"אבא שלכם אפס" - על השפלות זוגיות
איך להתמודד עם השפלות חוזרות ונשנות מצד האישה או הגבר, והאם יש סיכוי בכלל להציל את הקשר אחרי התנהגות כזאת?
השפלות חוזרות ונשנות מצד האישה או הגבר, מהוות איסורים חברתיים חמורים ויחד עם זאת, אירועים כאלה מתרחשים מדי יום. אני פוגשת את זה בחדר הטיפולים, אבל גם במסעדות, בים ובכל מקום ציבורי שבו מספיק להתבונן כדי להבחין באישה הצועקת על בעלה מול חבריו או הילדים ובגבר היורה חצי השפלה על אישתו שיושבת כשמבטה פונה כלפי האדמה.
עוד בנושא:
מחמאות לפני השינה ועצות לאושר זוגי
להדריך את בן הזוג ולהראות לו שהוא טועה כששניכם מנהלים שיחה בביתכם, יכולה לתרום להתפתחות הקשר ואף להעמיק אותו על מנת שלא תחזרו על מה שמכאיב לצד השני. אבל שיחות כאלה במרחב הציבורי, במיוחד אל מול אנשים אחרים ששניכם מכירים, הן הרסניות ורעילות.
פעמים רבות אני שומעת בקליניקה אנשים שאומרים לי שכנות היא תכונה טובה ושחשוב להם לומר את אשר על ליבם. הבעיה היא שאנשים נוטים לשכוח שכנות איננה אכזריות. מילים כנות ככל שיהיו שנאמרות בטונים גבוהים - לא רק שאינן משיגות את המטרה ה"חינוכית" שבן הזוג רצה להשיג, הן רק מרחיקות ופוגעות בקשר ובבן/בת הזוג בצורה אנושה.
בנוסף, מתקיים גם 'אפקט הבושה' שנוצר כאשר כל האירוע מתרחש בפומבי. בן/בת הזוג לא אמורים לשלם מחיר על הדרך בה אתם מתקשרים. מותר לעשות טעויות וחשוב להעיר במידה וראיתם משהו שמפריע לכם בקשר, אבל דרך ההשפלה היא תקשורת לקויה מכל הבחינות.
בנוסף, אף אחד לא אמור להבין את הכוונות הנסתרות שלכם, ולא משנה כמה ותיק הקשר הזוגי שלכם, לא נוקמים בבני הזוג בצורה של דיבור פוגעני ובוודאי שלא נוקמים או מביכים את מי שחי לצידכם רק בגלל שלא מצאתם דרך אחרת לומר לו את אשר על ליבכם.
אם אתם מזהים את עצמכם בסיטואציה, כנראה שזה הזמן ללכת לטיפול ולבדוק עם עצמכם את מקור התקשורת הלקויה הזו ואת הדרכים היעילות לשפר אותה, רגע לפני שאתם שוב מוצאים עצמכם מעירים לצד השני על הצורה שבה הוא אוכל/מבלה עם הילדים/ מדבר עם הבוס וכדומה. האם את מרגישה כמו פח האשמה של בן הזוג שלך בעודו פורק את כל התסכולים של החיים שלו עליך? האם אתה מרגיש שחוסר שביעות הרצון של בת הזוג שלך מתבטא בכעס וביקורת כלפיך? הינה כמה עצות שמומלץ שתיישמו.
1. הוא מתחיל לקלל? תתרחקו.
נסו להתרחק רגשית מהסיטואציה כאשר הצד השני מאבד שליטה מילולית. זה הזמן לקחת אוויר ולראות בו/ה ילד/ה פצועים שלא קיבלו תשומת לב/מזון/צעצוע והם לא מוצאים דרכים מוצלחות יותר כדי להגיב לתסכול המתגבר בתוכם. להתרחק ריגשית ולראות את "הפצע" של המשפיל/ה, ימנעו מכם תגובה אוטומטית של צעקות/בכי/ השפלה חוזרים שרק יחמירו את המתרחש.
2. הציבו גבולות על סמך ניסיונות קודמים.
הזהירי את בעלך שאם הוא יגיד לך "שתקי ותני לי לדבר" בנוכחות חבריו או בני משפחתו, את תקומי ותלכי באופן מיידי ללא שיחות נוספות. ואתה, הזהר את אשתך שאם היא תשפיל אותך מול הילדים במשפטים כמו "אבא שלכם אפס שלא מצליח לזכור שום דבר" רק בגלל ששכחת במקרר כמה בקבוקי שתיה, הטיול שלכם יסתיים בו במקום.
אין צורך לפתוח את הנושא לשיחה נוספת. ברגע שהצבתם גבולות - גבו אותם במעשים, ופעם הבאה גם אם הכעס שוב ידחוף את בן/ת הזוג להשפלה - הם יחשבו שנית האם להרוס את האירוע ולהסתכן בכך שתעזבו את המקום בגלל אופן הדיבור כלפיכם.
3. דברו על הדברים בבית אחרי מצב חוזר של השפלה.
מה לדעתכם יגידו אותם החברים זה לזו אחרי שיבלו בחברתכם במסעדה בה בן הזוג השפיל אותך? האם הם יגידו שאת מסכנה או שיגידו שהוא חסר ביטחון שמתנהג בצורה אלימה? כנראה שגם וגם. האם הם ירצו לבלות אתכם שוב או שינסו לחסוך לעצמם את הדרמה בתירוצים שונים? כנראה שהם יתחילו להכין את התירוצים. חשוב שתבינו שהתנהגות כזו פוגעת בשניכם ומצמצמת את המעגל החברתי שלכם. חשוב לדבר על הדברים גם עם איש מקצוע וגם זה עם זו, ולא לנסות להתעלם או להמעיט בגודל האירוע ("זה התפלק, פעם הבאה לא אשפיל").
ודבר אחרון: חוקר מפורסם בתחום הזוגיות, ציין כמה סימנים שיכולים לנבא את סופו של הקשר, ותחושת הבוז היא אחת מהם.
כלומר, כאשר אתם מושפילים בפומבי, בסופו של דבר אתם הרי תנסו להתרחק ממקור ההשפלה, בין אם בשביל למנוע התפרצות הדדית ובין אם בשביל לשמור על כבודכם העצמי ותחושת היציבות שלכם. במידה והתנהגות משפילה זו לא תטופל ולא תיעלם, בסופו של דבר הקשר הזוגי לא יחזיק מעמד ולכן זה הכרחי לתת לאירועים אלה את מלוא תשומת הלב.
במידה ואתם רוצים להישאר יחד, חשוב שתזכרו שאתם מוכרחים לשפר את דרכי התקשורת בינכם ולמחוק את הבוז וההשפלה מהלקסיקון הזוגי שלכם לחלוטין. בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק.
הכותבת היא מטפלת זוגית .
לפנייה לכתב/ת 
