שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

על כלכלה ופריפריה: איפה לומדים העשירים?

שליש מהסטודנטים באוניברסיטת ת"א משתייכים לעשירונים העליונים. מנגד, שליש מהלומדים בחיפה משתייכים לאשכולות הנמוכים במדד החברתי-כלכלי. מה המצב במכללות והאם הבינתחומי מצדיק את הסטיגמה? כל הנתונים

באוניברסיטת תל אביב ישנו השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים המגיעים מיישובים בחתך סוציו-אקונומי גבוה, ומנגד השיעור הגבוה ביותר של תלמידים מהעשירונים התחתונים נמצא באוניברסיטת חיפה. נתונים שהגיעו ל-ynet לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית חושפים את הרכב הסטודנטים במוסדות בארץ - אוניברסיטאות ומכללות - בהתבסס על מקום מגוריהם והמדד החברתי-כלכלי שאליו משתייך היישוב, ומציירים תמונה מעניינת על ההרכב הייחודי לכל אוניברסיטה או מכללה.

 

לקראת פתיחת שנת הלימודים:

 

הנתונים מתייחסים לשנת הלימודי הקודמת (תשע"ד), וכאמור באוניברסיטת תל אביב ניתן למצוא את שיעור הסטודנטים הגבוה ביותר המשתייך לאשכולות הגבוהים 10-8: כ-33 אחוז. אחריה ברשימה אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע (24%), האוניברסיטה העברית (22%), אוניברסיטת בר אילן (20%), הטכניון (19%), אוניברסיטת אריאל (17%), ובסוף הרשימה אוניברסיטת חיפה, שבה רק 13% מהסטודנטים משתייכים לשלושת האשכולות הגבוהים.

 


 

לנתונים המלאים בקובץ אקסל

 

בהתאם, באוניברסיטת חיפה ישנו השיעור הגבוה ביותר של סטודנטים המגיעים משלות האשכולות הנמוכים, 3-1: 31 אחוז. אחריה הטכניון (15%), אוניברסיטת תל אביב (12%), האוניברסיטה העברית (11%), אוניברסיטת בר אילן (9%) ואוניברסיטאות בן גוריון ואריאל (7%).

 

בכל שבע האוניברסיטאות שנבדקו (הנתונים לא כללו את האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן), אחוז הסטודנטים המשתייכים לאשכולות 7-4 נע בין 73% (אריאל) ל-54% (תל אביב).

 

"יכול להיות שאחד ההסברים לכך הוא שבתל אביב יש אחוז גבוה של סטודנטים המשתייכים לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים ולכך מתווספת העובדה שהיא ממוקמת במרכז הארץ ולא בפריפריה", מסבירה פרופ' זמירה מברך, נשיאת המכללה האקדמית דוד ילין, דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן ולשעבר המדענית הראשית של משרד החינוך. "באופן טבעי, אוניברסיטאות שממוקמות בפריפריה מהאזור שלהן".

ארכיון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
ארכיון(צילום: עידו ארז)

פרופ' מברך מזכירה שלא ניתן לייחס את ההבדלים לשכר הלימוד - שכן הוא אחיד בכלל האוניברסיטאות - וגם לא לדרישות הקבלה: "אם האוניברסיטאות רוצות להגדיל את השונות של הסטודנטים, עליהן לתת תמריצים שונים לאלה המגיעים מהפריפריה. זה קיים, אבל מסתבר שלא מספיק".

 

במכללות המתוקצבות המצב שלא שונה בהרבה, וגם ברובן שיעור הסטודנטים שמשתייכים לחתך סוציו-אקונומי נמוך תלוי במיקום של המוסד: 4 אחוזים באקדמית תל אביב-יפו ובשנקר, לעומת מכללת צפת (51%), מכללת הגליל המערבי (36%), מכללת עמק יזרעאל (22%) ומכון לב (22%).

 

פרופ' מברך: "באופן כללי המכללות נפתחו על מנת לאפשר להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה ולשכבות החלשות, אלא שהנתונים לא בהכרח מראים שזה מה שקורה במציאות. אחוז הסטודנטים מחתך סוציו-אקונומי נמוך, למעט צפת וגליל מערבי, מאוד דומים לנתונים באוניברסיטאות".

 

הנתונים הצפויים במרכז הבינתחומי

ומה קורה במוסדות שאינם מתוקצבים? המרכז הבינתחומי בהרצליה הוא המוסד הפרטי שבו שיעור הסטודנטים הגבוה ביותר המשתייך לאשכולות 10-8: מדובר ב-44% מכלל הסטודנטים במוסד. אחריו ברשימה נמצאת מכללת שערי משפט בהוד השרון (30%), המכללה האקדמית לחברה ואומניות בנתניה (30%), המרכז האקדמי שלם בירושלים (25%) ומכללת רופין (24%). במוסד האקדמי נצרת אין אף לא סטודנט אחד שמשתייך לשני האשכולות הגבוהים.

 

במרכז הבינתחומי ובמכללת רופין ישנו השיעור הנמוך ביותר של סטודנטים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים: 3 אחוזים בכל אחד. אחריהם ברשימה המרכז האקדמי שלם והמכללה למנהל (4%), המרכז האקדמי פרס והמכללה האקדמית לחברה לאומניות (6%), שערי משפט (10%) ומכללת נתניה (11%).

במוסד האקדמי בנצרת נרשם הריכוז הגבוה ביותר של סטודנטים המשתייכים לשלושת האשכולות הנמוכים ביותר והוא עומד על 83%. אחריו ברשימה, בפער גדול, המכללה האקדמית לישראל ברמת גן (34%) והמרכז האקדמי כרמל (23%).

 

"אין בנתונים האלה הפתעה", אומרת פרופ' מברך. "שכר הלימוד במוסדות האלה מאוד גבוה, אנחנו יודעים שלמרכז הבינתחומי מגיעים סטודנטים מחתך סוציו-אקונומי גבוה, והנתונים רק מחזקים זאת. למרות שהמרכז הבינתחומי טוען שהוא נותן מלגות לסטודנטים, עדיין אחוז הלומדים שמגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך הוא מאוד נמוך".

 

שאלה של גיאוגרפיה

סטודנט הלומד במרכז הבינתחומי בהרצליה מסביר בשיחה עם ynet: "אין ספק שכסף קונה מוצרים איכותיים יותר וזה בא לידי ביטוי בסגל המרצים במרכז או בטכנולוגיה המתקדמת. ברור שיש כאן אוכלוסיה מחתך סוציו-אקונומי מאוד גבוה, ונכון שרוב האנשים פה לא קיבלו מלגה. זה בא לידי ביטוי ביומיום,

בקפיטריה, אבל גם לא בצורה קיצונית כמו שאוהבים להציג. האווירה פה היא מאוד צנועה. יש אוכלוסייה מסוימת שתמיד שמים עליה את הזרקור – 'הבנים והבנות של' - אלא שהם מיעוט".

 

אור מורדו, סטודנט באוניברסיטת חיפה ודובר אגודת הסטודנטים, אמר: "אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטה מגוונת מאוד וכוללת אוכלוסיות שונות. לאוניברסיטה חיפה, בגלל המיקום שלה, מגיעים סטודנטים מאזור הפריפריה בצפון שכולל הרבה יישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. הגיוני שהיחס שלהם יהיה גבוה בהשוואה למוסדות במרכז".

 

לדבריו אגודת הסטודנטים פועלת רבות בתחום המחירים בקמפוס ויוקר המחייה: "אנחנו נאבקים להורדת מחירי המזון ואפילו פתחנו מתחם מזון מוזל, מפעילים דוכני השאלה של מוצרים כמו מחשבון, מחשבים ניידים, ומעשירים באופן קבוע את מאגר המלגות של האגודה על מנת שסטודנטים לא יצטרכו לרכוש את הדברים האלה מכספם. אפילו כרטיסים ליום הסטודנט אנחנו מוכרים במחיר מוזל משמעותית ביחס למוסדות אחרים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עידו ארז
ארכיון. סטודנטים במרכז הבינתחומי
צילום: עידו ארז
מומלצים