שתף קטע נבחר

יוצא מאהרון: התשובה של רון שלום

כילד הוא פיתח "אנטי" לכל מה שריח דת נודף ממנו, אבל השנים האחרונות עשו לאהרון-אהרון, הוא רון שלום, משהו בלב: הוא מניח תפילין, מקפיד להתפלל - וחווה את היהדות בצורה אחרת. "אני עושה דברים לעילוי נשמתו של אבא, וגם לנשמתי שלי. הם עושים לי טוב, נותנים לי סיבה לקום בבוקר"

 

הוא נמצא כאן כבר קרוב לעשרים שנה, אבל לא בטוח שאתם מכירים באמת את האיש שעומד מאחורי אחת הדמויות היותר מצחיקות ברדיו הישראלי: רון שלום הוא אהרון-אהרון (הרון-הרון), ובשנים האחרונות הוא עובר תהליך של התקרבות למסורת היהודית, שאותו הוא חולק כאן , ב-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" לראשונה.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

מאז שהחל את תהליך ההתקרבות, הוא מתייחס להומור כאל שליחות – ופוקד את בית הכנסת בקביעות, מקום בו הוא "מרגיש מוגן כמו ברחם", כדבריו. "גדלתי בקריית אונו, בבית מסורתי-חילוני. כילד פיתחתי 'אנטי', לא ידעתי מה זה יהדות. גדלתי בבית שבו ראיתי אנשים הולכים לבית הכנסת, אבל זה לא דיבר אליי. כאילו, אני הייתי הילד שמכריחים אותו לקום ב-5:30 בבוקר כי סבא קם לבית הכנסת ביום שבת, כשאנחנו ישנים אצלם. גשם, חורף, שמש, לא משנה מה - אני קם בעיניים עצומות, כי צריך לעשות כבוד לסבא.

 

קראו עוד בערוץ יהדות :

וקבל תפילתם: מחזור ynet ליום הכיפורים

 

"היה קשה לי מאוד הניגוד הזה, חיכיתי כבר שתצא השבת כדי לסמן 'וי', ולהגיע לחברים שלי בקריית אונו. רציתי להיות כמותם: לאכול חמץ בפסח, ולצאת לטיולים בחגים, וכך, כל הילדות שלי, נקרעתי בין שני העולמות. מבחינתי זה היה שחור-לבן: או שאתה דתי ועושה הכל, או שאתה חילוני עד הסוף. לא ידעתי שיש דרך אמצע, ואותה גיליתי בשנים האחרונות".

 

סיבה לקום בבוקר

אבל פטירת אביו יצחק, לצד גידול ילדיו שהחלו לחקור את שורשיהם, זרקו אותו באחת לעולם שהדחיק מאז ילדותו, ומי שרוצה להחבר למתיקות של חוזרים בתשובה, צריך לקרוא את הסיפור הזה: "אני מניח תפילין כל יום, ולוקח אותם איתי גם לחו"ל ולנסיעות", שלום מספר. "כשירדנו לאילת כמה חברים, וכולם עם תפילין, היינו אמורים לחזור לשבת. אנחנו לא ניסע עם תפילין ברכב בשבת, ואז גילינו שחבר טוב שלנו, עידן יניב, נמצא באילת. ביקשי ממנו: 'אתה טס מחר, ויש פה שלושה סטים של תפילין – קח אותם איתך'.

 

"בחוץ חום אימים שמגיע ל-40 מעלות, מה עושים? גם להעביר לו את התפילין צריך ללכת ברגל. אז אמרנו טוב, אחד ייסע ברכב – ואנו נעשה

צעדה עם התפילין לאורך שלושה ק"מ. אחד נהג, ואנו התחלפנו בינינו כדי לצעוד עם התפילין. הגענו לעידן יניב, נתנו לו את התפילין, ונגמר הסיפור הזה. יום אחרי אני מדבר עם חבר דתי, ומספר לו את הסיפור הזה, והוא אומר לי: 'אתה יודע שאסור לטלטל את התפילין ביום שבת?"

 

שלום מוסיף כי "אני עושה דברים כי הם באמת לעילוי נשמתו של אבא, וגם לנשמתי שלי. הם עושים לי טוב, נותנים לי סיבה לקום בבוקר. אמרו לי בהתחלה: 'דבר איתו (עם אלוהים), בקש ממנו דברים. מתישהו הוא ישמע לך'. ואני אמרתי: 'מי אני שאני אדבר איתו? למה שהוא ישמע לי בכלל?' אמרו לי: 'הוא אבא שלך. הוא אבא שלנו לפני הכל, וזכותנו לבקש מאבא שלנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורות
"לעילוי נשמת אבא, אבל גם בשבילי". רון שלום
צילום: אורות
צילום: אורות
"מצווה לשמח אנשים בארץ הזאת"
צילום: אורות
מומלצים