שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    תעלומה היסטורית: האם היה יום כיפור אחר?
    שרידי מסורות מעידים על יום כיפור שונה בתכלית מהמוכר לנו. יום מפתיע זה התקיים כנראה במשך שנים רבות ובקהילות שונות, וגם בשיא התקופה הרבנית-תלמודית. קיומו הושתק במהלך השנים, ורק רסיסים ממנו הגיעו לידינו. האם היו יהודים שהנהיגו מסורת מינית דווקא ביום הקדוש בשנה?

    רמזי אלול

    עם סיומו של כל קיץ, אני מתשאה מחדש למראה בחורי הישיבות ותלמידות הסמינרים המנהלים ביניהם תחרות מי יקום ראשון לזקנות ולזקנים באוטובוס, ואפילו לאנשים טיפה מבוגרים, ולנשים צעירות שכריסן לא באמת ניכרת.

     

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    ואז עיניי נתקלות במודעות רחוב טריות בסגנון: "יהודי, תן צדקה וקנה מליץ יושר ליום הדין", ומיד אני נזכרת שהימים הנוראים בפתח ושכניי עסוקים בצבירת מצוות ובהיערכות ליום הדין. דומה שאין דבר המאפיין את יום הכיפורים יותר מהמאמץ לחזרה בתשובה, המתבטא בהתנהגות מוקפדת ואף מעט סגפנית. אבל רמזים תלמודיים קלים יכולים ללמד שלא כך היה תמיד.

     

    יום כיפור אחר

    שרידי מסורות מעידים על יום כיפור שונה בתכלית מהמוכר לנו. יום מפתיע זה התקיים כנראה במשך שנים רבות ובקהילות שונות, וגם בשיא התקופה הרבנית-תלמודית. קיומו הושתק במהלך השנים, ורק רסיסים ממנו הגיעו לידינו. אני מבקשת לצרף את רסיסי המסורות ולראות האם יצלח הצירוף, ונוכל לומר דבר-מה של ממש על יום כיפור יהודי אחר.

     

    יום כיפור פרוץ

    נפתח במסורת בבלית (בבלי, יומא יט, ב. מתורגם מארמית): "אמר אליהו (הנביא) לרב יהודה אחיו של רב סלא החסיד: "אתם אומרים: מדוע לא בא המשיח. והרי היום, יום הכיפורים הוא וכמה בתולות נבעלו בנהרדעא". נהרדעא היא עיר ואם בבבל היהודית של ימי התלמוד (וכנראה גם קודם לכן). זו עירם של שמואל ורב נחמן וחכמים חשובים נוספים.

     

    רב יהודה, אחיו של רב סלא, הוא חכם יהודי שחי בלב תקופת התלמוד. נדמה שאת המפגש המפתיע שלפנינו יוזם אליהו הנביא, שכן רב יהודה כלל לא מדבר בו. אליהו מציג את השאלה ואת התשובה. יהדות בבל, ובכללה יהדות נהרדעא, נמצאת בשיא תפארתה, ומדברי אליהו ניתן להבין שיהודים אלה מודעים לערכם ולא מבינים מדוע למרות גדולתם, המשיח עדיין לא בא. לתמיהה היהירה מצטרפת תשובה מפתיעה: המשיח לא בא בגלל שיש בנהרדעא יהודים שבועלים בתולות ביום הכיפורים. לא פחות.

     

    מסורת מקבילה או התנהגות עבריינית?

    האם מדובר בפרחחים? ביהודים פורקי עול? ואם כן – מדוע דווקא בנהרדעא ומדוע דווקא ביום הכיפורים? האם לפנינו חבורת יהודים שרוצים להכעיס את החכמים, או שלפנינו התנהגות יהודית אלטרנטיבית ליום הכיפורים? ייתכן שהחכמים המבקשים לקעקע את מנהג בעילת הבתולות ביום הכיפורים, מקפידים להטיף נגד המנהג בקהילותיהם תוך שהם מרחיקים לכת, וטוענים כי בגינו מתעכבת ביאת המשיח.

     

    וגם במאה הראשונה לספירה - פריצות מינית ביום הכיפורים

    באותה סוגיה בתלמוד הבבלי, בשורות המקדימות את האגדה הנ"ל מסופרת מסורת נוספת: "מיקירי ירושלים לא היו ישנים כל הלילה,

    כדי שישמע כהן גדול קול הברה ולא תהא שינה חוטפתו. תניא, אבא שאול אמר: אף בגבולין (מחוץ למקדש) היו עושים כן זכר למקדש, אלא שהיו חוטאים".

     

    מסורת זו נפתחת בתיאור יום הכיפורים בזמןשבית המקדש השני היה קיים. החכמים שפחדו שהכהן הגדול ירדם בליל יום הכיפורים (ויטמא בשנתו בטומאת קרי) היו שומרים על עירנותו במשך כל הלילה. חבורה לא מוכרת המכונה "יקירי ירושלים" טרחו להיות ערים ולעורר בדבריהם את הכהן הגדול.

     

    אבא שאול, חכם מהמאה הראשונה לספירה, מספר שגם לאחר חורבן בית המקדש הוסיפו לשמור על המסורת של עירות ולימוד לאורך הלילה, אך חדלו מכך מפני שהאנשים הערים היו חוטאים. ובמה חטאו האנשים שבקשו לשמר מסורת יום כיפור עתיקה? רש"י מציע תשובה מפתיעה: "משחקים אנשים ונשים יחד, ובאים לעבירה".

     

    איך זה יכול להיות?

    שדווקא אנשים צדיקים כאותם "יקירי ירושלים" המבקשים להאדיר את שמו של יום הכיפורים ולשמר מסורת מימי בית המקדש, משחקים אנשים ונשים יחד בעודם שומרים את המסורת?! קשה להעלות על הדעת שקבוצת יראים העוסקת בשימור המסורת תחטא באותו הזמן בדיוק בחטא חמור כל כך. במקרה זה ברור שלא חבורת פרחחים לפנינו, אלא אנשים שהם כ"יקירי ירושלים". ונראה שקרוב יותר לטעון שיקירים אלה משמרים מסורת יום כיפור שונה, ולפיה בערב יום כיפור הייתה פעילות דתית שכרכה עירות, לימוד, דיבור, שירה (תקיעה בשופרות?) וחגיגה מינית.

     

    רוצים עוד ראיה?

    חוקר התלמוד יעקב ניוזנר, מציע לקשור בין המסורת על בעילת הבתולות בנהרדעא, למשנה החותמת את מסכת תענית, שגם ממנה נלמד על קיומה של מסורת יום כיפור אלטרנטיבית: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכפורים, שבהם בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולים שלא לבייש את מי שאין לו... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות? בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה (משלי, ל"א), שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל..."

     

    זו כנראה הראיה החזקה מכולן, שכן המשנה מדווחת על יום כיפור קדום (מימי הבית) המוזכר באיבחה אחת עם ט"ו באב, ומכיל מסורת זהה – ריקוד של בנות ירושלים בכרמים, בבגדים לבנים, פשוטים ושוויוניים, שנועד לפיתוי וללכידת הבחורים. משום מה, כל המצטטים משנה זו בעודם מציעים לט"ו באב עדנה ומעמד מגוייר של St. Valentine's Day , לא מתייחסים לכך שגם יום הכיפורים מחזיק תוכן ומשמעות זהים.

     

    ואם לא די בכך

    אני מבקשת לצרף עוד שתי מסורות תלמודיות; במסגרת מסורת ארוכה על מעלליו המוזרים של רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי, מסופר על כך שחשש שגרם להוצאה להורג של יהודי חף מפשע. ברצות הבריות להרגיעו, הן מתארות לו כמה רשע וחייב בדין היה אותו ברנש (בבא מציעא פג, ב): "אמרו לו: רבי, אל ירע בעיניך, שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכיפורים".

     

    ייתכן שלפנינו דוגמא בעלמא לרשעותו של אותו אדם, אבל לאור המקורות שראינו עד כה, ייתכן שהתלמוד מבקש גם כאן לעשות דמוניזציה של שומרי המסורת האלטרנטיבית של יום הכיפורים, היהודים הבועלים נשים ביום הכיפורים, ובמחי סיפור מקצינים החכמים את מנהגם "הוא ובנו באו על נערה מאורסה" ומציגים אותם כרשעים מרושעים, הראויים למוות ואין גרועים מהם.

     

    יום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה?

    בשולי הדברים, אני תוהה גם על המשנה המפורסמת המונה את איסורי יום הכיפורים (יומא ח, א): "יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה

    וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה". תשמיש המיטה, קיום יחסי מין, נראה כ"יוצא מן הכלל" במשנה זו, המונה רשימה של דברים שאדם עושה למען קיום גופו ושמירה עליו.

     

    "תשמיש המיטה" נמצא בסוף הרשימה, והוא מעט שונה מיתר האיסורים, שכן הוא איסור שמהותו בקשר בין בני אדם. מתוך העיון במקורות האחרים העוסקים בחגיגה מינית ביום הכיפורים, אני מבקשת להעלות את השאלה האם מי שצירף את "תשמיש המיטה" למשנה זו עשה, זאת בתמימות - או שהוא ביקש לתקוף בעזרתה נוהג יהודי קדום שכבר השתכח מאתנו?

     

    ואיך שתבחרו לציין את יום הכיפורים – מקווה שיהיה נכון לכם ומשמעותי.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    תודה לרומן (טוקבק 21 מהטור הקודם) שהחזיר עטרה ליושנה של ה"צניעות": "ממתי צניעות קשורה בלבוש חושפני? אולי זה לא צנוע ללבוש חליפות באלפי שקלים כדי להראות לכולם כמה אתה רב חשוב? או שאולי להתיימר שלברכה שלך יש השפעה יתרה מזאת של יהודי אחר, זו צניעות? צניעות לפי מה שאני זוכר זה ההפך מיוהרה, ולא ההיפך מחשוף".

     

    חוקר דתות (טוקבק 13) יקר, כתבת דברים חשובים על יסוד השינוי בדתות כולן, וכתבת גם שבכך עוסק הד"ר שלך.
    אנא שלח פרטים שלך (אפשר גם בפייסבוק האישי שלי), ואשמח אם תכתוב את אחד הטורים הבאים.

     

    לג'ורג' עמירה, הילד האמיץ שהכין סרטון נגד גזענות, ולנשיא שלנו, רובי ריבלין, שעמדתו הברורה והיפה נגד הגזענות מעוררת כבוד עמוק - תודה, אתם עושים לנו שנה טובה.

     

    חברות וחברים יקרים, תודה לכם שאתם כאן. תודה על שנה נוספת של לימוד תורה - וגמר חתימה טובה.

     

  1. לכל הטורים של רוחמה וייס
  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תעלומה היסטורית: האם היה יום כיפור אחר?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים