שתף קטע נבחר

ילדה ואביה ניצחו בתביעה מול איקיוטק

איקיוטק תשלם 1,000 שקל לבת 14 ואביה ו-300 שקל הוצאות. החברה שלחה מכתב דרישת חוב לילדה על תקופה בה היתה בת 9, אך מספר ת.ז והטלפון לא היו שייכים לה. ביהמ"ש: "החברה לא הוכיחה שהתקיימו התנאים לחיוב. ההתראה נשלחה שלא כדין והטילה פחד"

אב ובתו ניצחו את איקיוטק בבימ"ש: החברה שלחה לילדה בת 14 מכתב לפיו היא חייבת 1,070 שקל מתקופה בה היתה בת 9, אך צירפה למכתב מספר זהות שאינו של הילדה, אלא של אמה ומספר טלפון נייד שלא שייך או היה שייך לה, או לאיש ממשפחתה.

 

 

האב תבע בשמו ובשם בתו את איקיוטק ואת אחד מעורכי-דינה, עו"ד מרדכי כהן-ניסן (ממשרד עורכי-הדין נסים את כהן-ניסן). איקיוטק בתגובה, הגישה תביעה שכנגד על 2,280 שקל ללא אישור ביהמ"ש וזו נמחקה. בעוד שהאב ובתו זכו בתביעה נגד איקיוטק, נדחתה תביעתם נגד עו"ד מרדכי כהן-ניסן. יחד עם זאת, האב לא נדרש לשלם לו הוצאות למרות דרישת העו"ד.

 

התביעה הוגשה בבית-משפט לתביעות קטנות בעפולה, בפני הרשמת רביע ג'באלי. האב ביקש מבית-המשפט פיצוי בסך בגין הוצאותיו, טרחתו ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולבתו בעקבות קבלת המכתב מאיקיוטק. הרשמת קבעה: "סבורני כי סכום זה הנו סכום סביר אשר משקף את נזקי התובעים. לפיכך, אני מקבלת את תביעת התובעים במלואה ומורה לאיקיוטק לשלם לתובעים סך של 1,000 שקל". עוד הוסיפה כי איקיוטק "תישא בהוצאות התובעים בסך של 300 שקל".

 

הילדה חייבת 1,070 שקל לאיקיוטק

הסיפור של האב ובתו מול איקיוטק החל ב-30 בדצמבר 2013. בא כוח איקיוטק שלח אז מכתב בשם חברת איקיוטק לילדה, תחת הכותרת: "דרישה לתשלום חוב והתראה לפני נקיטת הליכים".

 

בהתראה נטען כי הילדה חבה לאיקיוטק סך של 1,070 שקל: "היה ולא תשלם את חובך למרשתי בתוך 14 ימים מהיום ו/או תראה בפני בתוך אותו המועד מדוע לא תשלם את חובך למרשתי, הורתני מרשתי לנקוט נגדך הליכים משפטיים לצורך גביית החוב. התראה נוספת לא תשלח", כך נכתב במכתב.

 

נגרם לקטינה "מצב נפשי קשה וחרדות"

לטענת אביה, בתו הקטינה היתה בת 9 במועד ביצוע העסקה הנטענת ולא התקשרה בהסכם עם איקיוטק, וכי מספר תעודת הזהות המופיע בהתראה אינו של בתו אלא של אשתו. כן טען כי מספר הטלפון המופיע בדרישה אינו שלו, של בתו, של אשתו, או של מי מבני משפחתו.

 

עקב כך, הוא שלח מכתב למשרד עורכי-הדין בו ביקש ("התחנן", לטענתו) לקבל לידיו את מסמך ההתקשרות המוזכר בהתראה. מכתב זה נשלח בפקס 5 פעמים: ב-19,15,14,12 ו-9 בינואר 2014. ועוד יותר מכך: ב-12 בינואר, המכתב נשלח בדואר רשום למשרד עורכי-הדין של איקיוטק.

 

ב-5 בפברואר החליטו האב ובתו להגיש את התביעה. בתביעה טענו כי נגרמו להם הוצאות בשל משלוח מכתב והודעות פקס, וכי הדרישה שנשלחה לילדה ללא ביסוס ראייתי, גרמה לה למצב נפשי קשה וחרדות.

 

פלט שיחות צ'ט עם נציג אורנג': המספר לא שייך למשפחה

האב טען בעדותו, כי לא הייתה התקשרות בין בתו לאיקיוטק. "התובע (האב מ.ק) הציג בפני פלט של שיחת צ'ט עם השירות של חברת אורנג'. בשיחה, נשאל הנציג אם המכשיר שמספרו מצויין בהתראה היה ב-4 בספטמבר 2009 בבעלותו או בבעלות אשתו או בתו, והנציג השיב בשלילה" כך כתבה הרשמת בהחלטתה. 

 

"התובע טען כי הוא פחד מאוד מדרישת הנתבעת (איקיוטק. מ.ק) והוא נכנס לאתרי אינטרנט ומצא מידע שלילי על הנתבעת ופורומים של נפגעי הנתבעת. לדבריו, הוא נבהל מהמידע ובגלל זה ופנה לנתבעים והתחנן לקבל תשובה אך, לא זכה לתשובה. התובע טען כי בשום שלב לא נאמר לו שהעניין בבדיקה ובלשונו: 'אם זה היה הטלפון שלי, אנחנו אנשים שומרי חוק, הייתי משלם...אני לא רוצה שאף אחד לא ידפוק לי בדלת ולשלוח לי מכתבים. לנצל חולשה של אזרח'".

 

טענות איקיוטק: נעשה זיהוי כפול

עו"ד מרדכי כהן-ניסן הוא זה שטען טענות מטעם איקיוטק ומטעם עצמו. הוא טען כי לפי החוק והפסיקה, בעסקת אינטרנט שלא באמצעות חברה סלולרית, יש צורך בזיהוי כפול: 1. עצם הזנת הפרטים של הלקוח 2. קבלת הודעת סמס עם קוד משתמש שמוזן דרך המחשב. לטענת עו"ד ניסן, ברגע ששני התנאים מתקיימים מתחיל החיוב.

 

"עו"ד ניסן טען כי ברגע שהם מקבלים מכתב מחייב, הם מקפיאים את הטיפול בתיק עד שהם מקבלים עדכון מחברת הסלולור", כתבה הרשמת בפסק דינה. "במקרה זה לא התקבל עדכון מחברת הסלולר והוגשה תביעה שכנגד. עו"ד ניסן ביקש לחייב את התובעים בהוצאות לדוגמא בשל הגשת תביעה נגד עורך-דין וביקש לדחות את התביעה נגד הנתבעת (איקיוטק מ.ק) בשל העדר עילה".

 

"איקיוטק לא הוכיחה שהתקיימו התנאים לחיוב"

לעניין איקיוטק הכריעה הרשמת שהיא מקבלת את התביעה: "הנתבעת 1 (איקיוטק מ.ק) לא הוכיחה שיהיה לה בסיס משפטי למשלוח מכתב ההתראה לתובעת 2 (הילדה. מ.ק)

 

"הנתבעת לא הוכיחה ש(הילדה) קיבלה מסרון עם קוד משתמש וכי הזינה את קוד המשתמש במחשב. ובכך למעשה לא הוכיחה שהתקיימו התנאים לחיוב", כתבה. עוד קבעה הרשמת כי איקיוטק "לא הציגה ולו בדל של ראיה" לסתור את פלט המחשב שהוצא מחברת אורנג'.

 

עוד כתבה: "ודוק, הנתבעת (איקיוטק מ.ק) לא הציגה ולו בדל של ראיה שיש בה להוכיח כי השלב השני של הזיהוי הכפול התקיים במקרה דנן.

 

"עו"ד ניסן טען כי הם שולחים התראות וברגע שמקבלים פניות מחייבים שטוענים כי המספר אינו שלהם, הם בודקים את העניין מול חברת הסלולור. ונשאלת השאלה: מדוע הנתבעת לא בודקת שאכן התקיים השלב השני של הזיהוי הכפול לפני שהיא שולחת מכתב התראה? מדוע הבדיקה נעשית רק בדיעבד ורק לאחר קבלת פניה"?

 

הרשמת התייחסה גם לעניין ההפחדה בעצם משלוח איומים מעורכי-דין: "מכתב התראה מעו"ד אינו עניין של מה בכך", כתבה. "סבורני כי היחס הנפשי שמכתב כגון דא מעורר אצל מקבלו הנו אלמנט שיש לקחת אותו בחשבון לפני משלוח מכתב ההתראה".

 

"התובע הותיר רושם אמין ומהימן"

הרשמת אף לא קיבלה את טענת עו"ד ניסן לפיה הטיפול בתביעת איקיוטק נגד הילדה הוקפא לאחר קבלת מכתבי אבירה. האב טען כי בשום שלב לא הודיעו לו שהטיפול הוקפא.

 

"לכתב ההגנה מטעם הנתבעת צורף מכתב מעו"ד ניסן מיום מ-19 בינואר 2014", כתבה הרשמת. "באותו מכתב דחתה הנתבעת (איקיוטק מ.ק) את הטענות שהועלו במכתב התובע (האב מ.ק) והציעה לו לפנים משורת הדין לשלם את סכום הקרן בלבד. התובע נדרש לשלם את החוב תוך 14 ימים. 'ככל שלא יעשה כן, מרשתי הורתני לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה'.

 

"למותר לציין כי מכתב זה סותר את טענת עו"ד ניסן שנטענה בדיון לפיה לאחר קבלת המכתב הטיפול הוקפא עד לקבלת תשובת חברת הסלולר.

 

"עדות התובע הותירה בלבי רושם אמין ומהימן, ואני נותנת אמון בגרסתו לפיה מעולם לא נמסר לו כי הטיפול בעניין בתו הוקפא וכי לא קיבל תשובה מהנתבעת עד שנאלץ להגיש כתב תביעה זה בגין נזקיו".

 

אין ראיה לזיהוי הכפול, ההתראה נשלחה שלא כדין

"דעתי היא שההתראה שנשלחה לתובעת 2 (הילדה מ.ק) נשלחה שלא כדין. כאמור, ההתראה נשלחה מבלי לברר את התקיימותם של שני שלבי הזיהוי הכפול שהם תנאי לביצוע העסקה ותחילת החיוב.

 

"ודוק, הנתבעת לא הציגה ראיה בפני שהתקיים השלב השני של הזיהוי הכפול הן בדיון והן בכתב התביעה שכנגד אשר הוגש על ידה. הנתבעת גם לא הציגה ראיה אשר מלמדת על אופן חישוב החיוב עצמו.

 

"אשר על כן, סבורני כי ההתראה נשלחה שלא כדין ובשל כך והנתבעת אחראית לנזק שגרמה ההתראה....במקרה דנן, ההתראה נשלחה שלא כדין והטילה פחד בלבם של התובעים מבחינה סובייקטיבית. אך גם, אובייקטיבית, אופן ניסוח ההתראה היה מטיל פחד בלב אזרח שומר חוק שטוען שאין לו חוב".

 

הרשמת: "איקיוטק הגישו תביעה כנגד בלי שהתרתי"

לגבי התגיבה שכנגד שהגישו איקיוטק ועו"ד כהן-ניסן בזמן ההליכים המשפטיים, הרשמת קבעה כי לא קיבלה את הבקשה להגשה כזאת בפסק-דינה כתבה כי: "חרף העובדה שלא התרתי לנתבעת להגיש כתב תביעה שכנגד, ב-20 ביולי הוגשה תביעה שכנגד בה נתבעו התובעים (האב ובתו הקטינה מ.ק) לשלם לנתבעת (איקיוטק מ.ק) סך של 2,280 שקל".

 

בסופו של דבר כתבה: "התביעה שכנגד לא הוגשה במסגרת המועד שנקצב בחוק וללא רשות בית המשפט: התביעה שכנגד הוגשה ללא רשות, 10 ימים לפני מועד הדיון. עו"ד ניסן ביקש בתום הדיון למחוק את התביעה שכנגד, לפיכך, לא אדון בה".

 

התביעה נגד עו"ד ניסן-כהן: הוגשה בתום לב

את התביעה נגד עו"ד כהן-ניסן השופטת דחתה על הסף וקבעה כי לא היתה צריכה להיות מוגשת. האב טען כי הדבר נעשה בתום לב ובשל אי ידיעת הדין. עו"ד כהן-ניסן ביקש לחייב את התובעים בהוצאות לדוגמא בשל הגשת התביעה נגדו.

 

"לא מצאתי מקום להיענות לדרישת עו"ד ניסן מהנימוק הבא: בשום שלב לא הוגשה בפני בקשה למחיקת עו"ד ניסן כנתבע", כתבה הרשמת." ב-16 ביולי, הגיש עו"ד ניסן בקשה להעברת התיק לבית-משפט בחיפה בטענת חוסר סמכות מקומית. בבקשה זו לא הועלתה טענה כלשהי או בקשה למחוק אותו כנתבע. ברי כי אם היה עו"ד ניסן מגיש בקשה למחיקתו אזי בקשתו הייתה נענית בחיוב. דא עקא, עו"ד ניסן בחר להתייצב לדיון והדבר אפשר לעו"ד ניסן דה פקטו לייצג את הנתבעת 2 (איקיוטק מ.ק) בדיון".

 

מאיקיוטק נמסר בתגובה: "פסקי-הדין בבתי המשפט לתביעות קטנות אינם אחידים, כך שלעיתים איקיוטק זוכה בתביעות הקטנות ולעיתים לא".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים