זוגיות: מתי מומלץ להמשיך את הריב במייל?
לא השתגענו. זאת המלצה שמגיעה מפיהם של לא מעט פסיכולוגיים. נכון, השיטה אינה חפה מבעיות, אבל יש מי שהעיד שהיא כבר הצילה לו את הנישואים
עם זאת, ולמרות הקושי שלי לקבל את הכותרת, המשכתי לקרוא את המאמר, ועם כל שורה שקראתי, התחלתי לחשוב יותר ויותר שאולי זה דווקא לא רעיון כל כך רע... במאמר סופר על זוג שבכל פעם שיש ביניהם מחלוקת - האישה נכנסת לסערת רגשות, פורצת בבכי ומכנה את בן זוגה בשמות גנאי.
הוא, בתגובה, מרגיש שהוא לא יכול להתרכז ולחשוב בבהירות כשהיא מתנהגת כך. ומצד שני, היא טוענת כלפיו שהוא מיד מקלל אותה ואומר לה שאם לא אוהבת את זה - אז שתתגרש ממנו. למעשה, הוא זורק את מילת הגירושין בקלילות הדעת.
כותב המאמר, ששימש כיועץ הזוגי שלהם, המליץ להם לעשות ניסוי קטן: בכל פעם שאחד מהם כועס, לכתוב לשני מייל על כך. רק מייל, לא הודעת סמס (שם אנו נוטים לקצר ולהיות מאוד קרים) וגם לא שיחת טלפון. מייל בלבד. לאחר תקופת ניסיון, שניהם הודיעו למטפל באופן חגיגי שההצעה שלו בפירוש הצילה להם את הנישואים.
האם זה אומר שנמצאה כאן נוסחת קסם לפתרון סכסוכים בין בני זוג? ממש לא! כשאנחנו רבים דרך המייל יש עם זה המון בעיות. ראשית, אנחנו לא שומעים את האינטונציה של הצד השני, ולכן הכל נתון לפרשנות אישית שלנו. יכול להיות שמישהו יגיד דבר מה, והכוונה שלו היא בסך הכל טובה, אבל מכיוון שלא שמענו אותו אומר את זה, לא האזנו בקשב לקול שלו ולא ראינו את שפת הגוף שלו - פירשנו את דבריו לשלילה. וכשנקודת המוצא היא גם ככה עם הרבה כעס ומטענים רגשיים, הנטייה לפרש דברים בצורה לא נכונה עולה באופן חד.
אין שיחה? אין פתרון
תחשבו על מצב שבו אתם רבים פנים אל פנים - כשאתם מתחילים קצת לדמוע, הצד השני רואה את הרגש שלכם ואת האכפתיות וזה מרכך אותו והופך אותו ליותר אמפטי כלפיכם. או כשאתם זורקים לעברו חצי חיוך והוא מבין שאתם בדרך הנכונה ל"שולם". במייל, וודאי בהודעות סמס, אין את הדברים האלה.
מצד שני, אם לזוג יש בעיה שחוזרת על עצמה והשניים לא מצליחים לריב בצורה מכובדת, למשל ששניהם (או אחד מהם) חמומי מוח, ושכל ריב ביניהם מתלקח בשניות ומגיע לפסים לא נעימים, אולי זה לא רעיון כל כך נורא לנסות לפתור את המחלוקת דרך התכתבות. אני חייבת להודות שלמרות שסלדתי לגמרי מהרעיון בהתחלה, יש כאן כמה יתרונות שכדאי לתת עליהם את הדעת במקרים מסוימים. זה נכון גם למקרים שבהם צד אחד פשוט מסרב לריב.
יש הרבה זוגות כאלה, שברגע שהצד השני מעיר להם משהו שלא מוצא חן בעיניהם, הם מתכנסים בתוך עצמם ולא מוכנים לדבר על הבעיה. התוצאה היא שאין שיחה, ואז מן הסתם גם אין פתרון. יש גם זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא מאוד ורבלי ויודע להעביר את המסרים שלו בצורה טובה, והשני לא ניחן בכישרון הזה, ואז יוצא שאותו צד ורבלי תמיד יוצא צודק, והשני נשאר מתוסכל מאוד מהכישלון שלו להעביר את דבריו בצורה מפורשת.
בשורה התחתונה, זה לא משנה מה הסיבה לבעייתיות בתהליך המריבה של הזוג, אם זה בגלל "פתיל קצר", צד אחד שמתכנס בתוך עצמו או בן/בת זוג שתמיד "מנצח" בריבים בגלל יכולות ורבליות נעלות. מה שמשנה באמת, זה להכיר בעובדה שקשה לכם לריב בצורה מכובדת, ולכן צריך לזכור שכשאנחנו רבים, יש הרבה פחות משמעות למה שאנחנו אומרים. מה שבאמת משפיע הוא הדרך שבה אנחנו אומרים את הדברים.
לא המצאתי כאן את הגלגל ולא חידשתי פה כלום לאף אחד. הבעיה היא שאנחנו יודעים את זה אבל לא תמיד מיישמים בשטח. אז אנא מכם, בפעם הבאה שאתם עומדים לריב עם בן/בת הזוג, קחו נשימה עמוקה וזכרו את הדברים האלה. ואם אתם מגלים שיש לכם בעיה בתחום הזה, אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ זוגי. התכתבות במייל יכולה להיות פתרון זמני, אבל אני חושבת שמן הראוי שזוגות ילמדו איך לריב בכבוד פנים מול פנים.
וטיפ קטן לסיום:
חוסר יכולת לריב בכבוד באופן כזה שמביא לפתרון המחלוקת הוא אחד מהגורמים הראשונים לגירושין. אז בבקשה מכם, אל תתחילו להתחשבן "מי התחיל קודם". אם יש ביניכם בעיה, נסו לפתור אותה מבלי להפנות אצבע מאשימה כל פעם מחדש. אתם לא בתחרות אלא בשיתוף, ויש לכם מטרה אחת משותפת: חיי זוגיות טובים.
דברו על הדברים מתוך מטרה ליישר את ההדורים ולא לצאת צודקים, כי התואר "צודק" לא מגיע לאף אחד בבלעדיות והוא גם לא משנה כלום בסופו של דבר. מה שחשוב זה לפתור את המחלוקת ביניכם בצורה הכי מכובדת שאפשר. ברגע שתצלחו את המכשול הזה, האמינו לי שהחיים שלכם יהיו הרבה יותר טובים.
כל הכתבות נמצאות גם בפייסבוק שלנו. תעשו לייק?
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב".
לפנייה לכתב/ת 
