האם אתם מוכנים להתמודד עם השדים שלכם?
עם כל האהבה שבעולם, לא נולדתם ביחד, לא חוויתם חוויות זהות, ולכן בשלב כלשהו גם אתם תחוו אי הסכמה או משבר בזוגיות שלכם. כאן יבוא לידי ביטוי סגנון ההתמודדות האישי שלכם וסגנון ההתמודדות הזוגי שתסגלו לעצמכם
כאשר רונית ויוסי (השמות בכתבה בדויים) נפגשו לראשונה, הם הרגישו שהם מצאו את החצי השני שלהם. שניהם הגיעו למערכת היחסים המשותפת כפרק ב' אחרי נישואין ראשונים שלא צלחו, והעריכו מאוד את מה שמצאו האחד אצל השניה.
התקשורת שלהם היתה מצוינת והם יכלו לדבר שעות. הכימיה היתה טובה, הם היו קשובים זה לזו, חלקו תחביבים דומים (ספורט וטיולים) ובעיקר - לשניהם היתה מוכנות להיכנס למערכת יחסים זוגית ורצינית. במשך כמה חודשים הכל נראה מושלם, או כפי שזה מכונה בעולם הפסיכולוגיה - "שלב ירח הדבש" עבר בהצלחה, עד שרגשות עמוקים כמו דחייה או פחד להיבלע החלו לצוף על פני השטח.
כל אחד מאיתנו חווה רגשות כמו דחייה או פחד להיבלע, אך כל אחד חווה אותם במידה שונה ומגיב אליהם אחרת. כפי שהזכרתי בכתבותיי הקודמות, מערכת יחסים זוגית טובה היא הזדמנות לריפוי כל מכאובינו מכיוון שכל הבעיות האישיות עולות מעל פני השטח, רק שהפעם ניתן להתמודד איתן בתור אדם בוגר כאשר לצידנו אדם נוסף ואהוב שיכול לתמוך, להכיל ואפילו לכוון אותנו לדרך התמודדות חדשה מתוך אהבה (במידה, כמובן, שהקשר הזוגי הוא טוב).
אך לא תמיד הריפוי הוא פשוט - לעיתים אדם שבעיותיו האישיות צפות בקשר, לא מוכן עדיין להתמודד איתן ומעדיף להזיז אותן הצידה. לעיתים החשיפה מול בן/ת הזוג היא יותר ממה שהוא מוכן להכיל כרגע ולעיתים בן/ת הזוג עצמם לא מסוגלים להכיל את הבעיה העמוקה.
כך או כך, כאשר בעיות אלה צפות, הן מאפשרות הזדמנות מיידית לבדוק היכן אתם בתוך הסקאלה הזו (האם אתם מוכנים להיחשף/ לא רוצים לפתוח זאת כרגע/ מגלים שבני הזוג לא מכילים כפי שחשבתם, ועוד).
קץ האידיליה
לאחר מספר חודשי זוגיות, כאשר יוסי הוצף ברגשות של פחד להיבלע, הוא הפעיל אצל רונית רגשות של חרדת נטישה ודחייה שהתבטאו בתלות, נזקקות, תלונות וכדומה. תגובה זו גרמה ליוסי לחוש אשמה ואחריות, והפחד שלו מפני היבלעות רק הלך וגדל. הזוג נכנס בעצם ללופ והאידיליה שבנו החלה להיסדק.
בשלב זה הם הגיעו לטיפול זוגי, ועשו זאת מתוך ניסיון העבר של נישואיהם הקודמים, לפיו סדק קטן בהתחלה יכול מאוחר יותר לשבור את מערכת היחסים כולה. הם זיהו את הרגשות המציפים והבינו כיצד הם מפעילים רגשות אצל בן הזוג השני, אך יחד עם זאת, לא היתה להם המוטיבציה ללמוד כיצד לרפא את הבעיות האישיות שלהם דרך מערכת היחסים הזוגית.
סגנון ההתמודדות של יוסי היה בריחה. מה שהיה חסר ליוסי הוא מסירות נפש להתפתחותו האישית, הדורשת משאבים רגשיים רבים, והתמדה בהתמודדות עם הפחדים. שני אלה הכרחיים על מנת להתמודד עם הקשיים האישיים ולבנות מערכת יחסים זוגית איכותית, אך לא תמיד מגיע זמנו של התלמיד. לעיתים דרושות מספר מערכות יחסים זוגיות עד שמגיעים לשלב המוכנות להתמודד עם השדים שלנו.
תחילה יוסי ורונית נפרדו לתקופות זמן קצרות וחזרו בשל אהבתם הגדולה זה לזו, אבל רונית הבינה שמערכת יחסים זו לא בטוחה עבורה והיא לא מאפשרת לה להתמודד עם הרגשות המציפים אותה ורק מגבירה אותן. רונית רצתה לחקור לעומק את ההתמודדות שלה עם חרדת הנטישה ואף עשתה עבודה אישית טובה, אבל היא לא הרגישה שהיא מצליחה להתמודד עם רגשות אלה כאשר יוסי לצידה, ואף חשה תסכול שאין לו את אותו האומץ, הרצון והמסירות שיש לה לצמיחה האישית והזוגית שלהם.
היא לא הטילה ספק באהבה שיש ביניהם, אבל רצתה לבנות בפרק החדש בחייה קשר זוגי שמתבסס על יותר מאשר אהבה בלבד. יוסי היה גלוי ואמר שהוא לא מסוגל להתמודד עם הקשיים, ושכרגע הלמידה של הרגשות המציפים אותו והאחריות על רגשותיה של רונית מוציאים אותו משלוותו ואין לו כרגע את האנרגיות הדרושות לשלב הכרחי זה.
חוזה לך ברח
אין לי ספק שיום אחד יוסי יחזור לטפל בפחדיו, שמונעים ממנו קשר זוגי איכותי, אך זוהי החלטה אישית ולא ניתן להאיץ בכך באופן מלאכותי. למה אני בטוחה בכך? בגלל שאדם שמחפש שלווה פנימית אמיתית לא יוכל להשיג אותה דרך הימנעות או בריחה, ומהיכרותי עם יוסי הוא לא יוותר על השגת שלווה פנימית גם אם זה ייקח עוד זמן מה עד שהוא יהיה מוכן לכך.
האם דרך התמודדות של בריחה מוכרת גם לכם? אני מציעה לכם לשאול את עצמכם בכנות ממה אתם בורחים והאם זה שווה את המחיר? אולי התשובות האישיות שלכם יהיו תחילתו של תהליך משמעותי עבורכם.
- הכותבת היא מטפלת זוגית
לפנייה לכתב/ת 
