בגיל 18 שיניתי מין והפכתי מאורטל לאריאל

"לפני חצי שנה אמא שלי שאלה אותי 'איך את מרגישה?' ועניתי לה: 'אני מרגישה שאני מרגיש'", כך תיאר בפני אריאל עוזרי (18) מחולון, את היום בו התחיל תהליך היציאה שלו מהארון. אריאל, שמגיע מבית דתי-מסורתי בו שומרים שבת וכשרות, למד בבית ספר לבנות בלבד אך כבר בגיל 14 הרגיש שאינו שייך לעולם הנשי. השבוע הוא הפך באופן רשמי לבחור מבחינת המראה החיצוני ותעודת הזהות שלו. ישבתי איתו לשיחה על התהליך המרתק שעבר.

עוד בנושא:

זו לא גברת: מפנטז על סקס עם טרנסית

מה יחס ההלכה לטרנסג'נדרים?

יצאת מהארון? תתחיל לשמוע ליידי גאגא

"כבר בבית הספר, בערך בגיל 14, התחתי להרגיש שאיני שייך לעולם הנשי ושיותר נוח לי בחברתם של גברים. בגלל שהייתי בבית ספר לבנות בלבד הייתי מוקף בבנות שכל הזמן דיברו על לבוש, עקבים, איפור ושאר עניינים נשיים שפשוט לא דיברו אלי.

"הרגשתי שגם ההתנהגות והעדינות הנשית שמצופות ממני לא מתאימות לי וגורמות לי להרגיש עצור. לעומת זאת, כל פעם שראיתי בגדי גברים תיארתי את עצמי לובש אותם ופנטזתי על הרגע בו אוכל סוף סוף לעשות זאת.

"היום בו הפכתי לגבר". צילום מהפייסבוק של אריאל(קרדיט: צילום מסך פייסבוק)

מה זה אומר בעצם?

"מבחינת הנטייה המינית אני דו-מיני. כשיצאתי מהארון עוד הייתי אישה ולכן הוידוי היה על המשיכה הנוספת שלי לנשים. הוידוי היה בעיקר כלפי אמי, שלא אהבה את זה אבל תמכה בי כי הבינה שהיא רוצה שיהיה לי טוב. אבי שמרן יותר ממנה, ועד היום עוד לא סיפרתי לו על נטיותיי המיניות כי העדפתי לא לפתוח את זה איתו, ועדיין, היה ביציאה מהארון משהו משחרר שפתח אותי יותר. לכן התחלתי להרגיש שאני יכול 'לצאת מהארון' גם מבחינת המין שלי".

אריאל מספר על התהליך לחבריו בפייסבוק(קרדיט: צילום מסך פייסבוק)

מחלום למציאות

"עיקר השינוי הוא חיצוני. לא עברתי ניתוח, אבל אני כרגע הולך עם חגורת גב על מנת להשטיח את החזה. היו לי מחשבות על ניתוח לכריתה או להקטנת החזה, אבל בינתיים אני רק משתעשע ברעיון ולא יודע אם אוציא אותו לפועל. היה לי שיער ארוך עד הכתפיים וביום שני האחרון הסתפרתי קצר. קניתי בגדים של גברים ומעכשיו אני הולך עם מכנסיים ולבוש גברי ולא עם חצאית, כפי שהייתי הולך כנערה דתייה. שיניתי את השם שלי מאורטל לאריאל ובעוד כמה ימים זה יתעדכן רשמית גם בתעודת הזהות".

חייו הקודמים. מתוך הפייסבוק של אריאל(קרדיט: צילום עצמי )

"הוריי לא מחוברים לפייסבוק אז הם לא היו מודעים לסטטוסים ולמה שקורה. אמי ידעה שאני מרגיש ככה כבר זמן רב משום שאני קרוב אליה ומשתף אותה בתחושות שלי. היא לא אוהבת את זה, אבל היא זורמת עם זה כי היא יודעת שזה מה שיעשה לי טוב וגם אחי הגדול נהג כמוה. אבי, לעומת זאת, שמרן יותר ולא ממש מקבל את זה והגיב באמרות כגון 'אוי ואבוי!' או: 'מה זה השטויות האלה?' והוא לא באמת מבין.

"אני לא חושב שהוא אי פעם יהיה מוכן לפנות אליי בלשון זכר או לקבל באמת את השינוי שלי. אחותי הגדולה, שהיא שמרנית כמו אבי, אמרה לי 'מה שיש לך בין הרגליים זה מה שאת' ולא ממש תומכת במהלך. החברים לעומת זאת, מאוד פרגנו. הבנות מבית הספר הדתי קיבלו את זה ממש יפה והיו מדהימות, החברים מהקהילה כמובן תמכו בי, וגם בבית החולים בו אני משרת במסגרת השירות הלאומי שלי - זכיתי לפרגון רב. עד כה שירתתי כסייעת לאחיות בבית חולים השרון בפתח תקווה. מעכשיו אני בעצם בן שירות ולא בת אבל אני ממשיך באותו תפקיד".

אחרי השינוי. שמח ומאושר(קרדיט: צילום עצמי )

איך זה מסתדר לך מבחינה דתית?

"מאז ומתמיד הייתי מחובר לעקרון הצניעות שבדת. אך ברגע שעשיתי את השינוי הזה אני לא שומר על העקרון הזה יותר בגלל שלאישה אסור ללבוש בגדי גבר. זה נחשב לפריצות. עם זאת, אני מתכוון לחזק אצלי דברים אחרים בדת, כמו להתפלל יותר וללמוד יותר דברי תורה".

"זה מדהים! אני עדיין לא מעכל שעשיתי את זה אבל זה כמו חלום שהתגשם וסוף סוף אני מרגיש שאני יכול להיות מי שאני באמת. כשאנשים זרים פונים אליי בלשון זכר זה מאוד מרגש אותי".

"כרגע אני לא חושב על זה, ובכלל אני עדיין לא ממש בשלב שאני מחפש זוגיות. אני מאמין שאם זה יבוא זה יבוא, אני פתוח לדברים אבל אני לא ממש מחפש באופן אקטיבי".

"הייתי מוסר להם שהדבר הכי חשוב לחשוב עליו זה להיות מי שאתם ולא להתעסק במה אנשים יגידו או יחשבו עליכם. הכי חשוב בסופו של דבר להיות עצמכם".

ל"ערה?" – דף הפייסבוק של עדי רם.