שתף קטע נבחר

הירושה של ידועה בציבור: רכוש לא, מזונות כן

אף שלא הוזכרה בצוואה, דרשה בת זוגו של מסעדן אמיד לקבל מחצית מהרכוש הרב שהותיר אחריו. אחיו התנגדו והסכסוך הגיע לבית משפט

האם בת זוגו במשך שני עשורים של מסעדן אמיד שנפטר זכאית למחצית מרכושו אף שנישל אותה מצוואתו? ומה לגבי מזונות מעיזבונו? סכסוך קשה בין האישה לבין אחיו של המנוח הגיע לפתחו של בית המשפט, שקבע שהיא זכאית רק ל-360 אלף שקל מסך נכסיו והכסף שהותיר אחריו.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

באוגוסט 2009 הלך לעולמו בעל מסעדה באזור המרכז. הוא היה רווק נטול ילדים, ובצוואה שערך חמש שנים קודם לכן הוא הוריש את כל רכושו לאחיו, מבלי להשאיר דבר לבת זוגו.

 

היא טענה שהצוואה מזויפת ובמקביל פנתה לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה בדרישה להכיר בה כמי שהייתה הידועה בציבור של המנוח. היא ביקשה להורות לאחים לשלם לה מזונות של 17,200 שקל לחודש מהעיזבון ולקבוע שהיא בעלת הדירה שבה חיו יחדיו ורשומה על שמו.

 

הנתבעים עמדו על כך שהצוואה אמיתית וטענו שהתובעת כלל לא הייתה ידועה בציבור של אחיהם, ודאי לא בשנותיו האחרונות, שאז שכנה בין השניים איבה. הם הוסיפו שאחיהם מעולם לא שיתף את רכושו עם התובעת והכחישו את זכאותה למזונות, בטענה שהיא מתפרנסת די למחייתה.

 

התובעת הכחישה את טענות האחים וטענה כי הייתה שותפה פעילה בעסקיו של המנוח שפרנס אותה וסיפק את צרכיה במשך 19 שנות זוגיות, בעוד שהיא טיפלה בו ודאגה לו. לטענתה, לאורך השנים היא חייתה חיי מותרות ורווחה, וכעת נותרה חסרת כל.

 

לא ניתן לאיין את הזוגיות

השופט צבי ויצמן שוכנע שהתובעת הייתה הידועה בציבור של המנוח. העדויות, הראיות והעובדות הפשוטות לא הותירו ספק בעיניו שהיה מדובר בבני זוג שחיו יחד. השופט ויצמן ציין שגם אם בסמוך למות המנוח הייתה מערכת היחסים "קרירה וצוננת", לא ניתן לאיין את הזוגיות כל עוד המנוח לא ניתק את הקשר עם התובעת.

 

עם זאת, השופט הסכים שהמנוח מעולם לא התכוון לשתף את התובעת בנכסיו, ואף הקפיד על הפרדת רכוש מוחלטת. הוא גם קבע שהצוואה תקפה ושהפגמים שמנתה בפניו התובעת, בהם טעויות סופר או תוספות בכתב יד, הם פרטים טכניים שאינם שוללים את מהימנות הצוואה העונה על כל דרישות החוק.

 

עם זאת נקבע כי בשל מצבה הכלכלי ולאור העובדה שמדובר בעיזבון גדול, התובעת זכאית למזונות. האישה תקבל מהעיזבון 360 אלף שקל, שיספיקו לה לשכירות והשלמת הכנסה למשך חמש שנים. עם העברת הכספים לעורך דינה יהא עליה לפנות את דירת המנוח, שבה היא מתגוררת עד היום. אם היא לא תצא מהדירה, יופחת סך המזונות ב-10,000 שקל בכל חודש.

 

מאחר שחלק מטענות התובעת התקבלו, הנתבעים חויבו לשלם לה 20 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.

 

יש לדעת כי על פי הדין, עצם הכרתו של צד כידוע בציבור, אינה מקנה לו אוטומטית זכויות ברכוש בן הזוג, אלא עליו לעבור לשם כך שלוש משוכות: הוכחת היותו ידוע בציבור; קיומה של כוונת שיתוף בין בני הזוג, והוכחת היקף השיתוף. הצוואה, בניגוד להסכם ממון או הסכם לחיים משותפים, אינה קובעת מהו הרכוש שיש למנוח, אלא כיצד יחולק הרכוש.

 

  • לפסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד סיגל מוסקוביץ עוסקת בדיני משפחה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ב"כ התובעת: עו"ד אבישי גריידי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אריאל אדלר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים