שתף קטע נבחר

תביעה: המחסנים בבניין המשותף הפכו לדירות

במשך 13 שנה נהנה בעלי המחסנים בבית בנתניה מאוזלת ידה של העירייה והשכיר אותם למגורים. לבסוף הצליחו השכנים לנצח אותו בבית המשפט

שני מחסנים שהוסבו לדירות מגורים גרמו עוגמת נפש לבעלי הדירות בבניין משותף בנתניה. המחסנים חוברו באופן פיראטי לתשתית הביוב ותוספות הבנייה פלשו לרכוש המשותף כך ששינו את חזית הבניין. רק לאחרונה, לא פחות מ-13 שנים לאחר שנבנו, הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב לבעלים להרוס את כל החריגות.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-2001 נרכשו שני מחסנים בקומת המרתף של בית בן חמש קומות ברחוב סולומון בעיר וזמן קצר לאחר מכן הפך אותם הבעלים לדירות להשכרה. נציגות הבניין, כמו גם בעלי הדירות האחרות, פנו שוב ושוב לעיריית נתניה על מנת שתפעל להפסקת העבודות הלא חוקיות, אך לא נענו. משכך, הם ביקשו מבית משפט השלום בנתניה צו מניעה.

 

ההליך הסתיים בפסק דין שבמסגרתו התחייב הבעלים לא להשתמש במחסנים כדירות ולא לבצע בנייה נוספת ללא היתר. אולם אחרי שהמשיך להשכיר אותן ללא הפרעה הגישו השכנים תביעה נוספת, הפעם למחוזי בתל אביב, ובה עתרו בין היתר לצו הריסה לבנייה החורגת. בינתיים, המחסנים נמכרו לאיש עסקים ולכן הם צירפו גם אותו כנתבע.

 

בעל המחסנים המקורי הכחיש בבית המשפט שאי פעם בנה שלא כדין. לטענתו, הוא ביצע רק שינויים פנימיים שלא מצריכים אישור. הבעלים החדש טען שמדובר בתביעה קנטרנית והוסיף שלפני הרכישה בדק את מצב המחסנים בעירייה ובטאבו ולא מצא בהם פגם.

 

במקביל הוא הגיש תביעה נגדית בטענה שנציגות הבניין התרשלה בכך שלא גילתה לו על ההליך המשפטי מול הבעלים הקודם ולא רשמה הערת אזהרה על פסק הדין. כמו כן, הוא הגיש הודעת צד שלישי נגד הבעלים הקודם, וביקש שיפוי על כל הוצאה שיחויב בה בשל ההליך.

 

הדיירים לא חייבים מאום

השופט חיים טובי קבע שתובעים זכאים להריסת כל הבנייה החורגת לתחום הרכוש המשותף או פוגעת בזכויות הבנייה שלהם, לרבות ניתוק המחסנים מתשתית הביוב של הבניין. הוא הדגיש שהכשרת המחסנים למוגרים נעשתה שלא כדין, מה גם שהעבודות התפרשו על פני חזית הבניין והשלד.

 

השופט הוסיף כי בתיק הבניין אף נמצא צו הפסקה מנהלי שלא יושם רק בשל אזלת ידה של העירייה. עוד נקבע שרוכש הנכסים ידע היטב שיש מחלוקת משפטית בסוגיית המחסנים, אולם התעלם מכך כי סבר שמדובר בעסקה משתלמת.

 

בהתאם נדחתה התביעה הנגדית על הסף: התובעים, שמעולם לא היו בעלי המחסנים, לא חייבים לבעלים הנוכחי מאום, ואין אף חוק שמחייב אותם לרשום הערת אזהרה על פסק הדין בהליך הקודם.

 

עם זאת, קיבל השופט טובי את הודעת הצד השלישי בהיעדר קו הגנה מטעמו של בעל המחסנים הקודם, שנמנע מלהתייצב לדיון ההוכחות. לבסוף נקבע כי הנתבעים יצטרכו להרוס את שנבנה שלא כחוק ולשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.

 

סיפור המקרה מחייב "הערת אזהרה": ברכישת דירת קרקע או דירה בקומה מפולשת, הקונה חייב לבדוק את היתר הבנייה והתשריט של הבית המשותף, לדרוש לקבל מסמכים אלה מהמוכר ולראות שהבנייה נעשתה בהיתר ושהיא אינה תולדה של שינוי לא חוקי. שימו לב: אם ימצא שהייעוד אינו למגורים, הקונה גם לא יוכל לקבל כספי משכנתא למימון הרכישה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד ש. גרוס
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ד.אמזלג, עו"ד מ. ימין
  • עו"ד יואב בן-סימון עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים