שתף קטע נבחר

עיכוב הבנייה בנתיבות: התקבלו 2 תביעות ענק

העירייה ומינהל מקרקעי ישראל התחייבו לשווק קרקעות אף שידעו שלא יעמדו בלו"ז. התביעות עמדו יחדו על כ-30 מיליון שקל. הפיצוי ייקבע החודש

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל שתי תביעות ענק נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית נתיבות בגין עיכובים במסירת מגרשים שהיו ראויים לבנייה וקבלת היתרים בשני מתחמי מגורים בעיר. סכום הפיצוי, שככל הנראה ייאמד במיליוני שקלים, ייקבע בדיון מהלך אוקטובר. מדובר בשני מכרזים שפרסמו המינהל והעירייה ב-2003 לבניית מתחמי מגורים, ונקבע שהזוכים נאלצו לחתום על הסכמים שלעירייה ולמדינה היה ברור מלכתחילה שלא ניתן לעמוד בהם.

 

פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

תביעה אחת הוגשה על ידי 104 רוכשים ועמדה על 20 מיליון שקל. התביעה השנייה, על סך 8.9 מיליון שקל, הוגשה על ידי חברת "עדן גד", שזכתה בפרויקט לבניית יחידות דיור.

 

בחוזים מול הזוכים בשני המכרזים התחייבו העירייה והמינהל ללוחות זמנים מפורשים וברורים: חברת "י.ג מתאר ניהול ופיתוח", שניהלה את הפרויקט מטעם המינהל, התחייבה לדאוג שעבודות הבנייה יחלו שלושה חודשים לאחר חתימת החוזה ויושלמו תוך ארבע שנים. העירייה התחייבה להסדיר את כל הקשור בפן התכנוני של הקרקעות, כך שהיזם יקבל היתרי בנייה תוך 12 חודשים וטופס 4 (טופס אכלוס) תוך שנתיים.

 

אלא שבפועל, על אף המועדים הברורים, חל עיכוב ממושך בביצוע העבודות: פרויקט אחד נדחה ב-21 חודשים ואילו השני ב-51 חודשים.

 

במהלך המשפט התברר שמלכתחילה ידעה העירייה שלא תוכל לעמוד בלוחות הזמנים, בין היתר בשל הזמן הדרוש לצורך שינוי תוכנית בניין העיר (תב"ע). עוד התברר שבסמוך לתחילת העבודות הורה מהנדס העיר על הפסקתן, לאחר שמצא מטמנת פסולת ענקית בשטח המתחם.

 

הנתבעים – מינהל מקרקעי ישראל, חברת "י.ג" ועיריית נתיבות – לא הכחישו את העיכוב, אך ניסו להטיל את האחריות זה על זה: המינהל טען שהעירייה אשמה, או לכל הפחות חברת "י.ג", שהחזירה את האחריות למינהל, בטענה שהיא כפופה להוראותיו.

 

העירייה טענה שהיא לא נושאת באחריות כלשהי לעניין העיכובים מאחר שאינה חתומה על ההסכמים מול הרוכשים וכי כל מאמציה לעמוד בלוח הזמנים כשלו עקב בירוקרטיה ממשלתית.

 

לו"ז לא מציאותי

נשיא המחוזי בבאר שבע, השופט יוסף אלון קבע, כי העובדה שהתב"ע לא אפשרה להוציא היתרי בנייה הייתה ידועה לכל הנתבעים עוד במועד פרסום המכרזים. לנוכח זאת, העיכוב הידוע מראש מהווה הפרה משמעותית ומתמשכת של ההתחייבויות החוזיות גם מצד המינהל ומנהלת הפרויקט וגם מצד העירייה, אם כי הוא ייחס לאחרונה אחריות גדולה יותר.

 

לפי השופט, עיריית נתיבות נטלה על עצמה התחייבויות שלא יכלה לעמוד בהן, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת לו"ז - הכול כדי שתוכל לשווק את הפרויקטים ולגייס כספים. העירייה לא סייגה את לוחות הזמנים ולא הודיעה למי מהתובעים על קיומן של הבעיות אשר ידעה היטב שיגרמו לעיכובים במסירת המגרשים.

 

נפסק שהעירייה הפרה את התחייבויותיה כלפי עשרות רוכשי המגרשים, שהשקיעו את מיטב כספם במטרה לבנות את ביתם, תוך שהסבה להם נזקים רבים, והשופט ציין שענייני העירייה מול גורמי הממשל השונים אינם משנים עובדה זו.

 

לבסוף חויבו הנתבעים כולם לפצות את התובעים בשתי התביעות: העירייה תישא בשני שליש מהפיצוי ואילו המינהל ו"י.ג" ביתרה. סכום הפיצוי הסופי ייקבע לאחר דיון שיעסוק בבירור גובה הנזק שיתקיים במהלך אוקטובר.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד אילן בר יוסף, עו"ד זאב מינטוס
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אפנן אבו טהה, עו"ד עופר שפיר, עו"ד ציון צמח, עו"ד מאיה כהן, עו"ד אופיר בוכניק, עו"ד קובי הררי, עו"ד אורון מייל
  • עו"ד איל ברנדט עוסק בדיני מקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
 צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים