מה הסיכוי שרוצחי אבו חדיר יוגדרו לא שפויים?
מסתמן ששניים מהנאשמים ברצח של הנער משועפט יטענו לאי כשירות פסיכיאטרית. אבל בניגוד למה שאתם רואים בטלוויזיה, זה לא כה פשוט
כתב האישום
שהוגש ביום חמישי האחרון נגד שלושת החשודים ברצח
על רקע לאומני של הנער מוחמד אבו חדיר
משועפט נבלע בין הדיווחים על ההסלמה הביטחונית שאופפת את ישראל ורצועת עזה. אבל אם וכאשר יירגעו רוחות המלחמה עלול להתברר שהפרשה תצית סערה מחודשת, וזאת על רקע קו ההגנה המסתמן של לפחות שניים מהנאשמים: אי כשירות נפשית.
הנאשמים הם גבר בן 29 מהיישוב אדם ושני נערים בני 16, שעל פי המשטרה והפרקליטות הודו שביצעו את המעשה כנקמה על רצח אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. כתב האישום אף מפרט שלפני שהצית אותו למוות היכה הנאשם המרכזי את הקורבן וצעק: "זה בשביל שלהבת פס, זה בשביל משפחת פוגל, זה בשביל הנערים החטופים".
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- חקלאים עבדו 40 שנה. המינהל: שטח לא שלכם
- העליון: פגיעה בדייר סרבן תמ"א 38 - מינורית
- הגרוש קנה את הדירה - ומה עם המשכנתא?
- שופט לחייבת: שלמי לנושים לפני מעון לילד
חשיפה:
חשוד ברצח אבו חדיר התכוון לרצוח את בתו התינוקת
אביאל מגנזי
קו ההגנה של החשוד המרכזי בפרשה עשוי להתבסס על עברו החמור. לפי חוות דעת שהגישה המשטרה החל לחנוק אותה. הוא אושפז ונעצר
בתחילת השבוע נחשף ב-ynet כי החשוד הבוגר הוא בעל רקע פסיכיאטרי קשה: לפני כשנתיים, כשבתו הייתה בת חודש, הוא ניסה לרצוח אותה - ונעצר. המשטרה טענה בזמנו בבית המשפט כי הוא כבר החל לחנוק את התינוקת במיטתה, אך חדל בשל כניסת אשתו לחדר. בעקבות האירוע אשפזה אותו משפחתו בבית חולים ובהסכמתו הוא הופרד מבתו. מאז הוא מטופל בתרופות פסיכיאטריות.
על רקע הרגישות הפוליטית, החברתית והלאומית של המקרה, עולות שוב השאלות המוכרות: מה ההגדרה של אי כשירות לעמוד למשפט? האם ניתן להתחמק מעונש? וכיצד הסתיימו מקרים קודמים בהם עלו טענות לאי שפיות? -
חוק העונשין קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה עבירה, אם בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי - הוא היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול במעשהו. חוסר יכולת זה צריך לנבוע ממחלת הנפש. על פי החוק, לאדם כזה אין מחשבה פלילית ולפיכך מבחינה משפטית העבירה אינה מתגבשת.
אבל במקרה של רוצחי הנער אבו חדיר, כשהראיות מצביעות לכאורה על תכנון מוקדם ומדוקדק לפרטים של הרצח, יהיה קשה לטעון לאי שפיות לפני הביצוע. כאן עשויים השופטים להתמודד עם סוגיה אחרת: האם ישנה אפשרות לטעון לאחר המעשה שהם אינם כשירים לעמוד לדין?
פה זה לא פרק ב"חוק וסדר"
אדם שהיה כשיר בעת ביצוע העבירה, אך לקה בנפשו לאחר מכן באופן שאינו מאפשר לשפוט אותו, יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. אין מדובר בעונש, אלא באמצעי לטפל באדם שסובל ממחלה. משהחלים, וועדה פסיכיאטרית קבעה שהוא אינו מסוכן עוד לציבור, אין יותר טעם להמשיך ולהחזיקו באשפוז והכלל הוא שיש לשחררו. במצב כזה ניתן יהיה לשוב ולשקול את חידוש ההליכים בעניינו ואת העמדתו לדין.
מקרה כזה אירע במרס 1992: מרינה דווידוביץ' מכרמיאל הטביעה למוות את שתי בנותיה הקטנות נעמה (7) וליטל (3). בית המשפט קבע שהיא לא הייתה שפויה – ושלח אותה לאשפוז פסיכיאטרי. בשנת 2005 קבעה ועדה פסיכיאטרית שאין סיבה להמשיך באשפוז והיא שוחררה, אך לא עמדה מאז לדין על המעשה.
אולם כפי שמלמדת ההיסטוריה, מדובר במקרים בודדים בלבד שבהם מתקבלת טענת אי השפיות. ניתן לומר בבירור שבניגוד לרושם שלעתים נוצר בתקשורת (לא מעט בזכות סדרות טלוויזיה אמריקניות כגון "חוק וסדר"), מעטים בלבד הם המקרים שבהם מתקבלת טענה זו ומופסק ההליך הפלילי בתיקי פשיעה חמורה בכלל ובתיקי רצח בפרט.
לשם כך דרושים מקרים קיצוניים של ממש, דוגמת כזה שאירע בבאר שבע לפני יותר מעשור: שניים מבין שלושה שופטי מחוזי בעיר קיבלו את טענת האי-שפיות של צעיר שחנק את דודתו, צלב אותה למשטח עץ והצית את גופתה מפני שהאמין שהיא ערפד.
אלא שכאמור, במקרה הרצח של מוחמד אבו חדיר טוענת הפרקליטות לראיות מוצקות על תכנון מוקדם ומניע לאומני מובהק. אף שמוקדם להעריך, קשה לראות את השופטים מקבלים את טענת האי כשירות הנפשית במשפט.
- עו"ד ד"ר ישגב נקדימון, בעליו של משרד עורכי דין המתמחה בליטיגציה פלילית, מנהלית ואזרחית
- עו"ד אלעד רט, מרצה למשפט פלילי ובעליו של משרד עורכי דין המתמחה בתחום הפלילי
פורסם לראשונה 19/07/2014 18:03
לפנייה לכתב/ת 
הקורבן מוחמד אבו חדיר
צילום: רויטרס
עו"ד ישגב נקדימון
עו"ד אלעד רט
צילום: אופיר הראל
מומלצים
