אמהות למען הבנים: "להפוך את הכאב לכוח"
200 נשים התאספו בצומת אלון שבות, משם נחטפו הנערים, וקראו לאמהות נוספות בעולם כולו להצטרף למאבק: "כאב של אימא הוא חוצה גבולות". במקביל נערכה תפילה המונית בטלמון בהשתתפות הרבנים הראשיים
"אין כאב ורגש כמו של אימא שהילד שלה נלקח ממנה במפתיע", אמרה אמש (יום ה') מיכל קוטנר, תושבת אלון שבות שהייתה אחת מכ-200 נשים שהתייצבו אתמול אחר הצהריים בטרמפיאדה בצומת היישוב, משם נחטפו שלושת הנערים.
עוד על החטיפה:
- חמאס לנתניהו: "בימים הקרובים נוכיח שאנחנו מסוגלים להגיב, שערי הגיהנום ייפתחו"
- כך נראים החיים בחברון בזמן מבצע
הנשים הגיעו למקום במסגרת מיזם הקורא לנשים בעולם להפגין הזדהות עם משפחות שער, פרנקל ויפרח, באמצעות הרשתות החברתיות. הן נשאו שלטים שעליהם נכתב: "החזירו את הילדים הביתה - נשות גוש עציון", וציפייתן היא שנשים מכל העולם יחזירו במחווה דומה. יוזמת המפגן היא ג'סיקה גרטל, ואת ההשראה היא קיבלה מהתגייסותה של מישל אובמה לאחר חטיפת שלוש הנערות הניגריות.
קוטנר הסבירה: "אנחנו אמהות הגרות בגוש עציון וכל השבוע מרגישות חוסר אונים ותסכול נוכח המצב. החטיפה התרחשה ליד השער של אלון שבות, שזאת ממש החצר האחורית של הבית שלנו. אנו מצפות שאמהות מרחבי הארץ ומהעולם יחושו את הכאב ויצטרפו למאבק לשחרור הבנים, כי כאב של אימא הוא חוצה גבולות, פוליטיקה ואידיאולוגיות". היא הביעה תקווה שהקריאה לאמהות מכל העולם "להתאחד ולהפוך את הכאב לכוח" תשפיע על מקבלי ההחלטות לפעול בנחישות.
ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), תושבת גוש עציון, הגיעה למפגן: "המלחמה היא על חזרת הילדים שלנו הביתה, אבל היא בעיקר על הרוח, על האמירה הברורה שנצח ישראל לא ישקר ולא יכחד. אסור לנו אף פעם להתייאש. בעוד כמה שעות ימלא שבוע לחטיפת הבנים מכאן. אל תטעו, לא הטרמפ חטף אותם, הטרוריסטים חטפו אותם. אסור לנו לוותר על אורח החיים התקין שלנו כאן ובכל מקום בארץ ישראל. אלה הילדים של כולנו, ואסור לאף אחד לחשוב שמותר לנו לוותר על הדרישה הזאת. מכאן הדרישה לכל הנשים בעולם, יהודיות ולא יהודיות, להתאחד בדרישה העקרונית להחזיר את ילדינו הביתה".
ראש המועצה האזורית גוש עציון, דוידי פרל, אמר: "התכנסנו כאן כדי להתחנן ולזעוק לעולם כולו ולקדוש ברוך הוא שישיב את הילדים הביתה. לא מובן איך בעולם עובר דבר כזה בשקט. זה מתוך הבית, ממש להיכנס הביתה ולקחת את הילדים. אנחנו פה מתכנסים, היום זה האימהות, מחר זה האחרים. אבל הקול של האמהות זה קול מיוחד, זעקה של אימא - אף אחד לא יכול לעמוד מולה".
אשתו שלומית ציינה כי "כאן, בין קברי האבות בחברון לקברה של רחל, נחטפו בנינו. בימים קשים אלו נתאחד נחזק את המשפחות הנפלאות אשר בניהן נחטפו. נאמר תודה גדולה-גדולה לכוחות הביטחון אשר לא חוסכים מאמץ למציאת החטופים. ונסיים בתפילה לבורא עולם, ושבו בנים לגבולם. אנו נמשיך להפריח את ארצנו".
