שתף קטע נבחר

המשחק Risen 3: לא כל מה שחדש הוא טוב

סדרת Risen לא התקדמה רבות מאז המשחק השני ולמרותעולם מגוון יותר, חוסר ההתפתחות וחולשות אחרות של המשחק גורמים לשחקן לאבד עניין מהר מאוד

לפני עשור נחשבה Gothic לאחת מסדרות משחקי התפקידים המובילות בשוק, אבל מאז מפתחיה באולפן Piranha Bytes נדחקו לשולי הז'אנר. איך זה קרה? חלקית בגלל שהאולפן איבד את מותג Gothic לטובת המפיצה Jowood (היום Nordic Games) אחרי Gothic 3, מה שאילץ את האולפן ליצור מאפס סדרה חדשה בשם Risen.

 

אבל זו הסיבה המשנית. הסיבה העיקרית היא שבעוד משחקי התפקידים-פעולה רצו קדימה בשנים האחרונות, המשחקים של Piranha דשדשו קדימה עקב בצד אגודל. קחו לדוגמה את הקרבות במשחק החדש של האולפן, Risen 3: The Titan Lords.

 

 

 

כש-Gothic הושקה לראשונה ב-2001, עוד לא היו קיימים קרבות פנים אל פנים איכותיים במשחקי תלת-מימד, בוודאי לא במשחקי תפקידים; היו רק נסיונות ראשונים ופרימיטיביים ליצור כאלה במשחקי שנות התשעים כמו Deathtrap Dungeon ו-Die by the Sword.  

 

 

אבי ז'אנר הבתר-שסף

בזמן שבו תורגם Gothic משפת המקור שלו, גרמנית, למהדורה אנגלית, במהלך קיץ 2001, יצא ל-PS2 משחק בלתי צפוי בשם Devil May Cry, שיהפוך לאבי ז'אנר הבתר-שסף ויראה לכולם איך עושים קרבות חרב מרשימים ומהירים בתוך משחק פעולה-הרפתקה תלת-מימדי. זו הייתה רק ההתחלה של קרב פנים-מול-פנים מוצלח בתקופה המודרנית, שהחלה תשע שנים לפני כן עם Doom.

 

לכן, כשיצא Gothic עם קרבות הפעולה הפשוטים אך מאתגרים שלו, הקרב לא נחשב לחלק חלש בו, למרות שהוא גם לא נחשב לאחד החלקים החזקים ביותר. הקרבות שופרו מעט בהמשכים, אבל ב-Gothic 3, שהושק ב-2006, כבר נתפסו כנקודת חולשה של הסדרה. ככה זה כשבחמש השנים שעברו בין המשחק הראשון לשלישי יצא לשחקנים לחוות את קרבות האקשן הטובים לאין שיעור של Devil May Cry 3, God of War ו-Ninja Gaiden.

 

 

 

קרבות מתקדמים יותר

עם הולדתה של סדרת Risen המשיכו ב-Piranha לשפר את מנגנון הקרב שלהם בעזרת תוספות כמו קומבואים מורכבים יותר, מכות נגד והיכולת להשתמש בנשק משני כמו מוסקט ורובה קשת מיניאטורי ביד שמאל.

 

התרומה העיקרית של Risen השלישי לנוסחה היא מהירות קרב גבוהה יותר, גם באנימציות וגם בזמן התגובה לפקודות, שהופכת את הקרבות למאתגרים יותר מבחינת תזמון תקיפה, התחמקות וחסימה, אבל הם עדיין לא מגיעים לברכיהן של מערכות קפ"פ מודרניות, כמו הקרבות של סדרת Batman Arkham, עם התנועה האורגנית שלהם בתוככי קבוצות אויבים גדולות, או אלו של סדרת Dark Souls, הדורשים איזון מדויק בין התקפה והגנה והטמעה לעומק של טווח ומסה.

 

האויבים דומים מדי

חולשות מנגנון הקרב של Risen 3 כוללות, למשל, הבדלים קטנים מאוד בהתנהגות של כלי נשק, שעיקר ההבדל ביניהם הוא בטווח הנזק המספרי שהם גורמים. עוד בעיה היא תנועת התחמקות/גלגול Overpowered, שניתן להשתמש בה ללא הגבלה והתעייפות כדי לחמוק כמעט מכל מתקפה ולתמרן את העימות לכל נקודה רצויה על פני המפה ללא סיכון.

 

חולשה מרכזית נוספת היא דפוסי ההתנהגות של הבינה המלאכותית, שהם כמעט זהים לכל עשרות סוגי המפלצות והאויבים במשחק. שלוש חולשות אלה, והן לא היחידות, מספיקות כדי לגרום לשחקן לאבד את העניין בקרב עוד לפני אמצע הדרך במשחק של 50-60 שעות.

  

חולשת הקרבות גורמת גם לקריסת מערכות פיתוח דמות אופציונליות רבות שמשולבות ב-Risen 3. המשחק מאפשר לשחקן להצטרף לאחד ממגוון גופים כדי ללמוד את סוגי הקסם המיוחדים לכל קבוצה: וודו אצל הילידים; קסמים מבוססי רונות אצל ציידי השדים; קסמים מבוססי גבישים אצל הקוסמים (שמאוד דומים למסדר הקוסמים של סדרת Gothic), ולבסוף, בלי קשר לשיוך הקבוצתי ניתן ללמוד ליצור ולהשתמש ברובים פרימיטיביים, בשיקויים ובמגילות קסם. כל הכוחות האלה נחמדים מאוד, כולל פעילויות איסוף חומרי הגלם שקשורות אליהם, אבל מיותרים כמעט לגמרי בהתחשב בפשטות בה ניתן להביס את כל האויבים מלבד מספר בוסים בטקטיקות לחימה פיזיות פשוטות.

 

העולם הפתוח המובן מאליו

בעידן Gothic, משחקי הסדרה זכו להערכה בגלל מבחר גדול של סיבות שלא נפרט את כולן בכתבה הנוכחית - אבל העיקריות שבהן היו העולמות הפתוחים שלהם וחופש הבחירה שהם נתנו לשחקן בחקירת העולם, בבחירת אויביו וידידיו בין דמויות המשנה הרבות שאכלסו אותו, ובדרך השלמת המגוון הגדול של משימות הסיפור והצד.

 

כל המאפיינים הללו עדיין קיימים וחזקים ב-Risen 3, אבל הפכו לכמעט מובנים מאליהם כיום - וכשהם לא נתמכים על ידי מנגנוני משחק חזקים או עלילה כתובה ומוצגת ברמה גבוהה, עצם קיומם לא מספיק ליצירת חוויית משחק באיכות תחרותית.

 

 

 

עולם מגוון ללא התפתחות

לגבי חקירת עולם משחק פתוח - העולם של Risen 3 גדול כמעט כמו זה של Gothic 3 (עולם המשחק הגדול ביותר שיצרו המפתחים), אבל הרבה יותר מגוון (למרות שהוא מחולק למספר מפות נפרדות ולא מופיע כמפה רצופה אחת). כמו כן, לראשונה בסדרת Risen ניתן שוב לנוע לתוך מים עמוקים ולשחות, כפי שהיה אפשרי ב-Gothic מתחילתה. העולם מלא בשלל, חבוי יותר או פחות, כולל חפצים יחודיים עם ההיסטוריה והכינוי שלהם - למרות שלעיתים מאוד רחוקות גם עם כוח יחודי באמת.

 

מצד שני אין התפתחויות מעניינות ביכולות התנועה של הגיבור על ובתוך העולם: למרות ש-Risen 3, כמו Risen 2, מתרחש בעולם שהוא לפחות חלקית דמוי שודדי הקאריביים, ופיראטים ואוניות משחקים בו חלקים חשובים מאוד, עדיין לא ניתן לשייט באופן חופשי או לצלול. יכולות הקפיצה והטיפוס נותרו בסיסיות, למעשה לא השתנו כמעט מאז 2001, ועיצוב המבוכים, עוד אחת מהנקודות הפחות מודגשות ב-Gothic, נותר פשוט, על סף המשעמם. אחד הקסמים היותר מבטיחים במשחק, כזה שמאפשר לשחקן להפוך לתוכי ולעופף באוויר עם מגבלות מסוימות, מתגלה כהרבה פחות שימושי ומעניין ממה שהיה יכול להיות, בדיוק כפי שהיה עם קסם התעופה ב-Risen המקורי.

 

 

 

התגנבות פשטנית

מנגנון ההתגנבות נותר גם הוא מאוד פשטני, ולמרות היכולת המגניבה, שהוצגה לסדרה עוד ב-Risen 2, לשלח קוף מאומן לתוך מבנים שמורים ופתחים צרים, ההזדמנויות לשימוש ביכולת הזו ורמת האתגר/סיפוק שניתן למצות ממנה נותרים רחוק ממיצוי הפוטנציאל שברעיון. אותו פספוס ניכר גם בכוח הוודו שמאפשר להשתלט על גופן של דמויות משנה.

 

יש מספר חידושים ב-Risen 3, אבל בסך הכל הם מינוריים. העיקרי הוא קרבות ימיים שמרגישים כמעט כמו קרבות הים של אססינס קריד 3 ו-4 - אבל פחות טובים מהם. בכל מקרה אין הרבה כאלה, וגם אלה שיש חוזרים על עצמם טיפה יותר מדי.

 

ועכשיו נשארנו עם הסיפור על כל צדדיו. העלילה הראשית של סדרות Gothic ו-Risen אף פעם לא הייתה מסמר המסיבה - ההנאה הגיעה יותר מכיוון פגישה בדמויות שונות ומשונות. מהבחינה הזו Risen 3, כמו 2 לפניו, הוא משחק יותר צבעוני ומשעשע ממשחקי Gothic (ועדיין עם עלילה ראשית סתמית). מספר דמויות המשנה הוא עצום, ולרובן יש הרבה מה לומר. יותר מכל משחק של Piranha לפניו, R3 מראה שהוא מודע היטב ברוב המקרים לבחירות שהשחקן עשה ולשלב בו הוא נמצא בכל עלילת משנה, ומשנה את תגובות ואפשרויות השיחה עם כל דמות בהתאם.

 

 

 

היה נחמד לפני 7 שנים

עוד חידוש שהוצג לסדרה ב-Risen 2 הוא צוות של דמויות מלוות שניתן לאסוף במהלך המסע, להשלים עבורן משימות ולתהות עם התפתחות ההיכרות על קנקנן - או בקיצור, חבורת Bioware. חבורה כזו חוזרת במשחק החדש, כולל כמה דמויות מוכרות מהמשחקים הקודמים, כמו פאטי, בתו חמת המזג של הפיראט הידוע לשמצה סטילברד, ובונז, המרפא שלמד את מקצועו מרופאי האליל וקרוי על שמו של "בונז" מק'קוי, קצין הרפואה של מסע בין כוכבים המקורית. מספר שורות הדיאלוג של הדמויות הללו שמתייחס לדמויות ומקומות שהשחקן פוגש מאוד הורחב מאז Risen 2, מה שהופך את חקירת העולם בחברתן לחוויה חיה יותר ומשופרת ביחס לעבר. עם זאת, תפקידן בסיפור הראשי מרגיש חיוני פחות מזה שהיה להן במשחק הקודם.

 

למרות שהסדרה לא התקדמה רבות מאז Risen 2, יש ל-3 כמה יתרונות על המשחק הקודם: הוא גדול יותר, הוא פתוח יותר ישר מההתחלה, הוא מעט יותר מגוון בזכות יותר כוחות ותוספת הקרבות הימיים, וכאמור, קצב הקרב המהיר יותר מפצה מעט על פשטותו. למעשה, לא בלתי סביר לומר ש-Risen 3 הוא המשחק הטוב ביותר שיצרו Piranha Bytes - והוא היה מתקבל באהדה רבה לפני שש, שבע שנים. אלא שאנחנו ב-2014: אמנם לא כל מה שחדש יותר הוא טוב יותר, אבל במקרה הזה, הז'אנר קפץ כיתה, ו-Piranha נותרו מאחור.

 

ציון סופי: 2.5 כוכבים מתוך 5

זמין למחשב, PS3 ו-360, נבחן על מחשב

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים