שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק אחרי שהתחתנתי, עשיתי גשר בשיניים
    כשאת בטוחה בזוגיות שלך, את יכולה להרשות לעצמך להסתובב עם טרנינג מהוה או עם ברזלים על השיניים, מפני שהביטחון הזה מספק שקט נפשי שמאפשר לך פשוט להיות מי שאת

    אני זוכרת את היום שבו התקינו לי גשר על השיניים כאילו היה זה לפני ארבעה חודשים. האורתודנטית עמדה והושיטה לידי את המראה בחשש. "את לא עומדת לאהוב את זה בכלל", אמרה. התבוננתי בריבועים השקופים שהקיפו את שיני, ובאמת לא אהבתי את זה. כמעט ולא ראו אותם. "אפשר לעטר אותם בגומיות צבעוניות?" ביקשתי. וכך יצאתי בגאווה מהמרפאה עם חיוך ענק שחושף שיניים בצבע ורוד, כי אם כבר אז כבר.

     

    עוד סיפורים חמים בפייסבוק של ynet 

     

    הסיטואציה הזאת לא אירעה כשהייתי בת 12, אלא לפני ארבעה חודשים וארבעה ימים בדיוק. אני אישה בשנות ה-30 לחייה שהחליטה ליישר את השיניים, או ליתר דיוק - ליישר שן אחת. אותה שן סוררת שגרמה לי למחוק את החיוך הגדול שתמיד מלווה אותי ברגע שנשלפה מולי מצלמה, לחדול מפרץ צחוק מתגלגל כשנזכרתי בדבר קיומה. השן הזאת מלווה אותי מאז הילדות, אבל לא כמו הורה שאוחז את ידך במעבר החציה, אלא יותר כמו זה שמוכיח אותך כשלא לעסת בפה סגור.

     

    עוד בנושא:

    התאהבה בו בזכות ביקור אצל רופא השיניים

    מברשת השיניים שלו אצלי ואני בפאניקה

     

    למה נזכרתי ליישר את השיניים דווקא עכשיו? הרי תמיד רציתי. גם אז, כשהייתי ילדה ולכולם היו מתקנים ליישור שיניים, אבל התקשיתי לבטא את הרצונות שלי בקול רם. גם אז, לפני 7 שנים, כשהלכתי לאורתודנט והודעתי לכולם שהנה זה קורה, אבל בסוף השתפנתי. אני תוהה, האם מקרי הדבר ששמתי טבעות על השיניים רק לאחר ששמו על אצבעי טבעת?

     

    לכאורה, התיזמון הזה משולל כל הגיון. הרי אני נשואה לאיש שאוהב אותי בדיוק כמו שאני והתאהב בי בגלל החבילה כולה, כולל השן העקומה. וזהו, אנחנו נשואים. עכשיו, לפי הקלישאה, אפשר להזניח את עצמי. להעלות במשקל ולהסתובב בבית עם שיער שמנוני וטרנינג מהוה. חוץ מזה, יש לי אישור יומיומי לכך שאני יפה כשאני רואה את עצמי בעיניו. אז די, לא הגיע הזמן להשלים עם עצמי ולהיות מרוצה, עד כמה שאישה יכולה להיות מרוצה מעצמה?

     

    זה לא כזה נורא, כל עוד לא נתקעות חתיכות (צילום: shutterstock  )
    זה לא כזה נורא, כל עוד לא נתקעות חתיכות(צילום: shutterstock )

     

    להית מי שאת

    לפני מספר שבועות פגשתי בחורה, שהתלהבה מקישוטי הברזל שעל שיני וסיפרה שהיתה רוצה לעשות ישור בעצמה. אז תעשי, אמרתי לה, והיא צחקה. "אני לא יכולה לעשות, אני רווקה". אז נכון, גשר על השיניים הוא לא בדיוק המתכון הסודי למציאת חתן, אלא אם כן את מעוניינת למשוך אליך חובבי ביזאר ופדופיליה, אבל זה רק חצי מהסיפור. כשאת בטוחה בזוגיות שלך את יכולה להרשות לעצמך להסתובב עם טריינינג מהוה או עם ברזלים על השיניים, מפני שהביטחון הזה מספק שקט נפשי שמאפשר לך פשוט להיות מי שאת.

     

     

    חוסר השקט של תקופת הרווקות, זה שלא נותן לנו מנוח ודוחף אותנו לצאת לעוד ועוד ברים ולעוד ועוד דייטים, מקבל ארוחה זוגית דשנה ונשכב בשלווה על הספה, מלטף את כרסו. מתוך תחושת הרוגע הזאת ניתן להתפנות כדי להגשים מאוויים שהוסטו הצידה עד כה. אני לא בטוחה עד כמה זה נשמע הגיוני, אבל תחושת השלמות שמאפשרת לי הזוגיות, מעניקה לי את היכולת לתקן דבר שגרם לי לתחושה של חוסר שלמות.

     

    לצערי, הרוגע הזה הוא חרב פיפיות. דווקא ברגע שבו אנחנו שלמים עם חיינו במישור אחד, מתגלעים מישורים חדשים של חוסר שביעות רצון. ברגע שמתמלא הבור העמוק של האהבה, ניתן להבחין בבורות הריקים שלידו.

     

    אולי זה טיפשי ואולי זה מיותר, ובשביל מה אני צריכה את הגשר הזה בכלל, אבל יש לי היום מספיק ביטחון להודות בדברים שפחות נעים להכריז קבל עם ועדה: אני לא לגמרי מרוצה מעצמי ואני לא לגמרי שלמה עם עצמי, וזה בסדר להרגיש ככה. העיקר שאמשיך לחייך את החיוך הגדול שלי, ולא אסגור אותו שוב לעולם.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רק אחרי שהתחתנתי, עשיתי גשר בשיניים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים