שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: ישראל מובילה בשיעור חיידקים עמידים
    ארגון הבריאות העולמי מפרסם דו"ח חמור הכולל 114 מדינות, שעל פיו שיעור העמידות של חיידקים לטיפול אנטיביוטי הולך ועולה בכל מדינות העולם - ומדובר באיום משמעותי שיהפוך זיהומים פשוטים לקטלניים. ישראל מככבת במקומות הראשונים בעמידות של חיידקים מסוכנים

    ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור העמידות הגבוה בעולם לאנטיביוטיקה : כך מתריע הערב (ד') דו"ח חמור חדש של ארגון הבריאות העולמי. על פי נתוני הארגון, עמידות החיידקים לטיפול אנטיביוטי היא איום כלל עולמי משמעותי וקיים בכל מדינה.

     

    הדו"ח החדש כלל 114 מדינות, וממנו עולה כאמור כי ישראל ממוקמת בין המדינות הראשונות בשיעור החיידקים הקטלניים העמידים לאנטיביוטיקה: מבין מדינות אירופה ממוקמת ישראל במקום השני בעמידות לחיידק האלים MRSA, חיידק קטלני אשר עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם. החיידק שכיח בבתי חולים וגם מחוץ להם.

     

    עמידויות נוספות נרשמו גם בכל הנוגע לחיידקים אלימים אחרים ובהם אי קולי, סלמונלה ו-KPC.

     

     

    עוד על חיידקים עמידים :

     

    עוד מגלה הדו"ח כי ישראל ממוקמת במקום השישי באירופה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה רבת העוצמה קרבפנם.

     

    משמעות העמידות הגוברת ברחבי העולם קשה ביותר: בעתיד הלא רחוק לא ניתן יהיה לטפל באנטיביוטיקה בזיהומים הנובעים משריטה קלה או מכוויה, והפציעה עלולה להסתיים במות הנפגע.

     

    בארגון מאשימים את התפשטות הזנים העמידים בשימוש נרחב באנטיביוטיקה שלא לצורך, ובבחירת אנטיביוטיקה רבת עוצמה גם לצורך טיפול זיהומים קלים. בתוך כך, חברות התרופות אינן מפתחות אנטיביוטיקות חדשות רבות עוצמה, ובשל כך צופים בארגון כי שיעור התמותה מזיהומים פשוטים יעלה.

     

    אחד החיידקים העמידים הוא כאמור MRSA, המוביל למותם של 19 אלף איש מדי שנה בארצות הברית בלבד - הרבה יותר מאיידס, לשם השוואה. מספר דומה של מתים בקרב אלה שנדבקו ב-MRSA מדווח גם באירופה מדי שנה.

     

    על פי הדו"ח, החיידק אי קולי, שבעבר גרם לדלקות שתן פשוטות שלעתים חולפות מאליהן, פיתח זנים עמידים ביותר וביותר ממחצית המקרים האנטיביוטיקה הפשוטה כבר אינה יעילה נגדו.

     

    כיצד יוצרים החיידקים עמידות? הם שרדו מיליוני שנים, בזכות יכולתם להתאים את עצמם לסביבה. אחת ההתאמות היא יצירת העמידות לאנטיביוטיקה במנגנונים שונים. אחד השכיחים הוא באמצעות יצירת אנזים הקרוי ביטא לקטמאז. אנזים זה מפרק טבעת הקרויה "ביטא לקטאם" המצוייה באנטיביוטיקות רבות הקרויות "ביטא לקטאמים" כמו פניצילין, צפלוספורין, קרבפנמים ומונובקטאמים. כך האנטיביוטיקה אינה יכולה לעכב את יצירת קרום תא החיידק והוא ממשיך להתרבות, לחדור לזרם הדם ובמקרים קשים גם לגרום לתמותה.

     

    במנגנון אחר, מונעים חיידקים עמידים מהאנטיביוטיקה לחדור לתא על ידי שינוי בהרכב החיידק ובאינטראטקציה שלו עם התא אותו הוא מדביק. אנטיביוטיקות אחרות מסלקות את האנטיביוטיקה מהתא עוד לפני שפגעה בחיידק העמיד או גורמות לשטיפתו החוצה מהתא אותו הדביקו. החיידקים העמידים נוצרים כאמור בדרך של מוטציות: בשל ריבוי השימוש באנטיביוטיקה, חלק מהחיידקים משנים את המטען התורשתי שלהם – ה- DNA ויוצרים זן-על העמיד לתרופות. זן זה ממשיך להתרבות ולהתפשט.

     

    דו"ח מבקר המדינה האחרון התריע מפני השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בישראל, הגורר עמו זיהומים קשים. המבקר ציין כי על פי ההערכות מביאים הזיהומים בישראל לכ-5,000 מקרי מוות בשנה, מהם ניתן למנוע 25%-75%.

     

    בסיכום הדו"ח הנוכחי קורא ארגון הבריאות העולמי לממשלות לממן את פיתוחן של תרופות אנטיביוטיות חדשות שיהיו יעילות נגד זנים עמידים, ובנוסף קורא לצוותים הרפואיים לצמצם משמעותית את השימוש באנטיביוטיקה רבת עוצמה, ולהימנע מלרשום אנטיביוטיקה כלל במקרים שאין כל חשש לזיהום חיידקי.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דו"ח: ישראל מובילה בשיעור חיידקים עמידים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חיידקים עמידים אחראים ל-5,000 מקרי מוות בשנה בישראל
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים