שתף קטע נבחר

המפעל נשרף: 82 מיליון ש' פיצוי חייבים במס

נזק כבד נגרם לחברת "תופאפ" למזון קפוא, שפוצתה ע"י חברת הביטוח. אבל מאחר שלא הקימה מפעל חדש קבע העליון: יש לשלם מס רווח הון

שריפה שפרצה במפעל "תופאפ תעשיות" למזון קפוא גרמה נזקים כבדים שבעקבותיהם קיבלה החברה עשרות מיליוני שקלים מחברת הביטוח. החברה החליטה לא לשקם את המפעל, אך הופתעה לגלות שלמרות זאת היא נדרשה לשלם מס על הפיצויים שקיבלה. הוויכוח בינה לבין פקיד השומה הגיע לדיון בבית המשפט העליון, שקבע שהחברה חייבת לשלם את המס.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

השריפה פרצה בדצמבר 2004 במפעל החברה בבאר טוביה, שבין לקוחותיה נמנים תאגידי ענק כמו תנובה ואלוניאל (זכיינית מקדונלדס). השריפה גרמה נזקים כבדים וכילתה את מרבית הציוד והמלאי שהיה בו. החברה קיבלה מחברת הביטוח פיצוי בסך 82.2 מיליון שקל.

 

ב-2005 היא כללה את הפיצוי בדו"ח המס שלה, שבמסגרתו דיווחה עליו כרווח הון ושילמה לפקיד השומה מקדמת מס של 3.7 מיליון שקל. אולם בסופו של דבר החליטה החברה שלא משתלם לה לשקם את המפעל, ובמקומו הקימה מרכז קירור לוגיסטי והשכירה את שירותיו.

 

עם זאת, היא המשיכה בעסקי הטוגנים באמצעות התקשרות עם קבלני משנה ובשלב מסוים אף חתמה על הסכם מיזוג עם תפוגן. בינתיים הגישה החברה שומת מס חדשה וטענה כי מאחר שלא שיקמה את המפעל, היא אינה חייבת במס על הפיצוי הביטוחי.

 

למרות זאת, קיבלה החברה בנובמבר 2008 צווי שומה שלפיהם היא חייבת במס רווח הון בגין הפיצוי. ערעורה של החברה על השומה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, שהסביר כי החברה התעשרה כתוצאה מקבלת הפיצוי, ועל כן עליה לשלם מס רווח הון.

 

החברה ערערה לעליון באמצעות עורכי הדין אליעזר צוקרמן ואמנון רפאל. היא טענה בין היתר שלא ייתכן שפיצוי מחברת הביטוח ייחשב הכנסה של המבוטח. לדבריה, לפי עיקרון השיפוי, עיקרון בסיסי בדיני הביטוח, הפיצוי נועד להעמיד את המבוטח במקום שבו היה לולא התרחש מקרה הביטוח, והטלת מס על השיפוי חוטאת לתכלית זו.

 

פקיד השומה השיב כי אין פטור ממס על פיצוי שהתקבל בגין נזקי רכוש. לדבריו, מדובר באירוע המהווה למעשה מכירת נכס, וכל פרשנות הפוכה מזו תיטיב עם החברה, שהתעשרה כתוצאה מהפיצוי, ותחבל בזכאות המדינה למיסוי על הרווח.

 

הפיצוי חייב במס

המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, קבעה שככלל פיצוי ביטוח חייב במס. לגבי סוג המס היא ציינה שבמקרה של אירוע נזיקי, שלאחריו המפעל לא שוקם, חייבת החברה לשלם לפקיד השומה מס רווח הון.

 

לדבריה, תוצאה זו מביאה לתשלום מס אמת ומתיישבת עם תכלית החקיקה, שכן משהחליטה החברה לוותר על שיקום המפעל מרצונה, הרי שהיא הרוויחה כסף, כיוון שהפיצויים נותרו בידיה. השופטים אליקים רובינשטיין ודפנה ברק ארז הצטרפו לפסק דינה של השופטת נאור והערעור נדחה.

 

לדברי עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי, העוסק בדיני מסים, מתווה בית המשפט שפיצוי נזיקי בגין פגיעת רכוש בנדל"ן ימוסה לפי פקודת מס הכנסה כמכירה של נכס, ולא לפי חוק מיסוי מקרקעין. עדיין נשאלת השאלה: מה דינו של פיצוי שמשולם בגין נזק חלקי לנכס, מבלי שגרם להריסתו? האם ניתן לראותו כפטור ממס?

 

"ייתכן גם שפסק הדין מהווה תמריץ לשערוך נכסים לפי הוראות פקודת מס הכנסה", מוסיף עו"ד עמפלי. "יש לציין במאמר מוסגר כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, פיצוי בגין נזק לרכוש אינו מטיל חבות במע"מ, וכן שעל מס רווח הון במקרה של עוסק חלים ככלל שיעורי מס נמוכים יותר מאלו החלים על הכנסתו השוטפת".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים