הגיע לקו הסיום: אורן שטרן על "זינוק בעליה"

אחת ההפתעות המרעננות בקיץ הלוהט כל כך מבחינת הקולנוע הישראלי, היתה הדרמה הקומית "זינוק בעליה". הבמאי אורן שטרן והתסריטאית ריקי שולמן יצרו יחדיו סרט ארוך ראשון שמשך את הקהל הישראלי לבתי הקולנוע. שלמה בראבא, איתי טיראן, מלי לוי גרשון, רותם רותם זיסמן כהן, עידית טפרסון, רומי אבולעפיה, יוסף סוויד ויוסי מרשק התקבצו להפקה חיננית שצולמה ברובה בירושלים בהנחיית שטרן.

הבמאי בן ה-42 הצליח להוביל את הצוות לקו הסיום, במה שנראה כמו ריצת מרתון מלאת מכשולים. ואכן, אחד מהאתגרים היה לצלם את סצינת המרתון בכיכובה של טפרסון. מדובר באירוע רב משתתפים שהפקתו ברחובות הבירה היתה דורשת אישורים מיוחדים, סגירת כבישים, המוני ניצבים ותקציב אדיר. על כן, החליט שטרן לאלתר ולשלוח את טפרסון וצוות הצילום שלו למרתון ירושלים, שנערך כחודשיים לפני תחילת צילומי "זינוק בעליה".

"שתלנו את עידית בין רצי המרתון המקורי עם הלוקיישנים הכי יפים שהמירוץ עבר בהם", מספר שטרן, "העמדנו את המצלמה בכמה מקומות שתיכננו מראש, ואספנו משהו כמו עשרים שוטים עם פרודקשן-ואליו מאוד גבוה. אני חושב שגם אם התקציב של הסרט היה כפול לא היינו מגיעים לכזו תוצאה". בהמשך אספו שטרן ואנשי צוותו כמאה ניצבים לצורך צילומי סצנות הסיום של המרתון, ואלו השתלבו אחד בשני בעריכה. "כך הצלחנו ליצור אירוע גדול מכובד ועשיר קולנועית", אומר שטרן.

אורן שטרן מצלם בירושלים

בעיה לא פשוטה נגעה ליכולות הפיזיות של טפרסון, שאמנם עבדה קשה עם מדריך ריצה ונכנסה לכושר כדי להצטלם כרצת מרתון, אך בדרך נפצעה בברכיה. "היא היתה תלמידה קצת יותר מדי טובה, ובאיזשהו שלב היא קרעה לעצמה את הברכיים", מספר שטרן, "יומיים לפני הצילומים של המרתון היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא בקושי עומדת על הרגליים. למזלנו מצאנו פיזיותרפיסט אחד, שהצליח לחבוש לה את הברכיים עם פלסטרים מיוחדים, והעמיד אותה שוב על הרגליים. אפשר לראות בסרט שהיא עושה את זה כמו גדולה".

טפרסון מגלמת ב"זינוק בעליה" אם משפחה בורגנית ירושלמית, אולם העלילה נעה קדימה דווקא אחרי שהיא נפצעת בתאונת דרכים ושוקעת בתרדמת, מה שמותיר את בני משפחתה מבולבלים ומנסים להסתגל למצב החדש. האב (בראבא), מנתח פלסטי ותיק, מחפש טעם לחייו בסיוע מורה לנהיגה שהיא גם מורה יוגה (אבולעפיה). בנו (טיראן), גם הוא מנתח פלסטי, חולק זוגיות עם בחירת לבו (זיסמן כהן), שלא כל כך מוצאת חן בעיני אביו. והבת (לוי גרשון) היא מורה לערבית שמתנסה בריקודי בטן בהשראת זמר מצרי מפורסם (סווייד), ומלווה ספורטאי נכה (מרשק).

במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:

• קרן ידעיה על "הרחק מהיעדרו"
• עודד רז על "גאליס: המסע לאסטרה"
• משה זאבי על "מרחק ארבעה ימים משתי שנות אור"
• שי כנות על "שושנה חלוץ מרכזי"
• טליה לביא על "אפס ביחסי אנוש"  
• איתן גפני על "בשר תותחים"
• נסים דיין על "מפריח היונים"
  

שלמה בראבא ורומי אבולעפיה מתרגלים יוגה ב"זינוק בעליה"(צילום: יוני המנחם)

משלח היד (והרגל) של הדמויות היה חלק משמעותי מהאיפיון שלהן, ולצורך כך שלח שטרן את שחקניו מבעוד מועד להשתלמויות מקצועיות שונות ומשונות.

 בראבא וטיראן שהו בחברת מנתחים פלסטיים וצפו מהצד בעבודתם, לוי גרשון חזרה לבית הספר ביום, ובלילה רקדה עם כוריאוגרפית. אבולעפיה למדה את רזי היוגה, טפרסון ומרשק עברו אימונים פיזיים די מפרכים. "אני מאמין ששחקנים שעוברים הכנה מקצועית ותחקיר - מעבר למיומנות הבסיסית ההכרחית - הם אוספים על הדרך כמה ג'סטות מהמדריכים, כאלה שישרתו אותם בהמשך לבניית הדמויות שלהם", מסביר הבמאי.

עוד על ההשתלמויות המקצועיות של השחקנים, והקשיים שעברו עליהם, וגם על הטראומה שחלקם ספגו בעקבות צילום סצנת התאונה המפחידה בכתבת הערות הבמאי עם אורן שטרן על סרטו "זינוק בעליה".