שתף קטע נבחר

תמ"א 38: הדיירים התחרטו, הקבלן תבע אותם

אחרי שחתמו על הסכם לביצוע הפרויקט הגיעה שמועה לאוזני דיירי בניין באשדוד ולפיה הקבלן זומם להשתלט על הנכס. מה קבע בית המשפט?

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לדיירים בבניין משותף באשדוד למלא הסכם שעליו חתמו מול קבלן לביצוע פרויקט תמ"א 38 לשדרוג מפני רעידות אדמה. הדיירים ביקשו לבטל את ההסכם בעקבות שמועה שלפיה הקבלן זומם להשתלט על דירותיהם, אולם השופט שלמה פרידלנדר קבע: מדובר בהסכם הוגן ביותר.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ב-2012 חתמו מרבית בעלי הדירות על ההסכם מול חברת "שלום בחיילך בע"מ". בשלב מסוים הפיצה אחת השכנות שמועה כי במסגרת ההסכם ישנו סעיף שמאפשר לקבלן לרשום הערות אזהרה על הדירות ולמעשה מאפשר לו להשתלט עליהן.

 

חלק מהדיירים נתקפו בחשש ומיהרו להגיש התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולמפקחת על רישום המקרקעין. הם טענו כי בדיעבד נודע להם שהחתימו אותם על חוזה לא הוגן, והטעו אותם תוך ניצול העובדה שאינם שולטים בשפה העברית.

 

במקביל, הגישו החברה הקבלנית ובעליה תביעה לאכיפת ההסכם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטענו כי התקשרו בהסכם כדין עם 24 מתוך 32 בעלי הדירות בבניין. לדבריהם, הדיירים לא הצביעו על סעיף בחוזה שאינו הוגן לטעמם אלא התבססו על שמועה שהופצה. החברה התעקשה שמדובר בסעיף רגיל בהסכמי תמ"א, המזכה את הקבלן בהערת אזהרה על החלק שמועבר לו בתמורה לעבודות, ואינה חלה על הדירות של הדיירים.

 

הדיירים הודו כי חששם התברר כלא מדויק אולם עמדו על ביטול ההסכם. הם טענו שחתמו על ההסכם רק משום שנאמר להם שמדובר במסמך "לצורך אישורי עירייה" בלבד, ולא בהסכם משפטי מחייב. הם הוסיפו שההסכם לוקה בחסר ואין בו, למשל, מועדים קצובים שיבטיחו את מהירות ויעילות העבודה.

 

היזמים לא עומדים בתור

השופט שלמה פרידלנדר דחה את טענות הדיירים וקבע שהסעיף המאפשר לקבלן לרשום הערת אזהרה על חלקו בבניין בתמורה להוצאות הבנייה הוא סעיף מקובל בהסכמים של תמ"א 38.

 

השופט גם התייחס לדברי אחד הדיירים, שתמך בקיום ההסכם, ולפיהם יזמים אחרים אינם "עומדים בתור" לבצע את השיפוץ בבניין. השופט ציין כי התמורה שמקבל קבלן עבור פרויקט תמ"א 38 באשדוד, לעומת פרויקטים דומים בתל אביב או רעננה, היא צנועה ביותר. בהתחשב בכך, הוסיף, הסכם שמעניק לכל אחד מהדיירים מרפסת, ממ"ד ומעלית הוא הוגן למדיי.

 

נקבע כי גם אם הדיירים לא ידעו לקרוא את תוכן המסמך, הם היו יכולים להבין שמדובר בהסכם מפורט ומחייב כשנדרשו לחתום על כל אחד מ-21 העמודים שבו. לפיכך התקבלה תביעת הקבלן והשופט פרידלנדר הורה על אכיפת ההסכם, כולל רישום הערות האזהרה והשלמת הפרויקט.

 

בהתחשב במצבם הכלכלי של הדיירים, ובמטרה לשקם את היחסים בינם לבין הקבלן, חייב אותם השופט בתשלום הוצאות מופחתות של 5,000 שקל לכל דירה על תנאי, כך שיצרכו לשלם אותן רק אם יפרו שוב את ההסכם.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד שמעון שגיא
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד חיים בן ר"מ
  • עו"ד דן מאיוס עוסק בתחום המקרקעין ובפרויקטים של תמ"א 38
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים