שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    הסינים ישקיעו 300 מיליון דולר באוני' ת"א
    שיתוף הפעולה האקדמי עם סין מתרחב: אוני' צ'ינגחואה ואוני' ת"א חתמו על הסכם להקמת מרכז מחקר משותף. בעוד כחודש תגיע משלחת מסין למרכז האקדמי למשפט ולעסקים בר"ג, בעוד שבספטמבר נחתם הסכם להקמת שלוחה של הטכניון בסין. "המוח היהודי נתפס עבורם כיזמי, כחרוץ ויצירתי"

    הסינים מאמינים באקדמיה הישראלית: אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת צ'ינגחואה הסינית חתמו היום (ב') על ההסכם להקמת מרכז מחקרי בהיקף של כ-300 מיליון דולר. בסיסו של המרכז ימוקם באוניברסיטת צ'ינגחואה, הממוקמת בבייגי'ן, והמרכז יפעל במקביל גם באוניברסיטת תל אביב.

     

    עוד כתבות בנושא בערוץ הלימודים של ynet:

    הסטודנטים בספיר מצטרפים למחאת הפלפלים

    סטודנטים יזמים: קניות ברשת עם סטייליסט

    בחינת לשכת עורכי הדין: ספיר ות"א בראש

     

    שם מרכז המחקר המשותף לישראל ולסין הוא "שין", שפירושו בסינית "חדש". המרכז יקבץ יחדיו את החוקרים והסטודנטים המצטיינים משני הקמפוסים. החוקרים הישראלים והסינים יפעלו במשותף, תוך הפריה הדדית, ויעסקו במחקר בתחום המדע והטכנולוגיה. הנושאים העיקריים בהם יתמקדו הם: מים, אנרגיה, סביבה ובריאות. המרכז ירכז מסטרנטים ודוקטורנטים משתי המדינות, ויעמיד לרשותם תנאי מחקר כדי לעודד אותם למחקר יצירתי.

     

    ראשת מרכז שין בישראל, פרופ' יעל חנין, פרופ' יוסף קלפטר, פרופ' צ'ן ג'ינינג וראש מרכז שין בסין, פרופ' צ'וואנשואי ז'נג (צילום: קובי קנטור)
    ראשת מרכז שין בישראל, פרופ' יעל חנין, פרופ' יוסף קלפטר, פרופ' צ'ן ג'ינינג וראש מרכז שין בסין, פרופ' צ'וואנשואי ז'נג(צילום: קובי קנטור)

     

    כבר בשנה הקרובה מתוכננים חילופי מדענים וסטודנטים בין שתי האוניברסיטאות, והחוקרים משני העמים ייזמו ויקדמו מחקרים משותפים. בנוסף יערוך שין בחודשים הקרובים שתי סדנאות בנות שבוע בתחום הננוטכנולוגיה - אחת בבייג'ין והשנייה בתל אביב.

     

    העלות המשוערת של מרכז שין היא כאמור 300 מיליון דולר, שיגויסו מתרומות וממקורות ממשלתיים. עד כה הוקמה קרן ייעודית בסך 100 מיליון יואן, על-ידי קבוצת אינפיניטי, מבתי ההשקעות הגדולים בישראל. ממשלת בייג'ין ובוגרי אוניברסיטת צי'נגחואה יהיו בין משקיעי הקרן.

     

    "אנו גאים בהסכם הייחודי", אמר נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, "אנו מאמינים שמרכז המחקר יחזק ויהדק את הקשר של הקהילה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב עם הקהילה המחקרית המצוינת של אוניברסיטת צ'ינגחואה והעולם העסקי, הישראלי והבינלאומי".

     

    כיצד נוצר שיתוף הפעולה?

    פרופ' קלפטר: "כל העניין התחיל משיתוף פעולה בין חוקרים בתחום הננו-טכנולוגיה. חוקרים של אוניברסיטת צ׳ינגחואה הסתובבו בעולם, כולל בארצות הברית, ואחרי הביקור בתל אביב חזרו לסין ואמרו שכאן זה המקום שלהם. התהליך לקח כשנה, במהלכה ביקרתי בסין פעמיים, והם ביקרו כאן מספר פעמיים, עד שיצרנו את המרכז שבעצם מבוסס על הכימיה בין אנשי הסגל.