השרה לימור לבנת ביקרה את משפחת שער ביישוב טלמון, וסיפרה שמצאה הורים חזקים, "בכלל, שלוש משפחות מופלאות. קשה להבין איך בלי אמונה אפשר לעבור בכלל תקופה כל כך קשה. שבוע לאחר החטיפה והילדים עוד לא בבית וגם לא יודעים איפה הם נמצאים ולא מצליחים להגיע אליהם. זה הולך ונהפך קשה יותר ויותר כמובן. קשה להם והם בהחלט מאמינים מאוד מאוד בחיילי צה"ל ומאמינים בשב"כ ובכל כוחות המודיעין וגם בממשלה, אבל הם רוצים לשמוע תגובות יותר נמרצות ונחרצות מהעולם. הם היו רוצים לראות שמול החמאס יהיו פעולות נמרצות. בת גלים אמרה לי עוד דבר, קודם כל כמובן להביא את הילדים חזרה הביתה אבל היא אמרה לי 'אחרי שהכול ייגמר, אני מבקשת ממך, תעשו משהו כדי שהעם הזה יישאר מאוחד, שהאחדות הזאת, הכוח הזה, המאוחד, שיישאר".
הרב לאו: "רוצה להכיר את גיל-עד"
במקביל השתתפו אתמול מאות אנשים בעצרת תפילה המונית בבית הכנסת ביישוב טלמון, שבו מתגוררת משפחתו של גיל-עד שער. בתפילה נכחו גם אופיר ובת גלים שער, הוריו של גיל-עד. בעצרת השתתפו שני הרבנים הראשיים לישראל, דוד לאו ויצחק יוסף, וכן תושבים רבים מהיישובים הסמוכים.
הרב לאו אמר: "אמרתי לאמו של גיל-עד שאני רוצה להכיר אותו. יש בנער הזה עוצמות שכאלה, שהצליח לחבר את עם ישראל אליו. שלושה נערים גרמו לכל עם ישראל כזה חיבור, כזה כוח. את השליחות של איחוד עם ישראל ואיחוד הלבבות הם עשו בצורה מדהימה, ועכשיו הגיעה השעה שהם יחזרו". התפילה לשובם של החטופים נישאה בתום דבריו.
הרב יצחק יוסף אמר: "התאספנו כאן להתפלל ולזעוק לקדוש ברוך הוא שיבשר לנו בשורות טובות". הוא פנה למשפחות הנערים החטופים: "מדובר בשעות קשות, אין ספק. אף אחד לא מקנא בכם. התחזקו בתקופה הקשה הזו. תראו את האחדות שיש בעם ישראל".
איילה, המתגוררת ביישוב חרשה הסמוך והגיעה לתפילה, אמרה ל-ynet: "בת גלים היא חברה שלי, וכל היישובים פה מאוד מחוברים. אנחנו בהלם מאוד גדול מאז שזה קרה. לקח לי זמן לעכל את זה, וחצי יום חשבתי רק על בת גלים,
לפני שחשבתי בכלל על בנה". איילה, מורה במקצועה, סיפרה כי הבגרויות נדחקות הצדה כבר שבוע לטובת שיח על שלושת החטופים.
מנוחה, שהגיעה מנתניה לתמוך במשפחת שער, סיפרה כי בנה לומד עם גיל-עד וכי הוא האחרון שראה אותו בטרמפיאדה: "בת גלים לא הכירה אותי, וכשהצגתי את עצמי, הדבר הראשון שהיא שאלה היה מה שלום הילדים בישיבה. היא חושבת על כולם על אף הכאב העצום והרגעים הקשים שהיא מתמודדת אתם. התחושות בקרב כולנו מאוד קשות. צריך להתרומם ולהמשיך להתפלל. אנחנו עושים זאת בכל יום".
מוקדם יותר אתמול הגיעו שלוש המשפחות לשאת תפילה בכותל המערבי. שם אמרה רחלי פרנקל, אמו של נפתלי, "אני מאמינה בלב שלם שהם יחזרו, וגם אם לא - תהיו חזקים. השם לא עובד אצלנו, אבל אני מאמינה שהם יחזרו. שלא תישברו אם יקרה משהו אחר, בסדר? תישארו ביחד".
לפנייה לכתב/ת 
