"הרופא הגרמני": דוקטור, הסרט חולה
מועמד ארגנטינה לפרס האוסקר הזר הוא דרמה תקופתית בעלת פוטנציאל מסקרן, המרמזת על דמותו של ד"ר יוזף מנגלה. אבל עלילת "הרופא הגרמני" סכמטית מדי, הדמויות לא מפותחות, ואלמנט המתח לא מגיע לידי מיצוי
זו היתה אמורה להיות יצירה קולנועית מצמררת ומזעזעת, דווקא מתוך העדינות שבה. "הרופא הגרמני" ("Wakonda" במקור) שביימה וכתבה לוצ'יה פואנסו, מבוסס על נובלה שהיא עצמה חיברה. המועמד של ארגנטינה לאוסקר האחרון מפגיש משפחה מפטגוניה שפוגשת במקרה בד"ר שמציג את עצמו בשם הלמוט גרגור (אלכס ברנדמול), רופא מנומס וכריזמתי שנכנס לחייהם.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
הדוקטור מתואר במשך רוב הסרט מנקודת מבטה של הבת הצעירה במשפחה, לילית (פלורנסיה באדו המצוינת), בת 12 שכולם טועים וחושבים שהיא צעירה יותר, בגלל ממדיה הקטנים יחסית לגילה. הרופא מוצא עניין בילדה, וגם באמה (כוכבת הטלנובלות נטליה אוריירו) שנושאת ברחמה תאומים. מבחינת הצופים, משהו בו מעורר חשד בגלל האיורים שהוא משרבט במחברת שלו, שכוללים גם רמיזות לניסויים בבני אדם.
הדברים לא נאמרים באופן מפורש לאורך רוב הסרט, אבל הרמיזות די ברורות. מי שגדל וחונך כאן בישראל יבין לבד עוד בשלב הטריילר באיזה רופא גרמני מפורסם וידוע לשמצה מדובר - כנראה ד"ר יוזף מנגלה מאושוויץ. באשר לצופים מחו"ל, יכול להיות שהמצב פחות ברור מאליו. הרופא מיוצג בעיקר דרך בקבוקונים, זריקות וטיפולים שונים שהוא מעניק לבת ולאמה, דרך התרועעות עם חברים אחרים דוברי גרמנית, ומתוך עניין שהוא מפגין בעיסוקו של האב כבונה בובות.
בכלל, הסרט סובל מקצב שבוחן את סבלנותו של הצופה. לילית והרופא מחבבים זה את זו, העובדה הזו מובהרת כבר בחמש הדקות הראשונות של הסרט כשרואים את כבוד הדוקטור לוטש בה מבטים ספק חביבים ספק מדאיגים ממש. האם אכן יש כאן ידידות אמת בינו לבין המשפחה שאליה הוא מתקרב, או שמא מדובר בניצול ציני ואכזרי בלבד? והאם הם שרויים בסכנה כלשהי, אם אכן מדובר באדם מסוכן?
השאלות האלו מרחפות סביב הסרט, אך המתח שאמור לבוא איתן הולך לאיבוד בנבכי האיורים במחברתו של הרופא, צילומי הנוף היפים של האזור ועם הערות התלמידים הבלתי נסבלים בבית הספר דובר הגרמנית אליו הולכת לילית.
היחסים בין הרופא למשפחה נשארים על אותו קו מתוח, אך קצת תקוע רוב הסרט. לילית רוצה להיות גבוהה יותר, ורוצה בחברתו. אמא שלה רוצה שהתאומים יהיו בריאים, ושהבת שלה תהיה גבוהה יותר. אב המשפחה מתנגד, כי מישהו חייב לעשות את זה. אין שום מורכבות מאחורי הפעולות של אף אחד מהם, שום עומק. שום שיחה שחושפת משהו מסקרן או מחריד מתחת לפני השטח. רק מבטים רבי משמעות, הערות ב-voice over של לילית פה ושם ועוד איורים במחברת.
לעומת זאת, כשכבר יש התרחשויות נוספות, הן נראות מקריות, מודבקות ולא קשורות. למרות שמדובר בסיפור שמבוסס בעקרון על מקרה אמיתי, היה נחמד לו היו נותנים כאן קצת יותר תוכן ופחות רמיזות מנומסות. כשמתחילים להבליח דיבורים על חיפושים ישראלים אחרי פושעי מלחמה נאצים ברקע, נראה שתכף העלילה תתקדם במרץ, אבל שוב כל מה שקורה מתרחש באופן מסומן ושטחי. התוצאה הסופית היא סרט על נושא מרתק, עם המון פוטנציאל, שהוא בעיקר מעייף ומאכזב.
