שתף קטע נבחר

אקס פקטור: להעלות את ציון הבחינה

סטודנטים בטכניון הצליחו לחייב את המרצים לפרסם את ממוצע והתפלגות הציונים בקורס בטענה שהבחינה הייתה קשה מדי. באילו מקרים מוסדות מתערבים בציון, ומתי הוא יכול גם לרדת? לקראת הבחינות, הכירו את הפקטור

איינשטיין צדק, הכל יחסי. גם הציון שלכם בבחינה, מסתבר. כאשר הבחינה שלכם נבדקת, פעמים רבות היא נבדקת על בסיס סרגל בדיקה שמתחשב ביכולת של יתר הנבחנים לענות על השאלות נכון. חשוב לזכור כי פקטור עלול גם להוריד את ציון הבחינה במקרים מסויימים.

 

כתבות נוספות בערוץ הלימודים של ynet:

רוצים ציון גבוה? עשו ואל תעשו במבחן

אונ' ת"א: הסמסטרים יקוצרו להקלה במבחנים

ת"א: סטודנטים במחאת הפלפלים

 

אם כלל הסטודנטים במבחן מסוים קיבלו ציון נמוך או גבוה באופן חריג מהמקובל, או שהיו שאלות שאף אחד מהנבחנים לא הצליח לפתור, לעתים המרצה מחליט להעניק תוספת או הפחתה של הציון. תיקנון הציונים הזה, נקרא "פקטור" והוא יכול להיות חיובי (תוספת של נקודות לציון) או שלילי (הפחתת הציון).

 

כשמדובר בהעלאת הציון, לרוב הסטודנטים לא יתלוננו, אבל כשמדובר בממוצע ציונים נמוך מדי בקורס מסוים, יש מה לעשות. אגודות הסטודנטים כבר הבינו את כוחן. מעבר לדאגה להטבות, הנחות וימי כיף לסטודנט, הן פועלות גם במישור האקדמי מול סגל המרצים.

 

"בתקופת הבחינות האחרונה היו לנו 6 מקרים בהם ציונים הועלו, בעקבות פנייה של נציגי אגודת הסטודנטים", מתאר דן יודילביץ', דובר האגודה בטכניון. "בחלק המקרים הגענו לפקטור של 5 נקודות, שגרם ללא מעט אנשים לעבור את הקורס. היה מדובר בשאלות עם שגיאות או בעיות לוגיות שבוטלו או שהוחלט לקבל יותר מתשובה אחת כנכונה.

 

"בטכניון ממוצע 80 נחשב לטוב, ומי שבעל ממוצע 85 הוא מצטיין. ממוצע נכשל בקורס הוא לא דבר נדיר. כשקורה דבר כזה, אנחנו מנהלים שיח עם הסגל האקדמי כחלק מפעילותנו השגרתית. אחד ההישגים הגדולים שלנו כאגודה הוא שלפני שנתיים הצלחנו להעביר תקנה בתקנון של הטכניון, לפיה יש חובה לפרסם באתר האינטרנט את ממוצע הציונים של כל קורס ואת עקומת הציונים שלו.

 

"אם יש קורס שבו הממוצע נמוך מ-55 וחצי כיתה נכשלה, אז מה זה אומר, שכולם טיפשים? אולי המרצה לא לימד טוב, או שהוא כתב מבחן שלא תואם את מה שהוא לימד. לעתים המרצה לא מודע לרמה שבה הוא מלמד, או שהוא רק התכוון לכתוב בחינה קשה, שעבור הסטודנטים היא בלתי אפשרית.

 

"היה לנו מקרה כזה שבו הממוצע היה נמוך במיוחד והמרצה לא הסכים לדון בעניין. פרסמנו את העניין בין כל הסטודנטים והסגל עד שהעניין נפתר. אני קורא לסטודנטים לא לפחד ולהתאגד, ואם הבחינה לא הוגנת ומרצה מכשיל כיתה שלמה - יש בהחלט מה לעשות".

