.

     

    אולם, העובדה שאנקרה מתכוונת לרכוש את ספינת ה-LHD, לצד העמדה המדינית העוינת כלפי ישראל, יוצרת תפיסת איום מוגברת בישראל, ולאורה ההנהגה בירושלים לא יכולה להרשות לעצמה לסכן את יחסיה האסטרטגיים עם ניקוסיה ואתונה. יתר על כן, המתווה המוצע של הצינור לווייתן-טורקיה יעבור לרוחב המדף היבשתי של קפריסין ולכן דורש אישור מניקוסיה. היעדרו של הסדר מדיני בצפון קפריסין, יחד עם רכישת נושאת המטוסים, מגבירים באופן דומה את תפיסת האיום הטורקית בניקוסיה, ומשנים גם שם את מערך השיקולים האסטרטגיים.

     

    מבחינתה של אנקרה, האפשרויות האסטרטגיות שאותן היא מפתחת קשורות ליכולות המשופרות של חיל הים שלה. אך אם לאלה לא יתווספו גם ניסיונות הידברות דיפלומטיים להבטחת הסכמי ייצוא אנרגיה עם ישראל, קפריסין ויוון, תהיה זאת הזדמנות מבוזבזת. במקום זאת, אנקרה למעשה תיזום מרוץ חימוש ימי, כשלטורקיה עצמה אין את המשאבים הכלכליים לנצח בו. ישראל מצדה לא צריכה להיכנס למרוץ עם תוכנית הרכש של טורקיה כדי ליצור תגובת-נגד יעילה, מפני שהיא יכולה במקום זאת ובאופן יקר פחות להרחיב את יכולותיה למניעת גישה ימית ובכך לאזן את היכולות הימיות של צבאות אחרים. מבחינת האינטרסים של שתי המדינות, אין תועלת בלהיות לכודים בסוג כזה של תחרות ימית.

     

    אף על פי שהספינה החדשה של טורקיה טרם הוכנסה לצי הטורקי, היוזמה כבר שינתה את המאזן האסטרטגי במזרח הים התיכון. יוון, קפריסין, וישראל יצטרכו כל אחת לכייל מחדש את החישובים האסטרטגיים שלהן. אם הן לא יהיו מסוגלות להגיע להסכם אזורי שמתמרץ את טורקיה כמרכז הפצה למכירת גז טבעי במזרח הים התיכון, הן יצטרכו לשקול הסדרי ביטחון קולקטיביים משופרים כדי להבטיח את האינטרסים הימיים שלהן.

     

    צינור תת-ימי משדה הגז הישראלי "לווייתן" לטורקיה, כזה שגם יפצה את קפריסין עם שיתוף הכנסות והפניית גז עודף לפיתוח מסוף הגז הטבעי הנוזלי שלה, יציע תמריצים כלכליים לכלל השחקנים העיקריים להגיע להסדר מקיף. טורקיה מצדה תצטרך לשקם את היחסים עם ישראל ולהחזירם להיקף מלא וידידותי, ובמקביל להיכנס עם קפריסין לדיון סביב הסדר מדיני. שינוי כזה בדיפלומטיה הטורקית יהפוך את ההתעצמות הימית של טורקיה לתמריץ לשיתוף פעולה אזורי. ללא שינוי כזה, טורקיה תהיה מחויבת להסלמה ימית במזרח הים התיכון, כזה שכלכלית היא פשוט לא יכולה לעמוד בו.

     

    מיכאל תנחום הוא עמית במרכז האקדמאי שלם, ירושלים וביחידות אסיה ומזרח התיכון במכון למחקר על שם טרומן למען קידום השלום, באוניברסיטה העברית. ד"ר תנחום גם מלמדבחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נושאת מטוסים טורקית על הרדאר הישראלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    הטורקים רוצים יכולת שאף מדינה לא תוכל להתעלם ממנה (ארכיון)
    צילום: AFP
    צילום: ד"ר מיכאל תנחום
    טורקיה לא תעמוד כלכלית בהסלמה ימית. ד"ר מיכאל תנחום
    צילום: ד"ר מיכאל תנחום
    מומלצים