מזכירות נשכחות: בירות שאהבנו

מילר | ארצות הברית

מפתיע כמה שהיא נהדרת. הבלוקבאסטר האמריקאית הזאת עוברת תהליך של סינון קר באמצעות לוחות קרמיים, מה שחוסך את הפיסטור החם ומשאיר לנו בירה רעננה, שמזכירה מזיגה מחבית, גם כשהיא נלגמת מבקבוק. לאגר זהוב, פירותי ונעים, שמרירותו מצטנעת. 4.7% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)

מלכה הינדי | ישראל

הבירה החדשה מהממלכה ביחיעם, היא הפייבוריטית שלנו. בירה בסגנון IPA (אינדיה פייל אייל) שלוקחת את הסגנון לקצה. אדמונית מקסימה, שמוסיפים לה 3 סוגי כשות שונים לאורך תהליך הייצור, והיא אכן רבת רבדים, מרירה ובעלת סיומת ארוכה. 6.2% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)

נגב אואזיס | ישראל

המבשלה הדרומית עברה מהפך של ממש וכל הבירות שטעמתי ממנה לאחרונה, הפכו מדוייקות ומאוזנות עוד יותר. הפסיפלורה היא להיט אצלנו בבית (גם על קרח) אבל האואזיס היא בירת אוכל יבשה וכיפית. היא זהובה וקלילה, מרווה ומרעננת מאד. שתו אותה קרה קרה והיא תתאים לברבוניות מטוגנות, טרטר דג ים וצלעות טלה קטנות על האש. 4.7% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)

אפס פילזנר | טורקיה

הבירה האהובה עלינו מטורקיה שוב עושה עלייה ארצה ואחרי תקופה שלא היה ניתן לעשות כן, עכשיו שוב אפשר להשיגה באופן סדיר. למי ששכח, מדובר בבירת לאגר קלילה ובהירה, המיוצרת על ידי חברת הבירה הגדולה ביותר בטורקיה. זוהי לאגר עדינה למדי, אבל בכל זאת, עגולה וכמעט קרמית. מתאימה מאד לקיץ הישראלי וכיף שהיא שוב איתנו. 5% אלכוהול.

(צילום: אפרת אשל)

עוג אלון | ישראל

ההמצאה של מבשלת הגולן ממשיכה לצבור תאוצה ולעשות לנו נעים. טעמנו לאגר חזק ולא מסונן, בסגנון דאבל בוק, שתסס ויושן הפעם בחביות עץ אלון, גם צרפתיות וגם אמריקאיות (מדובר בחביות יין משומשות מהיקב השכן, יקב רמת הגולן).

התוצאה מתובלת מאוד כשבולטים בה טעמי דבש, וניל ומוקה. למרות אחוז האלכוהול הגבוה, היא קלילה ומאוזנת, במפתיע. 8.5% אלכוהול.

(צילום: כפיר חרבי)

אלכסנדר גרין | ישראל

אמנם הכוכבת של המבשלה היא אלכסנדר בלאק, במיוחד לאחר שהביאה הביתה מדליית זהב מתחרות הבירות הנחשבת יורופאן ביר סטאר (European beer star) אבל בשבילנו הגרין היא היא נערת החן. בירה כתומה זהובה בסגנון IPA שהכשות מככבת בחזיתה, פירותית וסוערת, עם שלל פירות טרופיים (בחיי שתרגישו מנגו, גויאבה ופסיפלורה) עד לסיומת מענגת של אשכולית מרירה. 6% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)

סמואל אדאמס סאמר אייל | ארצות הברית

כל השנה אני מחכה לקיץ שיביא עימו את המהדורה המוגבלת העונתית של מבשלת סמואל אדאמס. בירת חיטה בסגנון אמריקאי, פריכה צלולה והדרית. לכשות הפירותית ממילא, מוסיפים גרידת לימון וסוג של פלפל אפריקאי, המכונה זרעי גן עדן. התוצאה מתובלת, מפתיעה וקלה לשתייה. מחמיאה לפירות ים ודגי נהרות מטוגנים. 5.3% אלכוהול.

ויינשטפן | גרמניה

למרות עלייתן של שחקניות חדשות בסגנון זה, אנחנו שומרים נאמנות לבירת החיטה הגרמנית והלא מסוננת הזו, שמיוצרת בסגנון בווארי. לתת החיטה מעניק לה את צבעה הבהיר, ראש הקצף יציב גם כשפותחים בקבוק והעננות שלה עושה לנו נעים. פירותית ומתקתקה, היא יופי של בירת קיץ מרווה. 5.4% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)

קראביס ג'ינג'ר ביר

טוב, קראביס היא לא בדיוק בירה כמו שאנחנו מכירים, אלא משקה אלכוהולי מתובל המופק מג'ינג'ר שתסס. היתרון הוא שהיא לא מכילה גלוטן בכלל ובכך מתאימה מאד גם למי שנמנע מזה (נזכור וננצור אותה לחג הפסח).

(צילום: יחסי ציבור)

ליפמנס פרוטס| בלגיה

המבשלה הבלגית הזו ידועה בתהליכים המוקפדים שעוברות הבירה שלה, בתסיסה הספונטנית המתרחשת במיכלים פתוחים ובישון הארוך של הבירות, יחד עם פירות טריים.

הפרוטס היא חגיגה של פירות אדומים : תות, אוכמניות, דובדבנים, פטל וסמבוק, שהתיישנה משך 18 חודשים בחביות במבשלה. התוצאה ורודה ומתוקה, עד לחמיצות פירותית מאזנת. הכי כיף לשתות בכוס גבוהה עם מלא קרח ולשמוח מאד. 4.2% אלכוהול.

(צילום: יחסי ציבור)