 (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
(צילום: אליעד לוי)
 

נקמת הפקטור

ישנם מספר סוגי פקטורים הנהוגים במוסדות האקדמיים. "פקטור שורש" – לפיו עושים שורש לציון ומכפילים אותו ב-10. סוג הפקטור הזה דוחף מאוד כלפי מעלה את בעלי הציונים הנמוכים.

 

"פקטור שיבר" – שלדברי הסטודנטים הוא הכי "מרושע", כי הוא למעשה מעלה את הציון רק למי שעבר את הבחינה. הוא אמנם מעלה את הממוצע אך הוא משאיר את כמות הנכשלים כפי שהיא.

 

יש את הפקטור האחיד והקבוע, שהוא מתן איקס נקודות בצורה אחידה לכולם, ויש פקטור נקודתי לשאלה מסוימת שהייתה בעייתית, כך שהיא מתבטלת, או שמתקבלות מספר תשובות כנכונות לגביה. "הפקטור המועדף על הסטודנטים ככלל, הוא הפקטור האחיד, או פסילת שאלה בעייתית", אומר יודילביץ'.

 

הסיבה לכך היא שאין נוהל אחיד בעניין ציונים, וכל מוסד אקדמי רשאי לקבוע שיטות הוראה ולימוד שונות. "על פי החוק אסור לנו להתערב בענייני ציונים", מסביר גורם במועצה להשכלה גבוהה. "לפי סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, למוסדות האקדמיים יש חופש פעולה בעניינים האקדמיים והמנהליים. כלומר, כל מוסד רשאי לקבוע שיטות הוראה ולימוד שונות".

 

אז אין נוהל שקובע שאסור שיהיה ממוצע נכשל בקורס מסוים או שתהיה התפלגות תקינה?

 

"אנחנו לא יכולים לרדת לרזולוציה של קביעת ציונים. בכל העולם זה ככה, גם באוניברסיטת הארוורד. אנחנו כמועצה לא מתערבים ביחסים שבין המוסד האקדמי לבין המרצים. האחריות היא בידי המוסד", מוסיף הגורם במועצה להשכלה גבוהה.

 

נדנדת ציונים

אחרי בחינת הבגרות במתמטיקה שנערכה במאי 2013, התלוננו תלמידים רבים על השאלות הקשות, על חוסר הזמן ועל חוסר ההתאמה בין השאלות לחומר שנלמד לאורך השנה. בעקבות זאת הוקם צוות בדיקה שקבע שאכן הייתה בחינה קשה מהרגיל והמליץ לתת פקטור משמעותי. בעקבות הרעש התקשורתי, הבחינה האחרונה שהתקיימה בחודש שעבר, הייתה הרבה יותר הוגנת.

 

בתקנונים של כל הפקולטות ללימודי משפטים של האוניברסיטאות השונות, הממוצע חייב להיות בין 77 ל-81. כל האוניברסיטאות יישרו קו על מנת ליצור שוויון בציונים בין מחפשי ההתמחות במשרדי עורכי הדין. הדבר יכול לגרום לעתים לפקטור שלילי.

 

"היו אצלנו כבר מקרים שהורידו בין 7 ל-12 נקודות בבחינה", אומר כפיר רוזנברג, סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה. "ההורדה היא שרירותית וזה יכול גם לגרום לסטודנט להיכשל בבחינה רק לצורכי ממוצע. לי לפחות פעמיים הורד ניקוד במהלך התואר.

 

"לפעמים ההורדה מוצדקת, אבל יש מקרים שבהם מגיע פשוט מחזור טוב לאוניברסיטה, ואז הטובים נפגעים מכך והתחושה היא של חוסר הוגנות, כי זה מונע את האפשרות להוציא 100".

 

האם ניסיתם לפעול לשנות את המצב?

 

רוזנברג: "לא, כי האמת היא שבמקרים רבים הפקטור הוא גם חיובי ונועד לעזור לנו. בחישוב הכללי, אפשר לומר שבמקצועות ההומאניים הפקטור לרוב משתלם".

 

מחמירים יותר במקצועות ריאליים 

לאור הביקוש והיוקרה של המקצועות הריאליים, ישנה נטייה להחמיר בציונים במקצועות אלו, בשונה מתחומי הרוח.

 

אלון וישינסקי לומד בשני חוגים שונים ומרגיש היטב את הפער בבדיקת הבחינות: "אני לומד לתואר ראשון גם בחוג לביולוגיה וגם בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית", הוא אומר. "בחוג לארכיאולוגיה אין הרגשה שמתנכלים במבחן. אתה כותב המון ואם פספסת נקודה או שתיים המורה מבין שידעת והבנת 90% והוא בדרך כלל ייתן לך את הניקוד".

 

האם אתה ממליץ על פנייה למרצים בעניין?

 

וישינסקי: "בהחלט. אני ממליץ לפנות עוד לפני שהבחינות נבדקות ושהכל עוד נזיל. אם יש שאלה שהיא לא בחומר, או מבחן קשה במיוחד, כדאי מיד בסיום הבחינה לפנות אל המרצה כדי שהוא יתחשב בזה.

 

"היה מבחן אחד קשה במיוחד בקורס בגנטיקה בחוג לביולוגיה. יצאנו מהמבחן בהרגשה גרועה וישר התלוננו. לא חיכינו שיגיעו הציונים, וגם בדיעבד באמת היה פקטור על המבחן הזה. אם כבר נבדקו הבחינות וניתנו ציונים, המרצים יעשו הכל בשביל לא לשנות בדיעבד".

 

גם לאחר לימודי התואר, ישנן בחינות הסמכה שזוכות לביקורת ציבורית. בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין לא פעם נפסלות שאלות שמוגדרות כ"בלתי הוגנות", כך שעבור כל שאלה שנפסלת, כל נבחן מקבל נקודה אחת עבורה, גם אם שגה בה.

 

בבחינה שהתקיימה בחודש נובמבר האחרון, נפסלו 3 שאלות על ידי ועדת הבחינות, מה שהעלה את אחוז המעבר בבחינה. בבחינה שהתקיימה לפני כחודש נפסלו 2 שאלות, ולגבי 2 שאלות נוספות התקבלה יותר מתשובה אחת כנכונה.

הטכניון בחיפה ()
הטכניון בחיפה

תגובות

הטכניון: "לא קיימת מדיניות כללית לגבי פילוג ציונים 'נדרש' או אופטימלי. בדרך כלל אנו סבורים שהציונים צריכים לשקף את רמת הידע של התלמידים. לעתים קיימות בעיות בהתאמת רמת הבחינה לנלמד בקורס, או שוני בין סמסטרים, אנו פועלים להדרכת מורים באמצעות מרכזת בחינות ביחידה לקידום הלמידה. פילוג הציונים נבדק לפני פרסומם ובמקרים חריגים ניתן לעשות פעולה מתקנת, אך זה נדיר.

 

"הגישה בטכניון מתמקדת במורה הקורס עליו/עליה מוטל התפקיד להכין נכונה את הבחינות ולדאוג ליציבות ברמת הבחינה, התאמתה ומהימנותה. המורה יכול/ה לפעול לפי שיקול דעת בכל צורה סבירה, אך יש מידה של בקרת על".

 

אוניברסיטת חיפה: "הייעוד המרכזי של אוניברסיטת חיפה הוא לייצר מחקר והוראה מצטיינים. לכן, החובה המרכזית אליה נדרשים מרצי האוניברסיטה היא להבטיח שבוגרי הקורס יסיימו אותו ברמת ידע גבוהה ועם כלים לחשיבה ביקורתית ועצמאית, על פי אמות המידה המקובלות בעולם האקדמי. לכן, באוניברסיטת חיפה אין מדיניות בכל הנוגע לציונים".

 

האוניברסיטה העברית: "מטרת הציונים הינה לשקף את הישגיהם של כל סטודנטית וסטודנט, ללא משוא פנים. לכן, לא מחילה האוניברסיטה העברית מדיניות כוללת והנחיות גורפות הנוגעות לאופן קביעת הציונים, והנושא לא מופיע בנהלי ההוראה והלימודים האוניברסיטאיים".

פורסם לראשונה 16/06/2014 23:20

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים