שתף קטע נבחר

קראה לאביה "זבל", ואיבדה את בית המשפחה

אלמן חתם עם בתו על הסכם שבמסגרתו העביר לה את הזכויות על המשק שבו התגורר. אולם התנהגותה המחפירה שכנעה שופט לבטל את ההסכם

לדיבר "כבד את אביך ואת אמך" יש לעיתים גם משמעות משפטית: אב ובתו חתמו על הסכם מתנה שלפיו הבת תקבל בעתיד את זכויותיו במשק החקלאי. אלא שאז היא החלה להתנהג לאביה בחוצפה וניסתה להרחיק אותו ואת זוגתו מביתם. בית המשפט נחלץ לעזרת האב, ביטל את ההסכם, ולימד את הבת שיעור בכבוד.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

לאחר שהאב התאלמן והחל בזוגיות עם אישה שהכיר עברה בתו להתגורר עמו בביתו במושב בצפון הארץ. מאחר שרצתה להבטיח את זכויותיה במשק שעליו בנוי הבית היא הפעילה לחצים על האב, וב-2012 הוא העניק לה את זכויותיו במסגרת הסכם מתנה סודי, שאותו הסתיר מבת זוגו.

 

עם זאת, בהסכם הוא קבע כמה תנאים על מנת להבטיח את זכויותיו ואת זכויות זוגתו החדשה. אחד התנאים קבע שהוא כפוף להוראות צוואה שערך בספטמבר 2011, ובמסגרתה ביקש להבטיח את זכות המגורים שלו ושל בת זוגו במשק עד יום מותם ללא תשלום. תנאי אחר קבע שהבת לא תמכור את המשק כל עוד אביה חי.

 

באפריל 2013 פרץ משבר חמור ביחסים בין האב לבתו. לטענתו, בסמוך לאחר חתימת ההסכם החלה הבת לדבר אליו ואל זוגתו בחוצפה ולא פעם ניבלה את פיה. בין היתר היא כינתה אותו "אבא זבל" ו"אין לך ביצים", ואת זוגתו כינתה "זונה". בשיא המשבר היא הגישה נגד בני הזוג בקשה לצווי הרחקה במטרה להוציאם מבית האב - אותו בית שהעביר לה בהסכם המתנה.

 

האב פנה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת והגיש שתי תביעות: האחת לביטול ההסכם והשנייה לחיוב הבת בדמי השימוש במשק. הבת טענה שהסכסוך עם אביה נולד כשבת זוגו גילתה על ההסכם. היא התעקשה שאביה אינו יכול לחזור בו מההסכם כיוון שזכויותיה במשק כבר נרשמו ברשות מקרקעי ישראל.

 

ניתן לבטל הסכם בשל התנהגות

סגן הנשיא, השופט אסף זגורי, קבע שחוק המתנה מאפשר לבטל הסכם כזה בין אם המתנה הושלמה ובין אם לאו, וזאת בשל התנהגות של מקבל המתנה. לדבריו, אין ספק שמקרה כזה, שבו הבת מתנהגת כלפי אביה בצורה מחפירה ומנסה לנשל אותו ואת זוגתו מזכויותיהם, מצדיק את הביטול.

 

השופט זגורי קבע שבניסיונה להרחיק את זוגתו של האב מביתו היא הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם, אשר הבטיח את מגורי בת הזוג במשק.

 

הוא הורה על החזרת הזכויות במשק לידי האב וקיבל את תביעתו לדמי שימוש ראויים בעבור החודשים שבהם התגוררה בתו במשק מיום חתימת ההסכם. משכך חויבה הבת לשלם לאביה 16,800 שקל עבור דמי השימוש, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 40 אלף שקל.

 

במקרים מסוג זה מומלץ לשקול שימוש בכלים משפטיים נוספים, כגון עריכת צוואות לצד הסכם ממון. כך לפחות תישאר השליטה בידי בעל הרכוש, שעלול להזדקק לו בטרם ילך לעולמו, מבלי שיהיה נתון לחסדי צאצאיו בערוב ימיו.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד דניאל תמיר עוסק בדיני מקרקעין ודיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ב"כ התובע: עו"ד נעמה קדוש סלומון, עו"ד ערן אייזיק
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד אמסלם

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים