אופיר בת 14 ניצחה הסרטן: "לא חשבתי שאחזיק מעמד"

כששמה לב לנפיחות בצוואר, חשדה אופיר מרגוליס, אז בת 14, שמשהו אינו כשורה. כשהחלו להופיע גם הזעות לילה, לקחו אותה הוריה לרופא. "בדיקות הדם לא הראו בהתחלה משהו חריג", היא מספרת בראיון ל-ynet, אבל הבלוטות בצוואר המשיכו לצמוח.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

הכתבות הקודמות בסדרה:

שחר בן 10 נלחם בסוכרת ובסרטן - וניצח

אורן ניצח הסרטן בגיל 14. 'האופטימיות עזרה לי לשרוד'

ליעוז בן 16 ניצח הסרטן: 'ראיתי מוות בעיניים'

החיים השמחים הפכו לאפורים. מרגוליס בזמן המחלה (שמאל) והיום

החיים הפכו אפורים

מרגוליס הועברה מיד לאשפוז ולתחילת טיפולים כימותרפיים, שנמשכו עשרה חודשים. הטיפולים הראשונים לוו בתופעות לוואי קשות. "היו לי כאבים בידיים, ברגליים ובבטן", היא מתארת. "סבלתי מהקאות וכמובן שהשיער נשר כולו".

תחילת ההתמודדות הזאת, מבחינתה, הייתה הקשה ביותר: "הבחילות והכאבים היו בלתי נסבלים", היא אומרת. "לא חשבתי שאני יכולה להחזיק מעמד ושאוכל להתמודד נפשית עם תופעות הלוואי הקשות".

כותבת ספר על התהליך שעברה. מרגוליס

"בלי תמיכה - לא הייתי מחזיקה מעמד"

בתום הטיפולים, הראו הבדיקות שגופה נקי מסרטן. כיום, כשהיא בת 16, מסיימת מרגוליס לכתוב ספר אוטוביוגרפי על התהליך שעברה ומקווה שהוא יסייע לילדים אחרים במצבה להתמודד עם המחלה.

"לא נתנו לי להיות אף רגע לבד", היא מתארת את החודשים שחלפו במהלך המאבק במחלה. "המשפחה הייתה צמודה אליי וחיזקה אותי, וכך גם המורים והחברים מהכיתה. כולם היו שם בשבילי בכל דקה, ועל כך אני אסירת תודה. אני מתקשה להאמין שהייתי מצליחה להחזיק מעמד בלי התמיכה העצומה הזו.

"הרגע הכי משמח היה היום שבו בישרו לי שהמחלה מאחוריי. התרגשנו בצורה שקשה לתאר, ואין ספק שאזכור זאת לנצח. זה היה הרגע הכי מאושר בחיי".

"אותי חיזקה הכתיבה - לכתוב שירים, סיפורים, יומן אישי. זה עזר לי משמעותית להתמודד ונתן לי תקווה להמשיך ולהילחם".

"אני היום פתוחה יותר וביישנית פחות. למדתי לאהוב את עצמי. אני צוחקת יותר ומעריכה את הניצחון על המחלה. למדתי שהחיים שווים ושאני אוהבת לחיות.

"אני משתדלת לנצל כל רגע ורגע ולא לוקחת כמובן מאליו את החיים. אני משתדלת להגשים את כל השאיפות ולחלום בגדול".