שתף קטע נבחר

הקרדיולוג אמר להפיל - הלל נולד והבריא

בשבוע ‭17-ה‬ להריון הודיע קרדיולוג ילדים לתמי ויהודה דרור שלעובר שלהם יש מום קשה בלב - ויש לבצע הפלה. ברגע האחרון החליטו השניים להתייעץ עם מומחה נוסף מהדסה, שהעניק אבחנה שונה לגמרי. הרך הנולד נותח בגיל שלושה שבועות וחייו ניצלו, מספרים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות"

אחרי שניסו במשך שנתיים וחצי להיכנס להיריון, עולמם של תמי ויהודה כמעט חרב עליהם כשהתבשרו שהעובר שתמי נושאת ברחמה סובל ממום לב קשה ושצריך לבצע הפלה. רגע לפני שהפסיקו את ההיריון הם פנו לחוות דעת נוספת, שבה קיבלו אבחנה שונה לחלוטין, וזכו להביא לעולם את הלל הקטן.

 

תמי ויהודה דרור, תושבי קיבוץ סעד (המופגז והסמוך לרצועת עזה),‬ זכו לבשורות קשות כשתמי הייתה בשבוע ‭17-ה‬ להיריון. רופא הנשים אמר להם במהלך בדיקה שגרתית שהוא מבחין בבעיה בעורקי הלב של העובר והפנה אותם לקרדיולוג ילדים. זה אמר להם שמדובר בבעיה חמורה מאוד. "בהתחלה אמרו לנו שאבי העורקים ועורק הריאה הפוכים, ואחר כך שעורק הריאה צר מאוד ושיש גם חור בלב. הרופא אמר שלא ניתן לבצע ניתוח כדי לפתור את הבעיה - וצריך לעבור הפלה‭,"‬ מספרת תמי.

 

 

חדשות בריאות נוספות:

 

בלית ברירה בני הזוג החליטו להפסיק את ההיריון על מנת לא להביא לעולם ילד שיסבול מבעיות רפואיות קשות, וגם לא יצליח לשרוד. "אנחנו זוג דתי ונושא הפסקת ההיריון לא היה פשוט מבחינתנו גם עקב הפן ההלכתי וגם כיוון שלקח לנו שנתיים וחצי להיכנס להיריון ולא רצינו למהר לוותר על מתנה כזאת‭,"‬ אומרת תמי.

 

"שמענו והיינו המומים"

הזוג התייעץ עם רבנים והחל לברר היכן לבצע את ההפלה, אבל לא היה שלם עם ההחלטה. שניהם חשו שאי-אפשר להפסיק את ההיריון בלי למצות את כל האפשרויות, והחליטו ללכת לחוות דעת שנייה. "עשינו את זה רק כדי שנרגיש טוב עם עצמנו. הרי היה סיכוי של ‭99%‬ שנפסיק את ההיריון, אבל רצינו לומר שניסינו הכל כדי שנרגיש בסדר‭,"‬ מודה תמי.

 

בשבוע ‭21-ה‬ להריונה נבדקה תמי אצל פרופ' עזריה ריין, מנהל מחלקת קרדיולוגיה ילדים בבית החולים הדסה עין-כרם. להפתעתה הגדולה, התשובה שלו הייתה שונה לחלוטין. "הוא אמר לנו שיש חור בלב ובעיה במסתם בעורק הריאה, אך ניתן לתקן זאת בניתוח ולא מומלץ להפסיק את ההיריון. היינו המומים, בלבנו כבר ויתרנו על הילד‭."‬

 

השניים התלבטו קשות מה לעשות. מצד אחד, היה סיכון שבנם ייוולד עם מום קשה ובלתי-ניתן לתיקון, ומצד שני היה חשש שיפילו אותו ללא הצדקה. "הרגשנו כמו ברולטה, שהסיכוי הוא ‭.50-50‬ מומחה אחד אומר ככה ומומחה אחר אומר אחרת. חששנו שהאבחנה הראשונה היא הנכונה, אבל כיוון שידענו שפרופ' ריין מדבר מתוך ניסיון מקצועי גדול וכיוון שכל כך חיכינו להיריון הזה, החלטנו להמשיך. גם שאבנו עידוד מכתבה בעיתון על תאומות עם אותו מום‭."‬

 

פרופ' ריין מספר: "יש מומי לב שאין להם משמעות ואין צורך אפילו בניתוח, יש מומי לב שניתן לנתח ולתקן, ויש מומי לב שלא ניתן לתקן או שניתן לתקן רק במחיר כבד שייגבה מתוחלת החיים ומאיכותם. במקרה הזה היה מדובר במום לב שניתן לתקן עם תוחלת חיים טובה.

 

"האמא הייתה במעקב אצלנו, הוכחנו שהרקמות שקשורות למום גדלות כמו שצריך ונוכל לבצע תיקון. אנחנו מאוד מקפידים לתת להורים את האבחנה המדויקת, אומרים להם מה צפוי מיד לאחר הלידה ומה צפוי בעתיד. ברוב המקרים אנחנו יודעים מה הצפי של איכות החיים ואילו ניתוחים הילד יצטרך לעבור‭."‬

 

הפגם של הלל נקרא "טטרלוגיה על שם פלוט" (Tetralogy of Fallot - TOF). מדובר במום לבבי נפוץ יחסית, שגורם להפרעה בזרימת הדם לכיוון הריאות בשל חור בין החדרים. אבי העורקים של התינוק מחובר בעצם לשני החדרים ולא רק לחדר שמאל, החדר הימני מורחב מאוד, וכל הבעיות האלה מובילות לכך שהגוף מקבל דם לא מחומצן.

 

"באבחון הראשון שנתנו להם דיברו על כך שכלל לא מגיע דם לריאות, והתיקון של הבעיה הזאת דורש הליך מסובך של השתלת צינור המחבר בין החדר הימני לריאות. כשהראיתי להם שמדובר בבעיה אחרת, שניתנת לתיקון, הם בהתחלה לא האמינו. לאחר מכן הם הגיבו בשמחה רבה. גם אני שמחתי בשבילם. אבחנת מומים זה דבר שצריך לעשות מאוד בזהירות ואסור לטעות בו כי מדובר בחיים ומוות‭,"‬ אומר פרופ' ריין.

 

לפני כחודשיים, בשבוע ‭32-ה‬ להיריון, נולד הלל הקטן במשקל של ‭2.19‬ ק"ג. "קראנו לו הלל כיוון שרצינו להלל את האל ולהודות לו על הנס שלנו‭,"‬ מסבירה תמי. הפעוט אושפז בפגייה בעודו סובל מהפסקות נשימה, מה שהלחיץ מאוד את ההורים. "היום הראשון היה לא פשוט, אבל לאחר מכן הוא התקדם יפה. לאט-לאט הורידו את ההנשמה, ניתקו עוד צינורות. שבועיים אחרי הלידה כבר חשבו לשחרר אותו‭,"‬ משחזרת תמי את הימים הראשונים והקשים.

 

בדרך כלל מבצעים את הניתוח בלב כמה חודשים לאחר הלידה כיוון שהתינוק צריך לעלות במשקל ולהתחזק, אלא שיום לפני השחרור הלל סבל מבעיה ברמת החמצן בדם שגרמה לסכנת חיים, והוחלט להקדים את הניתוח. "מזל שזה קרה בבית החולים ולא אחרי שהשתחררנו הביתה. רק בדיעבד אנחנו מבינים עד כמה זה היה יכול להיות קשה אם הוא היה מכחיל בבית‭."‬

שבועיים אחרי הלידה כבר חשבו לשחרר אותו. תמי והלל דרור (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
שבועיים אחרי הלידה כבר חשבו לשחרר אותו. תמי והלל דרור(צילום: שאול גולן)
 

חמש שעות ניתוח

הניתוח מתבצע לרוב בשני שלבים נפרדים, אבל ד"ר אלדד ארז, מנהל היחידה לניתוחי לב ילדים, החליט לבצע תיקון מלא בליבו של הלל בניתוח אחד. וכך, שלושה שבועות בלבד לאחר שנולד, עלה הלל על שולחן הניתוחים למשך חמש שעות.

 

"במצבים כאלה בדרך כלל עושים תיקון בשני שלבים. בשלב הראשון מבצעים מעקף על ידי צינור סינתטי שמוביל דם ממערכת הלב לריאות, וכך הריאות מקבלות חמצן. בשלב השני, אחרי שהתינוק גדל, מבצעים את התיקון הסופי: מוציאים את הצינור, סוגרים את החור בלב, פותחים את ההיצרות ואחרי זה הלב שלו יכול לעבוד כמו הלב שלנו. עם זאת, מהניסיון שלנו הסיכון בביצוע שני ניתוחים גדול יותר, וזאת למרות שמבחינה טכנית מורכב יותר לעשות תיקון כזה במשקל של ‭2.5‬ ק"ג מלבצע את הניתוח בילד במשקל כפול.

 

"מה שעשיתי זה לסגור את החור בין החדרים ולכרות את השריר שגרם לחסימה בזרימת הדם לריאה - בניתוח אחד. כך חסכנו לו את הסיכון בניתוח נוסף, שבו עלול להיגרם נזק מוחי ולפעמים אף מוות‭,"‬ אומר ד"ר ארז.

 

"ישבנו מחוץ לחדר הניתוח והתפללנו. בכל שעה התקשרו מבפנים לעדכן אותנו שהכל בסדר ושממשיכים כרגיל, עד שהתקשרו להגיד שהתבצע תיקון מלא‭,"‬ מספרת תמי. כעבור שבועיים הלל השתחרר מבית החולים והגיע לביתו בקיבוץ סעד עם לב תקין. "הוא ילד עם מזג נעים מאוד. הוא חביב, חזק ומתפתח יפה. לקח זמן לקלוט שהוא באמת נולד ושהוא באמת שלנו, אבל כן עיכלנו שיכול היה להיות שהוא לא היה איתנו‭,"‬ אומרת אמו.

 

בדיוק בשבוע שבו ניתנה לבני הזוג האבחנה הראשונית בדבר המום הקשה, הם עברו לבית חדש בקיבוץ, שיש בו ממ"ד. זמן קצר אחרי שהלל הגיע לבית החדש החל מבצע "צוק איתן‭,"‬ ולכל בני המשפחה קפץ הלב בזמן האזעקות.

 

"בעלי היה רגוע יותר ממני כשירו טילים. הוא אמר שזה כמו מה שהיה עם הלב, שמה שצריך לקרות יקרה, אבל לי היה קשה ופחדתי. בהתחלה, בכל פעם שהיה 'צבע אדום' העברנו את הלל לממ"ד, ואז פשוט העברנו את כל מה שקשור אליו לשם. פחדנו לא רק עלינו אלא גם על התינוק, אחרי שהוא עבר את כל מה שעבר". ‬

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
"ישבנו מחוץ לחדר הניתוח והתפללנו". תמי והלל דרור
צילום: שאול גולן
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים