שתף קטע נבחר

"איש המסילה": מקפיד לא לרדת מהפסים

סיפורו האישי של אריק לומקס - שבוי בריטי, שבא חשבון עם היפני שעינה אותו במלחמת העולם השניה - היה יכול להוות בסיס לסרט מורכב ומרתק. אבל העיבוד הקולנועי ל"איש המסילה" מאכזב בקורקטיות שלו, למרות קולין פירת'

"איש המסילה" ("The Railway Man") הוא שילוב בין דרמה מלחמתית נוסח "הגשר על הנהר קוואיי" ומפגש פיוס בין מענה ומעונה נוסח "חג שמח מר לורנס". שני מקורות ההשראה מביאים את סיפורם של שבויים בריטיים במחנה כליאה יפני בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך אזכורם בהקשר הנוכחי הוא בבחינת עלבון לקלאסיקות הקולנועיות הנפלאות שהם.

 

ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet :

 

הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של אריק לומקס, קצין בריטי שנשלח עם חבריו למחנה שבויים יפני בסינגפור. הוא נפתח בשנת 1980 כאשר לומקס (קולין פירת'), בעל חיבה למסילות ברזל, פוגש באקראי ברכבת את פאטי (ניקול קידמן). השניים מתאהבים ונישאים, אבל אז מגלה פאטי שבעלה סובל מתסמונת פוסט-טראומטית שמקורה בתקופה בה שהה במחנה ובעינויים הנוראים שעבר שם.

 

מכאן נע הסרט בין ההווה האפרורי לעבר, כאשר לומקס הצעיר (ג'רמי אירווין מ"סוס מלחמה"), יחד עם שבויי מלחמה אחרים, נדרש לעמול על בנייתה של מסילת רכבת מבורמה לתאילנד - זו שנודעה לימים בכינוי "מסילת המוות" על שום עשרות אלפי הקורבנות שגבתה העבודה המפרכת, והונצחה בסרטו של דיוויד לין, "הגשר על הנהר קוואיי" (1957).

 

ג'רמי אירווין כאריק לומקס הצעיר ב"איש המסילה" ()
ג'רמי אירווין כאריק לומקס הצעיר ב"איש המסילה"
  

כאשר מתגלה מכשיר רדיו שבנה בחשאי ושבזכותו מתבשרים הוא וחבריו על התקדמות בעלות הברית, לומקס עובר סדרה מתמשכת של התעללויות פיזיות ונפשיות שמותירות אותו מרוסק. שנים אחר כך, שבה דמותו של מענהו היפני נגאסה (טנרו אישידה) לרדוף אותו בסיוטיו.

 

הזדמנות דרמטית להתמודדות עם העבר נפתחת בפני לומקס כאשר פינלי (סטלן סקושגורד), חברו לנשק ולתקופת השבי, מגלה לו כי נגאסה עודנו בחיים, חמק ממשפט, ובתפקידו הנוכחי אף מדריך טיולים מאורגנים במחנה השבויים בו הוחזקו. תפנית דרמטית נוספת, ומיותרת, מובילה את לומקס חזרה אל מקום התופת, לעימות מאוחר עם המעוול (בחלק ההווה מגלם אותו הירויוקי סנאדה).

 

הירויוקי סנאדה בתפקיד המענה בהווה ()
הירויוקי סנאדה בתפקיד המענה בהווה
 

זיכרונותיו של לומקס (שהלך לעולמו בשנת 2012, בגיל 93), שמובאים בספרו האוטוביוגרפי "איש המסילה" מ-1995, עשויים היו לשמש בסיס לסרט מורכב ומרתק שעניינו גאולה וכפרה ואפשרות של פיוס בין הקורבן והמענה. נגאסה, אנו למדים, ביקש לשכך את תחושות האשם שלו בסדרה של פעולות צדקה וכן בהקמתו של מקדש בודהיסטי על הגשר שעל הנהר קוואיי. אלא שהסרט, בבימויו של ג'ונתן טפליצקי האוסטרלי, נדרש לסוגיות האלה באופן פשטני, ומבכר על פניהן עשייה מיושנת וחסרת השראה הנעה חליפות מהעבר להווה, ומותירה את דמותו של לומקס נטולת עומק פסיכולוגי של ממש.

 

יתר על כן, המפגש בין לומקס ונגאסה (שמקבל בסרט ממד של פנטזיית נקמה שלא התרחשה במציאות), משורטט בקווים כלליים מאוד. "איש המסילה" נדמה כמו סקיצה של דרמה אנושית הנעה בין עינויים, עבר מייסר, עימות ומחילה. עיצוב השובים היפניים, אגב כך, שולל מהם כל ממד אנושי ולוקה בסטריאוטיפיות שיש בה מן ההתנשאות התרבותית (המפגש הטעון בין מזרח ומערב כבר זכה להתייחסות מעמיקה יותר ב"גשר על הנהר קוואיי" וב"חג שמח מר לורנס").

 

קולין פירת' ב"איש המסילה" ()
קולין פירת' ב"איש המסילה"
  

הסרט הופך את ייסוריו של המענה לשוליים, ואת דמותו ככזו שנועדה לשרת את התמודדותו של הגיבור המערבי עם השדים הרודפים אותו. אגב כך, "איש המסילה" גם נכשל בבנייתו של מתח דרמטי שאמור להתעצם ככל שהמפגש בין השניים הולך ומתקרב. בהתאם, הופכת אף דמותה של פאטי לכמעט מיותרת בסרט, ותפקידה מסתכם בלהיות "האישה האוהבת" המלווה בדאגה את בעלה המעונה.

 

הסצנות המתרחשות בהווה ומצולמות בצבעים קרים ודהויים (הצלם הוא גארי פיליפס) מדגישות את היותו של לומקס מעין חי-מת, ודאי ביחס לסצנות המתנהלות במחנה השבויים ומאופיינות בצבעים בהירים וחמים - כאילו כדי להמחיש את נוכחותו החיה מאוד של העבר בתודעתו. עם זאת, הופעתו של פירת' אינה מצליחה להעביר את הטרגדיה האמיתית של מי שהטראומה שחווה ממשיכה לרדוף אותו, ודמותו של לומקס נותרת בבחינת אוסף של מחוות חיצוניות.

 

"איש המסילה" איננו סרט רע במיוחד. המילה המדויקת לתאר את עשייתו היא "קורקטית". אך הסיפור האנושי המפעים שהוא מבוסס עליו - ושהסרט מגיע אליו רק בחלקו האחרון - היה ראוי להרבה יותר מזה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קולין פירת' וניקול קידמן ב"איש המסילה"
לאתר ההטבות
מומלצים