שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בעקבות החטופים: כך מזהים מדעית נעדרים
    החומר התורשתי דנ"א, המצוי בכל תא ותא מגופנו, מאפשר לזהות עקבות נעדרים וחשודים גם חודשים ושנים אחרי שהיו בזירת האירוע. איך מגויס המדע לטובת פענוח פשעים חמורים ואיתור מבוקשים וחטופים?

    זמן קצר לאחר תחילת החיפושים אחר הנערים החטופים , החלה העבודה סביב השעון של המעבדה לזיהוי פלילי במשטרה. כל רקמה ביולוגית שנמצאה בזירה הועברה למדענים, בניסיון להתחקות אחר כל פיסת מידע אפשרית שתוביל למציאתם. נתונים נמצאו הודות לחומר התורשתי דנ"א, המצוי בכל תא ותא בגופנו. 

     

    בשיטות טכנולוגיות מתקדמות ניתן כיום לזהות את המטען הגנטי של בני אדם גם חודשים ושנים לאחר שהיו בזירת האירוע.

     

     

    מחכים לנערים:

     

    עשוי להישמר מאות שנים

    הדנ"א שוכן בגרעין התא ובמיטוכונדריה, האברון האחראי על האנרגיה של התאים. בדנ"א מקודד המטען הגנטי שלנו באופן מורכב ומרתק על גבי שני סלילים. כל סליל מכיל רצפים של בסיסי-חנקן, וכל בסיס חובר לבסיס בסליל הנגדי. שלושה זוגות בסיסים יוצרים חומצה אמינית, שהיא אבן הבניין לחלבוני הגוף.

     

    כאשר תאי הגוף מתחלקים, הדנ"א מכפיל את עצמו בדיוק ושומר על הצופן הגנטי שלנו. סוד קסמו של הדנ"א הוא יכולתו להישמר במשך שנים, עשרות שנים ולעתים גם מאות שנים.

     

    כך ניתן לחקור זירות שונות גם זמן רב לאחר שאירע בהן מקרה כלשהו.

     

    בישראל מתבצעות בדיקות דנ"א בשתי מעבדות: האחת, המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, העוסקת בבדיקת דנ"א של אנשים חיים, והשנייה - מעבדת המכון לרפואה משפטית באבו כביר השייכת למשרד הבריאות ובודקת ממצאים אצל נפטרים.

      

    דם, זרע, רוק ושערות

    וכך מתבצעת העבודה הדקדקית: אל השטח מגיעים מומחי המעבדה, ובמידת הצורך גם מומחה לרפואה משפטית. אלה בודקים את השטח, את פיזור הממצאים שיכול להעניק מידע רב לגבי האירוע, ונוטלים פיסות של רקמות ביולוגיות מהשטח כמו כתמי דם, שערות, זרע, קשקשים, פיסות עור, רוק ועוד. זאת באמצעות מטוש - מעין קיסם שבקצהו צמר גפן דחוס - פינצטה או מלקחיים. הרקמות מושמות בכלים סטריליים ומועברות למעבדה.

     

    תיאורטית ניתן לבדוק כל רקמה ביולוגית בשטח, אולם תנאי הסביבה שבה שהתה הרקמה חשובים: ככל שהחומר יבש יותר, כך התוצאה עשויה להיות מדויקת יותר. סביבה רטובה פוגעת באיכות התוצאות, בשל חיידקים ופטריות המזהמים את הדגימה וגורמים באמצעות האנזימים שלהם לפירוק הדנ"א.

     

    כעת מתחילה העבודה המעבדתית המפרכת: הדגימות עוברות לבדיקת PCR, מכשיר המשכפל מקטעי דנ"א עד פי מיליארדים ומאפשר להשוות מקטעים גנטיים לדגימות אחרות.

     

    הדגימות מהזירה משוות לדגימות שנלקחו מקרובי משפחה. דגימות מאנשים חיים נלקחות לבדיקה גנטית מהלחי, באמצעות גירוד קל במטוש המותיר על גביו תאים ובהם החומר התורשתי.

      

    זיהוי תוך שעתיים

    מאחר שהמטען הגנטי של כל אדם הוא שילוב של 50% מהאם ו-50% מהאב, ניתן לקבל פרופיל גנטי של 15 אזורים מהדנ"א, שהם קומבינציה של זוג ההורים. השוואת הדנ"א, כלומר הפרופיל הגנטי של נחקר לזה של הוריו, מאפשרת לזהות את הנחקר. ניתן להשוות את הדגימה גם לאחים, אולם אז רמת הדיוק של הבדיקה נמוכה יותר.

     

    את פענוח הדנ"א ניתן לקבל לרוב תוך שמונה שעות, אולם בשיטות חדשות ניתן לקבל תוצאות כבר תוך כשעתיים.

     

    שיטות החקירה הולכות ומשתכללות: אחת הבדיקות החדישות שנכנסו לאחרונה למעבדות שונות בודקת דנ"א מאזור אחר בתא: המיטוכונדריה. כאמור, מדובר באברון האחראי על אנרגיה בתא, והוא כולל דנ"א שאותו העבירה האם בלבד.

     

    דנ"א מטוכונדריאלי נשמר טוב יותר מדנ"א "רגיל", כלומר דנ"א מגרעין התא, והוא מאפשר לזהות נבדקים ונעדרים גם כאשר אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

      

    באופן זה ניתן להשוות את הדנ"א המיטוכונדריאלי מדגימה לזה של הסבתא, אם-הסבתא וכך הלאה אחורה. בטכנולוגיה זו ניתן לזהות גם באמצעות דגימה משרידי עצמות במצב ירוד.

     

    ייעוץ רפואי: ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, וד"ר מיה פרוינד מנהלת המעבדה הראשית במכון לרפואה משפטית



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בעקבות החטופים: כך מזהים מדעית נעדרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    הדגימות מהזירה משוות לדגימות שנלקחו מקרובי משפחה. שלושת החטופים
    צילום: רויטרס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים