הלך לעולמו שופט העליון לשעבר אדמונד לוי
בגיל 72 נפטר השופט שעליו אמר שר המשפטים בעבר מאיר שטרית כי הוא "יוצא המעברות הראשון שנבחר לכהונה בעליון". לוי, שנולד בעיראק, עמד בראש ההרכב שגזר מאסר עולם על יגאל עמיר ובראש ועדה להכשרת מאחזים
שופט בית המשפט העליון לשעבר, אדמונד לוי, הלך היום (ג') לעולמו והוא בן 72. לאחר פרישתו מכס השיפוט עמד לוי בראש ועדה להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון. השופט בדימוס נפטר בבית החולים שערי צדק בירושלים, הלווייתו תתקיים ברמלה.
לוי נולד בשנת 1941 בעיראק וכשהיה בן 10 עלה עם בני משפחתו לארץ. לאחר שירותו הצבאי הוא עבד בבית המשפט השלום ברמלה בתפקידים פקידותיים שונים והתקדם עד לתפקיד המזכיר הראשי של בית המשפט. בין לבין הוא למד משפטים בשלוחה התל-אביבית של האוניברסיטה העברית.
ראש העיר בפועל של רמלה
עוד בטרם מונה לשופט היה לוי סגן וממלא מקום ראש העיר רמלה מטעם תנועת החרות, בזמן כהונתו שאהרון אבו-חצירא היה ראש העיר. לוי נתפס אז כראש העיר בפועל, כיוון שאבוחצירא כיהן אז גם כחבר כנסת מטעם המפד"ל. אביו של השופט לוי, אליהו סאלם לוי, כיהן כראש העיר רמלה בין 1970 ל-1971.
ב-1979 מונה לוי לשופט בבית משפט השלום בכפר סבא וחמש שנים לאחר מכן קודם לשופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. בין היתר הוא עמד בראש ההרכב שגזר מאסר עולם על יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ובראש ההרכב שהרשיע את ארבל אלוני ומשה בן-איבגי, שרצחו את נהג המונית דרק רוט
בשנים הראשונות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נחשב השופט לוי לאימת העבריינים. הוא נתפס כשופט קשוח הנוטה להחמיר בדין. לוי עמד גם בראש הרכב השופטים במשפטו של החייל שוקי בסו, שירה למוות באביו האלים. בית המשפט הרשיע את בסו בהריגת אביו, אבל לא מיצה איתו את הדין. לוי התחשב בנסיבות האישיות והטרגיות של המקרה.
"שופט העליון הראשון שייצג את ישראל השנייה"
בספטמבר 2000 מונה לוי לשופט בפועל בבית המשפט העליון וקצת פחות משנה לאחר מכן קיבל מינוי של קבע בעליון. "אדמונד לוי הוא יוצא המעברות הראשון שנבחר לכהונה בבית המשפט העליון", אמר עליו בעבר שר המשפטים לשעבר מאיר שטרית, בעת שמונה לעליון. "זו הפעם הראשונה שלבית המשפט העליון נבחר שופט שצמח מלמטה ומייצג את ישראל השנייה". הוא סיים את תפקידו בבית המשפט העליון באוקטובר 2011, אז חגג את יום הולדתו ה-70.
לוי היה אחד השופטים שנו בפרשת התלמידות בעמנואל. הוא הבהיר במקרה זה כי "על כולם לזכור שדת ישראל אחת היא, ואהבת ישראל - כולם מטיפים לה, ואני מחפש אותה בנרות".
השופט לוי התמחה במשפט הפלילי ונחשב לקפדן. בין היתר הוא שילש את עונשו של השר לשעבר שלמה בניזרי וכתב את פסק הדין התקדימי בפרשת הסגרתו של העבריין זאב רוזנשטיין לארצות הברית. עם זאת, השופט התבלט בתחום המשפט הציבורי והחברתי. הוא קבע בדעת יחיד נגד הרוב, שהחוק המקטין את קצבאות הביטוח הלאומי אינו חוקתי.
השופט לוי פסק בשורה של פסקי דין פעמים רבות בדעת מיעוט, נגד החלטות שלטוניות שלרוב בית המשפט העליון לא נוטה להתערב בהן. בין היתר בעתירות הנוגעות לקצבאות שונות, לעובדים זרים ולפלסטינים.
בשנת 2005, חודשיים לפני ההתנתקות מרצועת עזה, לוי היה בדעת מיעוט בהרכב של 11 שופטים שדן בעתירות שהוגשו נגד חוק פינוי-פיצוי. הוא קבע אז בדעת המיעוט שלו, כי בכך שראש הממשלה דאז אריאל שרון, הח"כים ושרי הליכוד תומכים בהתנתקות, הם סוטים במידה כה רבה מעקרונות היסוד שעל בסיסם נבחרו, עד כדי כך שנוצר עיוות רצון הבוחר ופגיעה בשיטה הדמוקרטית: "ניתן להעלות על הדעת מצבים בהם סטייה ממצע פוליטי ועקרונות יסוד של מפלגה תהא
כה גסה וקשה, עד כי לא יהיה מנוס מלקבוע כי היא בלתי סבירה", כתב השופט.
לוי מתח ביקורת חריפה על פיטורי שרי הימין במהלך שמטרתו הייתה העברת תוכנית ההתנתקות, אך לא פסק נגד המהלך. לוי היה בדעת מיעוט לצד השופטת דורית ביניש בפסיקה שדחתה ברוב של שני שופטים מול שלושה את העתירות נגד הסדר הטיעון שנחתם עם נשיא המדינה לשעבר משה קצב, בעניין עבירות המין שנחשד בהן, הסדר שממנו חזר לבסוף קצב עצמו, תוך שהוא מותח ביקורת על מצב השחיתות הציבורית.
לאחר פרישתו מכס השיפוט מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את לוי לעמוד בראש ועדה לבחינת הכשרת מאחזים. לוי קבע כי יש להסדיר את רובם המכריע של המאחזים הבלתי חוקיים ולהקל על הליכי רכישת קרקע ותכנון ליהודים ביהודה ושומרון. בנוסף קבעה הוועדה כי ההתנחלויות חוקיות מאחר שהעברת אוכלוסייה יהודית לשטחי יהודה ושומרון אינה נוגדת את הדין הבינלאומי.
לפנייה לכתב/ת 
