למה בתיה"ח ניפחו את מצב פצועי צוק איתן?
משרד הבריאות מודה היום שבמקרים רבים לא היה קשר בין מצב הפצועים כפי שהוכרז על ידי בתי החולים בזמן המלחמה, לבין מצבם האמיתי. למה? כדי להאדיר את שמם של בתי החולים שכביכול מתמודדים עם פצועים קשים
צוות לקחים של משרד הבריאות קובע: בתי החולים ניפחו את מצב הפצועים במבצע "צוק איתן" כדי להאדיר את שמם. במשרד הבריאות מסבירים שהדבר לא פגע בטיפול בפצועים.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לאחר המבצע, מינה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, צוות לימוד לבדיקת התיאום והקליטה של נפגעים בבתי חולים בו ישבו ד"ר עופר מרין מבית החולים שערי צדק וד"ר דב אלבוקרק, מנהל בית החולים השיקומי רעות.
הסיפורים המרגשים של "צוק איתן":
הרופא שנפצע ביד בעזה - חולם להיות אורתופד
שיבא: הרופאה שמצילה ידי חיילים פצועים
"בישראל מטפלים באויבים, בעזה מסכנים אזרחים"
בכנס של משרד הבריאות לסיכום "צוק איתן" שהתקיים בבאר שבע, הציג ד"ר מרין את מסקנותיהם. לדבריו, הייתה הערכת יתר של מצב הפצועים גם בשלב השטח לפני הפינוי וגם בבית החולים לאחר הגעת הפצוע.
הוא הסביר כי הדבר נובע עקב רצון של בתי החולים לקבל נפח משמעותי יותר מבחינת התהודה של בית החולים. הצוות בדק את סיווג הפצועים והתברר שחלק מהפצועים שהוגדרו במצב קשה היו במצב בינוני ואף פחות מכך.
לדברי הצוות, הדבר עלול לגרום לבעיה בפינוי הפצועים האחרים. בתי החולים עבדו במהלך המבצע הצבאי לפי חלוקה קבועה מראש של פצועים קשה, כך שאם הצבא ומשרד הבריאות סבורים שבבית חולים מסוים יש מספר כלשהו של פצועים קשה, הם לא יפנו אליו עוד.
"הערכת היתר גרמה להקפצה מיותרת של צוותי כוננות"
מנגד הועלתה טענה שבתי החולים היו רחוקים מהתפוסה המקסימלית שלהם ולכן הדבר לא שינה בפועל את יכולת הטיפול. הערכת היתר של מצב הפצועים לפני הפינוי גרמה לעתים להקפצה מיותרת של צוותים, מה שעלול לגרום לשחיקה.
בנוסף, בבית החולים ברזילי הוקפצו לעיתים צוותים ונכנסו לכוננות כדי לקלוט פצועים, אך לבסוף הפינוי הגיע למקום אחר והצוותים בברזילי לא שוחררו.
מסקנות נוספות של הצוות הן שתיגבור הרופאים לבית החולים סורוקה מבתי חולים אחרים, לא היה מספק ושהרופאים שהגיעו לא היו מתאימים.
לפנייה לכתב/ת 
