שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    בשבח הכישלון. חלום התיירות לחלל לא נגוז
    התרסקות החללית בקליפורניה בתחילת החודש הולידה כותרות שהכריזו על סוף חלום התיירות לחלל. אלא שהכישלונות, ולא ההצלחות, הם במידה רבה המפתח להתקדמות ולהגשמת החלום. תשאלו את קולומבוס, מגלן וקפטן קוק

    בסוף חודש אוקטובר התרסקה החללית SpaceShipTwo של חברת "וירג'ין גלקטיק", ואחד הטייסים שהיו בה נהרג בתאונה הקשה. מיטב המומחים והחוקרים עוסקים באיסוף הממצאים מההתרסקות ובניתוחם במטרה להבין מה גרם לכשל שהוביל להתרסקות החללית.

     

    "מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

    בתפוצות לא יעברו בשתיקה על מדיניות גזענית / ד"ר אילן צבי בארון

    המעצמה מספר אחת בעולם - במשחקי מחשב / ד"ר אלון לבקוביץ

    איום הסייבר - עקב אכילס של מערכות החלל? / ד"ר דגנית פייקובסקי וגיל ברעם

     על מה אנו מדברים כשאנו מדברים על ביטחון / טרים ווילומסן ברלינג 

     

    הכותרות שעסקו בהתרסקות הכריזו על סופו של חלום תיירות החלל. אכן, למסקנות באשר לסיבת התאונה תהיה השפעה על המשך פיתוח המיזם של חברת "וירג'ין גלקטיק" ואף על עתידו. אך האם תהיה לכך גם השפעה על עתיד החזון לטיסות מסחריות מאוישות לחלל?

     

    זירת התרסקות החללית SpaceShipTwo    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שנים רבות מקובל היה לראות בתוכניות מאוישות בחלל פרויקטים לאומיים יקרים מאוד, מורכבים ובעלי סיכון רב. משימות מאוישות דוגמת "תוכנית אפולו", תוכנית המעבורת של סוכנות החלל של ארצות הברית (נאס"א), ותוכניות מאוישות במדינות נוספות, לא נועדו בעיקרן לספק תועלת כלכלית ישירה, אלא אפשרו הזדמנויות מחקר חדשות והיוו מקור לגאווה וליוקרה עבור המדינות המשגרות.

     

    על כן, ההשקעה בפיתוח יכולות מהסוג הזה הייתה נתונה בידיהן של מדינות בודדות בלבד.

    מצב זה השתנה בשנים האחרונות, הודות להתקדמות הטכנולוגית הרבה בתחום והתפתחות כלכלת החלל. בהדרגה, החלו יזמים פרטיים וחברות מסחריות להביע עניין בכניסה לתחום ובפיתוח של יכולות להטסת אנשים למסלול קרוב לכדור הארץ.

     

    במקביל וגם כתוצאה של המשבר הכלכלי העולמי, החלו המדינות הפעילות בחלל לבחון מחדש את מדיניותן בנושא. כך הגיעו לסיומן התוכניות השאפתניות של ארה"ב, תוכנית המעבורת ארוכת השנים להטסת אסטרונאוטים לחלל והתוכנית לשוב לירח. בנאס"א הודיעו כי לצורך טיסות למסלול הקרוב לכדור הארץ ניתן יהיה לעשות שימוש ביכולות ובטכנולוגיות שיפותחו על ידי השוק הפרטי. סיומן של התוכניות הללו בטרם פותח בנאס"א תחליף טכנולוגי ראוי אחר למסעות אנושיים לחלל נתפס בעיני רבים כוויתור של ארה"ב על מעמדה כמובילה עולמית בתחום החלל.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    המדיניות של הממשל האמריקני בהחלטה זו איננה בבחינת ויתור על יכולת, אלא ניתן להגדירה "ירידה לצורך עלייה". המהלך נועד לשנות את סדר העדיפויות של נאס"א ולהפנות משאבים לפיתוח יכולות ורכבי חלל חדשים שיביאו את האסטרונאוטים האמריקנים למחוזות חדשים, תוך הסתמכות על השוק הפרטי לפעילות במסלולים הקרובים לכדור הארץ. "אחרי הכול, בירח כבר היינו ועתה הזמן להגיע למקומות חדשים", אמר בשעתו נשיא ארה"ב ברק אובמה כשנימק את החלטתו לסיים את התוכניות הללו.

     

    מהלך זה מדגים את המגמה המתפתחת בקרב המדינות המובילות בחלל והיא להגיע רחוק יותר מכדור הארץ ועמוק יותר בחלל. רוסיה, סין, הודו, יפן וגם סוכנות החלל של אירופה ומדינות נוספות, הכריזו בשנים האחרונות על שאיפתן להגיע לירח, למאדים ולמחוזות רחוקים אף יותר בטיסות בלתי מאוישות ובטיסות מאוישות. חלקן אף החלו במאמצים למימוש החזון. דוגמה טובה היא משימתה של החללית רוזטה שהנחיתה אתמול (יום ד') גשושית על כוכב שביט.

     

    מבחינה פוליטית, המסר שארה"ב מבקשת להעביר הוא שכמעצמה החזקה בעולם, היא איננה צועדת במקום. בזמן שבעלות בריתה ויריבותיה מנסות לשחזר את הצלחתה על הירח, פועלת ארה"ב להציב רף גבוה יותר לקהילה הבינלאומית בדמות דגל על מאדים. מבחינה כלכלית וטכנולוגית יש במדיניות זו מסר של אמון ביכולת של השוק הפרטי לפתח את הטכנולוגיה הדרושה וברמת הבטיחות הנדרשת לביצוע טיסות מסחריות מאוישות לחלל כמו גם אמון בכדאיות הכלכלית של המהלך. ועדיין, ההשקעה בטיסות מאוישות על ידי השוק הפרטי אינה מובנת מאליה.

     

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    התאונה המצערת של טיסת הניסוי שערכה חברת "וירג'ין גלקטיק" מעוררת עניין ודיון מחודש בהיתכנות הטכנולוגית ובכדאיות הכלכלית עבור השוק הפרטי. מיד מתעוררים הקולות הקוראים להפסקת הפעילות הזו בטענה שמדובר בסיכון מיותר. המיליארדר ריצ'רד ברנסון, בעל השליטה בחברה, התבטא בעבר בנושא ואמר כי בטיסות של נאס"א שיעור האובדן של חיי אדם עומד על שלושה אחוזים, וייתכן שלמטרות אסטרטגיות לאומיות נתון זה מתקבל על הדעת, אך השוק הפרטי לא יקבל זאת. מודל עסקי לתיירות חלל מחייב בטיחות טיסה גבוהה ביותר של מאה אחוזי הצלחה.

     

    בלי כישלונות אי-אפשר להתקדם

    לפי הרציונל של ברנסון עצמו, ייתכן שהתרסקות החללית תפגע בתמיכה הציבורית שבה זכתה עד עתה חברת "וירג'ין גלקטיק", שהודיעה בעבר שכ-800 בני אדם נרשמו לטיסותיה, וכעת משימתה עשויה להישאר בגדר משאלת לב. אך האתגר שבביצוע טיסות מסחריות מאוישות לחלל לא ייעלם. טבעו של תהליך חברתי וטכנולוגי שהחל הוא להמשיך ולא לעצור. זו דרכה של האנושות בפיתוח ובשכלול יכולותיה והכלים העומדים לרשותה.

     

    כל אסון כזה הוא מצער ואובדן חיי האדם כואב, אך בהתבוננות רחבה וכוללת, זהו עוד שלב בדרך שאי-אפשר להתקדם בה ללא כישלונות. יתרה מכך, הכישלונות - ולא ההצלחות - הם במידה רבה המפתח להתקדמות, שכן רק לימוד מכישלון מאפשר הפקת לקחים ושיפור הביצועים בעתיד עד לקבלת מערכת הטסה מסחרית יציבה, בטוחה ואמינה.

     

     (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    מאות שנים חלפו מאז יצאו מגלי הארצות כריסטופר קולמבוס, פרדיננד מגלן, קפטן ג'יימס קוק ואחרים למסעות קשים וארוכים אל הלא-נודע. היום איננו זוכרים כל אחד ואחד מהאנשים שקיפחו חייהם בניסיונות לקרוא תיגר על המוכר והידוע באותה עת. קשה לדמיין איך היה נראה עולמנו ואיך היו מתנהלים חיינו לו בשל כישלונות ואובדן חיי אדם (והיו לא מעט כאלה), היו המשוגעים לדבר והציבור באותה תקופה מאבדים עניין בחלום לתור אחר מקומות חדשים.

     

    יש להניח ולקוות שגם אם תאונה זו תעכב את התהליך הוא יימשך, ושהשוק הפרטי ימצא את הדרך לייצר את התנאים שיאפשרו לחזון להתממש. תפקידנו כחברה הוא לדרוש בחינה מדוקדקת של הסיבות שהובילו לכשל ולהסיק מהן את המסקנות המתבקשות, אך גם להכיל את הכישלון ולקבל אותו כחלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח של טכנולוגיה חדשה.

     

    ד"ר דגנית פייקובסקי, פוסט-דוקטורנטית במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית, חוקרת בכירה בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ויועצת למועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בשבח הכישלון. חלום התיירות לחלל לא נגוז"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    החללית התרסקה, התקווה לא. "וירג'ין גלקטיק"
    צילום: רויטרס
    צילום: חן גלילי
    כל אסון הוא שלב בדרך למרות הצער שבדבר. דגנית פייקובסקי
    צילום: חן גלילי
    מומלצים