נבחרת גוטמנית, לטוב ולרע / על ניצחון ישראל

אם מסתכלים על הצד החיובי אחרי ה-1:4 על אנדורה, נבחרת ישראל ממשיכה להיות "גוטמנית" על הדשא. היא מסודרת, יודעת מה היא רוצה מעצמה והאמונה של המאמן בדרך המקצועית שלו מביאה את הקבלות, גם אם שחקניו לא הרשימו בדקות רבות.

האמונה של גוטמן בדרך מביאה קבלות. השחקנים חוגגים(צילום: AFP)

רק שהפעם הנבחרת יותר מדי הקשיבה למאמנה. כפי שגוטמן התבטא אחרי ה-1:2 בקפריסין ביום שישי האחרון: "בלי דפיקות לב - זו לא נבחרת ישראל", גם הערב עברו עלינו כמה דקות מורטות עצבים לפני שהובטחו שלוש הנקודות.

אחרי שקצב דפיקות הלב חזר למצבו הרגיל, אפשר לסכם את שלושת הימים האחרונים ולהתכונן לקראת בוסניה בחודש הבא עם שש נקודות בקופה. למרות שהן הגיעו מול שתי הנבחרות החלשות בבית, לא צריך להקל ראש בכך.

בכל הקמפיינים הקודמים ביבשת האירופית רק במוקדמות יורו 2008 ישראל הגיעה למחזור השלישי עם שני ניצחונות (אז על אסטוניה ואנדורה). אם מתעקשים ומחפשים היסטוריה, לראשונה בתולדות הנבחרת היא מנצחת את שני משחקי החוץ הראשונים שלה. הנה עוד סיבה לחייך.

לראשונה שני ניצחונות חוץ בתחילת הקמפיין. דמארי ובן-חיים(צילום: רויטרס)

מי שעוד נתנו סיבות לחייך הם טל בן-חיים ועומר דמארי. הראשון ממשיך להוכיח שמבחינת כישרון הוא השחקן הישראלי בעל הפוטנציאל הגדול ביותר כיום. דמארי כבר עכשיו סימן את עצמו כבאנקר לקראת המשך הקמפיין בעמדת החלוץ עם ארבעה שערים בשני משחקים.

מגיעה גם מילה טובה לגוטמן בנוגע לשניים, ובכלל, מחמאות בכל הנוגע לבחירת השחקנים שלו בשני המשחקים הראשונים. אם שמים בצד את החילופים הלא מוצלחים מול קפריסין, המאמן מזכיר במשהו את שלמה שרף.

חלילה לא את דמות הפרשן המאוס של ימינו, אלא את שלמה שרף, המאמן הלאומי של שנות התשעים, שידע לזהות את השחקנים אשר נמצאים בכושר הכי טוב לפני כל משחק. בקמפיין הקודם גוטמן לקה בנקודה זו בחלק מהמשחקים, בינתיים נראה שהוא הסיק את המסקנות.

מזכיר את שרף. גוטמן(צילום: רויטרס)

ואם כבר דיברנו על דמות הפרשן, ראוי להחמיא למוטי איוניר. כבר התרגלנו בשנים האחרונות שהתגובה האוטומטית לשער שישראל סופגת - בטח אם הוא מגיע מול נבחרת חלשה כמו אנדורה - היא ביקורת חותכת ועלבונות כלפי השחקנים (שלמה שרף, כבר אמרנו?!).

הפעם קיבלנו ניתוח קצת יותר מעמיק של מה לא עובד, רעיונות לאיך יוצאים מהברוך ודגשים על הדברים שיש לשפר ולשמר. בלי התלהמות, מקצוענות נטו. הנה, עוד צעד קדימה שעשינו בקמפיין הנוכחי.