האם רווקים הם אנשים טובים יותר מנשואים?
אם חשבתם שרווקים לא מוצאים זוגיות כי הם אנוכיים וחושבים רק על עצמם, כדאי שתחשבו שוב
בזמן האחרון יצא לי לשמוע מכמה אנשים שונים שהם חושבים שרווקים חיים בגפם כי הם אנוכיים יותר ביחס לנשואים. אני חייבת להודות שזה פשוט מקפיץ לי את הפיוזים. אצל כל אחד שמעתי את הטיעון הזה בגרסה אחרת - אחת אמרה שחברה שלה בת ה-34 טרם מצאה בן זוג, פשוט כי היא מרוכזת מדי בעצמה ובהצלחת הקריירה שלה ואכפת לה אך ורק מהעבודה שלה.
עוד בנושא:
הוא בן 38, היא בת 41, והם עדיין רווקים
רווקות היא בחירה. לא בעיה שמצריכה פתרון
מבחינתה, העובדה שהיא מסורה לעבודתה, מעידה על כך שאין לה מקום של נתינה. "איך היא תמצא בן זוג אם מעניינת אותה רק העבודה שלה?" היא טענה בפני לא פעם. לדבריה, "לא אכפת לה משום דבר אחר חוץ מההצלחה האישית שלה".
אז ככה: אם היא באמת עובדת מסביב לשעון, באופן טבעי יש לה פחות זמן והזדמנויות להכיר בן זוג. אם היא זו שתמיד מגיעה הכי מוקדם לעבודה ויוצאת אחרונה בלילה, איפה היא תכיר מישהו, אם לא במסגרת העבודה?
עם זאת, זה ממש לא אומר שהעובדה שהיא מסורה לעבודה שלה מעידה שהיא אנוכית או חושבת רק על ההצלחה של הקריירה שלה. פעמים רבות זה עניין של הביצה והתרנגולת. האם העובדה שהיא נמצאת שעות ארוכות במקום העבודה היא הסיבה לכך שהיא לא מוצאת בן זוג, או שלהפך - בגלל שהיא לא מוצאת בן-זוג - היא עובדת הרבה שעות כסוג של בריחה מהמציאות או ממקום של טיפוח הדבר בחיים שלה שכן עובד לטובתה כרגע? כך או כך, זה לא משנה, וזה בטח לא הופך אותה לאנוכית.
שמעתי מישהו אחר שאמר שאח שלו, שנושק לגיל 40, בחיים לא יוכל להיות בזוגיות כי הוא פשוט אנוכי מדי. ככה, חד וחלק. "אין מצב שהוא ידע להתחשב במישהו אחר. איך הוא יוכל לחיות עם מישהי אם הוא תמיד צריך לתת את המילה האחרונה? הוא תמיד מחליט לאן הולכים ומה עושים. קשה לו לחיות במצב של שיתוף עם מישהו שאמור להיות שווה לו". ומה יש לומר על כך? שטויות במיץ עגבניות! יכול להיות שהאופי שלו הוא באמת כזה. יתכן מאוד שקשה לו לחיות בזוגיות ולכן הוא טרם מצא את האחת שלו. לא חסרים אנשים כאלה, אבל זה ממש לא הופך אותם לאנוכיים או לפחות אכפתיים כלפי הסביבה. הם פשוט צריכים לעבוד על עצמם.
אנשים לא מעטים מאשימים את הרווקים בכך שהם טרם מצאו זוגיות - "זו אשמתם בלבד", ובמקרים רבים אני מסכימה איתם. אני רואה בשטח רווקים ורווקות שמחכים שהמזל ייפול עליהם מהשמיים והם לא עושים מאום כדי למצוא את החצי השני. הם יושבים חסרי מעש בהמתנה שקופידון יגיע ויזרוק את חץ האהבה שלו. אך זה לא המצב אצל כולם. אני רואה גם המון רווקים ורווקות שעושים הכל כדי למצוא זוגיות - ופשוט לא הולך להם. כל אחד מהסיבות שלו.
מה אומרים המחקרים?
אז מי שחושב שרווקים הם אנוכיים או לא אכפתיים - חשבו פעמיים. מחקרים מוכיחים כי ההפך הוא הנכון. בכתבה שעלתה ב-Psychology today בדקו ומצאו שכשמישהו קרוב חולה או זקוק לסיעוד ממושך של שלושה חודשים ומעלה - מי שעומד לצדו הוא דווקא הרווק ולא הנשוי. קחו למשל משפחה שבה האם חולה וזקוקה לטיפול ממושך. יש לה ילד נשוי וילד רווק. לפי הסטטיסטיקה, יש סיכוי גבוה יותר שדווקא הרווק יהיה זה שיטפל בה. בנוסף מצאו המחקרים שדווקא רווקים נוטים יותר לעזור לחבריהם, לקרוביהם ולשכניהם ביחס לאנשים נשואים.
אז נכון, יש שיטענו שהסיבה שרווקים עוזרים יותר היא כי יש להם יותר זמן פנוי מנשואים - הם לא צריכים לגדל ילדים או להשקיע זמן בזוגיות שלהם. אבל אני אומרת שאין קשר בין הסטטוס הזוגי לרמת הנתינה של האדם. אם אתה רווק זה לא אומר שאתה פחות אכפתי לסביבה, ואם אתה נשוי, זה לא אומר שהאופי שלך מבוסס על רמת נתינה גבוהה יותר.
מה שכן יש ללמוד מכך הוא שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אמנם משפט נדוש, אבל כל כך נכון. אם אתה אדם שקשה לו לחיות בזוגיות בגלל אופי מסוים, למשל שתלטנות, קושי לחלוק, קושי בלתת דין וחשבון לאחר, אז מן הסתם תהיה לך בעיה למצוא בת-זוג. אתה חייב להגיע להבנה שאתה לא יכול גם להיות אדון לעצמך ולהנות מיתרונות הרווקות, וגם להנות ממה שלזוגיות יש להציע לך (אני לא מתכוונת לדפוסי זוגיות שהם שונים מהנורמה המקובלת).
ואם את מאוד עסוקה בקריירה שלך, ברמות שאת לא רואה את הבית, יש כאן הקרבה מסוימת של חיי הזוגיות והמשפחה שלך. בקיצור, כמו שאני תמיד אומרת, בכל דבר בחיים צריך איזון. מאחלת לכם שתמיד תשכילו למצוא את האיזון האופטימאלי בחייכם.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-20 שנה ובעלת רשת משרדי השידוכים "דו-לב".
לפנייה לכתב/ת 
