שתף קטע נבחר
צילום: AFP, דובר צה"ל

מה חמאס רוצה

הזרוע הצבאית וההנהגה הפוליטית מחוץ לעזה לקחו סיכון בלתי מחושב: נטשו את מצרים, המשיכו להילחם ולהרוס את הרצועה. בטורקיה הם רואים מודל, בקטאר - כסף והשפעה תקשורתית. אז איך ייראה הפתרון?

חמאס יזם את המערכה הנוכחית מתוך ייאוש ועם גבו לקיר. גיוס דעת הקהל הערבית סביב ההתנגדות, חשבו בהנהגת החמאס, זו הדרך לכניסה למשא ומתן שיוביל לשיפור עמדות לעומת ההבנות השחוקות של עמוד ענן בשנת 2012. חמאס, שחווה משבר כלכלי והישגיו הפוליטיים כמו שחרור האסירים בעסקת שליט נלקחו ממנו, הרגיש גם מודר מתהליך קבלת ההחלטות האזורי. חמאס חש כי תשתיותיו בגדה נרדפות ומפורקות ורצה לייצר משוואה חדשה מול ישראל. וכדי לייצר משוואה זו, רצה חמאס לקחת את ישראל למגרשו הביתי בעזה.

 

הכתבות האחרונות על מבצע "צוק איתן":

שב"כ חוקר עשרות מחבלים שנתפסו; חמאס: "לא ניכנע"

הלילה: כיפת ברזל יירטה 4 רקטות מעל אשדוד

במקום להשתחרר - הלוחמים בעומק הרצועה

 

בינתיים, מתברר כי המגרש הביתי חסר כל משמעות. מאז פרוץ המערכה חמאס נכשל בשדה הקרב. אמנם ירי הרקטות לעומק ישראל נמשך והוא מגיע לאזורים נרחבים שלא היו בטווח האש בעימותים קודמים, אך שגרת החיים נשמרת. מערך ההגנה של כיפת ברזל יוצר תסכול אדיר בקרב הנהגת הזרוע הצבאית של חמאס. גם ניסיונות החדירה מהים ומתחת האדמה של היחידות המיוחדות של חמאס סוכלו ללא מאמץ מיוחד ותמונת ההישג התודעתי לא הושגה.

 

 

חמאס יצא לדרך כשהוא נשען על קונספציה שהעורף הישראלי יפעיל לחץ על הממשלה על מנת להשיג הפסקת אש. הנחת עבודה זו הייתה שגויה. העורף הישראלי התגלה במלוא עוצמתו. היו אלו התושבים שדחפו את הממשלה להעמיק את הפעולה הצבאית. בדיוק ההפך ממה שצפה החמאס.

 

טעות אסטרטגית חמורה ביצע חמאס כאשר דחה את הצעת מצרים להפסקת אש וניסה לייצר ציר עוקף. הניסיון החמאסי לעקוף את מצרים כמתווך על ידי חיזוק המעורבות של הציר הקטארי-טורקי יצר מתיחות בין ערבית-איסלאמית. הפנייה לטורקיה, אשר נשלטת על ידי מפלגת ה-AKP של ארדואן, אינה מקרית. טורקיה מהווה עבור חמאס מודל פוליטי כמדינה מודרנית לאומית-איסלאמית. חאלד משעל הוא ידיד קרוב של ארדואן והשניים חולקים אידיאולוגיה משותפת. המשטר הטורקי נתפס כעוין את ישראל מאז תקרית המרמרה במאי 2010. הממשלה באנקרה אף התנדבה לארח כמה רוצחים מתועבים ששוחררו בעסקת שליט.

 

לצד טורקיה, בחר חמאס לפנות לקטאר כגורם מתווך. קטאר שואפת לחזק את מעמדה כשחקנית אזורית ויכולה להציע לא רק מימון כספי, אלא גם סיקור תקשורתי אוהד שיכול לתת לחמאס - שנמצא במשבר בדעת הקהל הערבית - רוח גבית ולהקנות לו מעמד של שחקן פוליטי לגיטימי. זו שאיפתו של משעל, שהפך את קטאר למקום משכנו מאז עזב את דמשק. בהקשר זה יש לציין שכתבי אל-ג'זירה נרדפים במצרים וברשות הפלסטינית, שמאשימות את הרשת הקטארית בחתרנות פוליטית נגדן. בעימות האחרון, אל-ג'זירה פועלת כמעט כתחנת הלוויין הפרטית של חמאס ומסייעת לו בהבניית נרטיב של סיפור התנגדות איסלאמי, על רקע חודש הרמדאן.

תצלום אוויר של מסגדים המשמשים מוקדי טרור של חמאס ()
תצלום אוויר של מסגדים המשמשים מוקדי טרור של חמאס

מסיבת עיתונאים של הזרוע הצבאית. לא דוחפת להפסקת אש (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מסיבת עיתונאים של הזרוע הצבאית. לא דוחפת להפסקת אש(צילום: רויטרס)

טנקים ברצועת עזה. ניצול חלון הזדמנויות (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
טנקים ברצועת עזה. ניצול חלון הזדמנויות(צילום: רויטרס)
 

התסכול של חמאס מכישלונותיו הצבאיים וחוסר יכולתו לחדור מבעד חומת המגן של כיפת הברזל, מתלווה לעובדה שעד כה הנהגתו הצבאית והפוליטית, שהייתה ערוכה מבעוד מועד לתחילת העימות, לא ספגה מכה קשה. שרידותה של שרשרת הפיקוד הצבאית של חמאס מביאה להפעלת לחץ על הזרוע הפוליטית לדחות את מועד הפסקת האש. בקרב ההנהגה הפוליטית יש פיצול בין הנהגת עזה להנהגת חמאס בחו"ל.

 

ההנהגה העזתית, שקרובה לתחושות האוכלוסייה וסופגת את המכות מצה"ל, רוצה לזרז את חתימת הפסקת האש. הנהגת חמאס בחו"ל קרובה יותר בעמדותיה לתפיסת הזרוע הצבאית ומבקשת לגלות עוד אורך רוח. ישנה ציפייה בקרב הנהגת הזרוע הצבאית שאולי בלחימה קרקעית הם יוכלו לייצר הישג תודעתי שיאפשר את גיוס דעת הקהל הערבית והפלסטינית. צה"ל חזק ועדיף לאין שיעור מהכוח הצבאי של ארגון הטרור. הנהגת החמאס לקחה סיכון בלתי מחושב.

 

בהסתכלות עכשווית, האינטרס הישראלי הוא ניצול חלון ההזדמנויות להמשך הפעולה הקרקעית הנקודתית, שתפגע ביכולות השיגור הרקטי של חמאס, בתשתיותיו ובהנהגתו הצבאית והפוליטית.

הפעולה הצבאית זוכה לגיבוי מלא ממדינות רבות בעולם החופשי, לאחר שההנהגה הישראלית כיבדה את תנאי הפסקת האש המצרית ואף נענתה להפסקה הומניטרית לבקשת האו"ם. זו הופרה על ידי החמאס, שהוכיח כי הוא מוכן להחריב את הרצועה ולהקריב את תושביה על מנת להבטיח את האינטרסים הפוליטיים הצרים שלה.

 

עם שוך הקרבות, יש לייצר תהליך מדיני שיכלול בתוכו גם תוכנית לשיקום הרצועה ושיפור מצבה הכלכלי. בתהליך כזה חייבות להיות מעורבות מצרים והרשות הפלסטינית, על מנת לדחוק כל הישג אפשרי מהחמאס. הכסף לשיקום הרצועה יגיע מהעולם הערבי, רצוי לא דרך תיווך קטארי. המערכת הפיננסית חייבת להיות מנוהלת על-ידי הרשות הפלסטינית ובפיקוח בינלאומי. זאת, על מנת להבטיח שאכן הכספים יופנו לשיקום הרצועה ולתת לרשות אחיזה משמעותית בנעשה ברצועת עזה. דרך פעולה זו תחזק את דריסת הרגל של הגורמים המתונים באזור. כל זאת יכול להתבצע רק אחרי שתונחת מכה ניצחת על הזרוע הצבאית של חמאס. שכן, הרוצה בשלום - ייכון לקרב.

 

ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה וחבר במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ספרו "תנועת הפתח - אסלאם, לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין" ראה אור בהוצאת רסלינג. בקרוב ייצא לאור ספרו החדש Books, Guns and Politics: Students and Resistance in Palestine בהוצאת ראוטלדג'

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך סרטון תעמולה של חמאס. מחפש תמיכה
ד"ר עידו זלקוביץ'
מומלצים