     

    "הרעיון הוא לבסס מחקר משותף, שיהיה בשפה האנגלית. הבסיס הוא מחקרי כרגע ולא הוראתי. יכול להיות שבהמשך הוא יהיה גם הוראתי, לתארי דוקטור משותפים".

     

    האם חלק מהתקציב יופנה גם לסטודנטים של האוניברסיטה?

    "כדי להניע את הפרוייקט, בשנתיים הראשונות, רוב הכסף יוקצה להון האנושי, למלגות ולעידוד המחקר. רק בהמשך נקצה כספים להקמת מבנים. מבנה שאין בו תוכן, כדאי שלא יהיה".

     

    נשיא אוניברסיטת צ'ינגחואה, פרופ' צ'ן ג'ינינג, אמר: "כמוקד בינלאומי של חדשנות, מרכז שין יגדיר מחדש את המחקר הבינתחומי והחדשנות, ויקדם פרויקטים של אתגרים אדירים, שיביאו תועלת ממשית לחברה הגלובלית".

     

    היום התקיים טקס לחתימה על ההסכם בראשי תיבות, ומחר יתקיים באוניברסיטת תל אביב הטקס הרשמי בהשתתפות סגנית ראש ממשלת סין, גב' ליו יאנדונג, נשיא אוניברסיטת צ'ינגחואה ונשיא אוניברסיטת תל אביב. בנוסף, ישתתפו בטקס אנשי עסקים ומדענים מובילים משתי המדינות.

     

    נוסף למשלחת האקדמית, הגיעה לארץ משלחת נוספת של 300 אנשי עסקים מסין. היום ומחר תתקיים בגני התערוכה בת"א, ועידת חדשנות ישראלית, הכוללת סדנאות בהשתתפות חוקרים משתי האוניברסיטאות בנושאי מדע וחדשנות.

     

    פורצי הדרך: הטכניון בחיפה

    זהו שיתוף הפעולה המשמעותי השני בין ישראל לסין. בחודש ספטמבר האחרון, נחתם הסכם להקמת שלוחה של הטכניון בסין. סכום ההשקעה הכולל במהלך הגיע לכ-277 מיליון דולר.

     

    130 מיליון דולר, נתרמו לטכניון בחיפה על-ידי האיש העשיר בסין, המיליארדר לי קה-שינג. אוניברסיטת שנטאו, בה תוקם השלוחה של הטכניון, תשקיע עוד 147 מיליון דולר בהקמת המבנה, בשיתוף הממשלה המקומית המחוזית ועיריית שנטאו.

     

    מנהל הפרוייקט, תא"ל במיל, ד"ר משה מרום, דובר סינית שוטפת. מרום הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל ובעל תואר שני ושלישי מאוניברסיטת מונטריי בקליפורניה ובעל ניסיון משמעותי ביזמות וקשור בפיתוח תשעה פטנטים.

     

    בטכניון, כבר החלו להשתמש בכספי התרומה, ולשפר את פני הקמפוס. "חלק מהכסף מושקע בקמפוס של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל", אמר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא. "אחד הדברים הראשונים שעשינו, היה הרחבת מעונות הסטודנטים. דאגנו להוספת 500 חדרי מעונות לרווחת הסטודנטים. בנוסף, אנחנו משפצים את המעבדות ואת חדרי ההוראה, כך שהסטודנטים בהחלט נהנים מהכסף".

     

    האם בעקבות התרומה תוגדל מכסת המלגות לסטודנטים?

    פרופ' לביא: "יש לנו מספיק מלגות. מספר מקבלי המלגות בטכניון גבוה מאוד, כך שאין סכום ייעודי המוקצה למלגות בעקבות התרומה. אך התרומה בהחלט מאפשרת לנו לפנות כסף מתקציבים שהיו אמורים להיות מופנים לשיפור פני הקמפוס, ולהשקיע אותו במלגות".

