שתף קטע נבחר

 

הוכחת המפץ הגדול? הוכחה לקיומו של האל

לא רק שאין סתירה בין מדעי הטבע לאמונה היהודית, אלא שאלה מהווים את התשתית לאמונה. מיתוס הסתירה בין דת למדע, נובע מהסברה שגיל העולם הוא נתון קריטי באמונה. אך זו טעות קשה: בתנ"ך מונים שנים למלכים וליציאת מצרים. מניין השנים לבריאת העולם החל כתגובה לספירה הנוצרית

תגלית מרעישה מאשרת את התיאוריה של אלברט איינשטיין, ומעידה כי גיל העולם קרוב ל-14 מיליארד שנים. אך האם גילוי זה סותר את האמונה היהודית?

 

<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

 

בציבור הרחב וגם בקרב חלק מהמדענים מקובלת הטענה כאילו מדען דתי בודק את הממצאים כמדען, ואמונתו היא עניינו האישי. המדע והאמונה, סוברים רבים, סותרים זה את זה.

 

עוד אמונה ומדע בערוץ היהדות :

 

אבל מאות בשנים טענו רבים מהוגי הדעות היהודים, ובראשם הרמב"ם, כי לא רק שמדעי הטבע אינם סותרים את האמונה היהודית, הם אף מהווים בסיס ויסוד לה. הרמב"ם קרא למדעי הטבע "מעשה בראשית" (ביטוי מהמשנה, במסכת חגיגה), וראה בהם אף חלק חשוב מלימוד התורה ומלימוד הפרדס, שאותו שילב בלימוד התורה (הלכות ת"ת פ"א).

 

סתירה בין דת למדע? זה מיתוס

לא רק שאין סתירה בין מדעי הטבע לאמונה היהודית, אלא שאלה מהווים את הבסיס והתשתית לאמונה.

המדע עוסק בשאלת היווצרותם וקיימותם של דברים. מבחינה זו כל תיאוריה באשר היא מדעית, לא תסתור את האמונה היהודית.

 

גם האמונה דנה בשאלות היווצרותם וקיימותם של דברים, ואף בשאלות מוסר, ערכים, תכלית ומגמה. האם זה אומר שיש ביניהם סתירה מחויבת המציאות – ואולי דווקא השלמה בשאלות שהאדם המאמין שואל? כאן נוסיף כי גם המדען לא יודע הכל, אך אי ידיעה אינה נחשבת לסתירה.

 

מיתוס הסתירה בין דת למדע בעניין גיל העולם, נובע בעיקר מתוך מחשבה כאילו גילו של העולם הוא נתון קריטי באמונה. אך זו טעות קשה. בתנ"ך מונים את השנים למלכים, או ליציאת מצרים. מניין השנים לבריאת העולם החל בתקופה מאוחרת יותר, כתגובה לספירה הנוצרית.

 

יתר על כן, כשאתם מניחים ש"המדע סותר את האמונה", למה אתם מתכוונים? האם לשיטתכם, הוא סותר את אמונתו של האדם המסוים? את אמונתכם שלכם? - או את האמונה כפי שהתקבלה בעם ישראל לאורך הדורות, במבוסס על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם?

 

בעיון קל, יתברר לכל אחד כי בעיקרי האמונה היהודית לא מוזכר מניין השנים לבריאת העולם. אם כן, האמירה שמדובר בסתירה - בטעות יסודה. בעיקרי האמונה בהקשר הבריאה, קובעת האמונה כי אלוקים ברא את העולם. מהם אותם "שבעה ימים" שבמהלכם העולם נברא - זוהי סוגיה הנתונה בוויכוח עז.

 

בשביל זה יש פרשני מקרא

בעידן המודרני צועדים המדע והאמונה יד ביד בהכרה בכך שהעולם נברא (ולא היה כאן מאז ומתמיד, כפי שנטו פילוסופים בימים עברו להניח). כעת מוטלת על האדם המשימה לדון מי יצר את התהליך. דברינו נכונים הן לעניין גילו של העולם – והן לעניין האבולוציה – קרי, ההתפתחות.

 

בספריו השונים (וגם בספרו האחרון, "לנבוכי הדור"), כתב הראי"ה קוק כבר לפני כמאה שנים, בהתייחס לגיל העולם ולתיאוריית האבולוציה, כי העולם מתפתח בהיבטים שונים, וכל "הסתירות המדומות" נובעות מטעויות. הראשונה שבהן: ההבנה של מה שבאמת אומרת האמונה (כאמור, בי"ג העיקרים לרמב"ם), בניגוד למה שנדמה כי "ראוי להאמין".

 

הטעות השנייה נובעת מכך שפרקי הבריאה בבראשית הן תיאור עובדתי פשוט. ואולם מי שבקיא בספרות פרשני המקרא, יודע כי גם לפי הרמב"ן - ובוודאי שלפי הרמב"ם - פרקים אלה לא באו לתאר לנו עובדות פשוטות כלל ועיקר. הרמב"ן בתחילת פירושו לבראשית מסביר עיקרון זה. פרקי הבריאה מספרים סיפור שנפיק ממנו לקחים: חטא האדם, עונשו, שחיתות מוסרית ועוד.

 

הרב עדיאל בן שחר, מרבני "בית הלל "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP, ESA, LFI & HFI Consortia
אלוהים נמצא (גם) בפרטים הקטנים
צילום: AFP, ESA, LFI & HFI Consortia
מומלצים