     

    האם שיתוף הפעולה עם סין יוביל לשדרוג יוקרת המוסד ולהפיכת התואר לבעל יוקרה בינלאומית?

    "את הפרויקט בסין לא עשינו עבור היוקרה הבינלאומית, אלא מפני שאנו רואים בסין יעד אסטרטגי עבור מדינת ישראל. דווקא הזכייה שלנו בפרוייקט בניו-יורק, שבעקבותיה הקמנו מרכז מחקר בלב מנהטן, בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל, הביא להעלאת יוקרת הטכניון. בתחרות הבינלאומית הזו, שבה התחרו כ-50 אוניברסיטאות מרחבי העולם, זכינו במקום הראשון וגברנו על אוניברסיטאות רבות אחרות. לצערי, הסטודנטים שלנו 'נחטפים' על ידי מוסדות בחו"ל ומאוד מבוקשים בעולם".

     

    כיצד נולד שיתוף הפעולה עם סין?

    "מדובר במו"מ שהתחיל עוד בשנת 2011, בינינו לבין מחוז גואנגדונג והמיליונר הסיני קא-שינג. נערכו ביקורים הדדיים עד שלבסוף נחתם ההסכם. אנחנו היינו פורצי הדרך בכל מה שקשור לשיתוף הפעולה האקדמי עם סין, ואני שמח ומברך את אוניברסיטת תל אביב שעשו צעד נוסף לחיזוק הקשר בין סין לישראל".

     

    שיתוף פעולה אקדמי גם בתחום המשפט

    על הכוונת הסינית נמצאות כעת הפקולטות למשפטים בישראל. בעוד כחודש יגיעו נציגים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת צ'ינגחואה, אל המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן. מטרת הביקור היא לבחון מקרוב את המוסד ולבחון שיתופי-פעולה אפשריים. ביום ב' ה-16.6 יתקיים במרכז האקדמי כנס בנושא שלטון החוק בסין ובישראל.

     

    פרופ' משה כהן-אליה, דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אמר: "הסינים מאוד מחזיקים מהאקדמיה הישראלית בתחום המשפט. הפקולטות למשפטים בישראל נתפסות כיוקרתיות וכגלובאליות. מטרת הביקור הוא ביסוס שיתוף הפעולה בין שני המוסדות. בשלב הראשוני מדובר בתוכנית לחילופי סטודנטים. סטודנטים סינים לתואר ראשון יגיעו לסמסטר קיץ מרוכז אצלנו, וסטודנטים ישראלים לתואר ראשון ייסעו ללמוד סמסטר שלם באוניברסיטת צ'ינגחואה".

     

    מדובר בשיטת משפט שונה משלנו, איך ניתן יהיה לשלב בין השתיים?

    "עד כה שמענו על קשרים בין סין לישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה ובתחום העסקי. החידוש הוא שלמרות ששיטת המשפט הסינית שונה מזו הישראלית, הסינים מאוד התרשמו מרמת המחקר שלנו.

     

    "כתב העת הבינלאומי שלנו בנושא זכויות אדם, law and ethics of human rights זכה למקום 3 בדירוג העולמי של כתבי עת בינלאומיים שאינם אמריקניים, ועקף אוניברסיטאות יוקרתיות כמו אוקספורד וקיימברידג'.

     

    "כל מה שנוגע ליהודים ולישראל מתקשר לסינים עם אלברט איינשטיין. המוח היהודי נתפס עבורם כיזמי, חרוץ ויצירתי בחשיבה. בנוסף, הקורסים שיילמדו יהיו בתחומים של משפט בינלאומי מסחרי, ולא של הדין המקומי הישראלי או הסיני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הסינים ישקיעו 300 מיליון דולר באוני' ת"א"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קובי קנטור
    נשיא אוני' ת"א, פרופ' יוסף קלפטר, ונשיא אוני' צ'ינגחואה, פרופ' ' צ'ן ג'ינינג
    צילום: קובי קנטור
    טיסות
    mastercook
    מומלצים