שתף קטע נבחר

סכסוך העבודה בבינלאומי: קוצץ בונוס לעובדים

על רקע העיצומים הנמשכים בדרישה לחידוש החוזה הקיבוצי החליטה ההנהלה לקזז מהתוספת ל-2013. בית הדין דחה את פניית ההסתדרות

סכסוך העבודה בבנק הבינלאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשל החלטת ההנהלה לקצץ מתשלום הבונוס עבור 2013. השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ דחתה אתמול (א') את תביעת העובדים בנימוק שמדובר בתמריץ שאינו כלול בחוזה העסקתם. היא הדגישה שמי ששובת לסירוגין במשך יותר משנה אינו תורם לרווחיות הבנק, ולכן רשאית ההנהלה לצמצם את נזקיה באמצעות קיזוז הבונוס.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

מקור הסכסוך בסיום ההסכם הקיבוצי עם העובדים במרס 2012, שאותו סירב הבנק להאריך. בעקבות זאת הכריזו הסתדרות העובדים החדשה (הסתדרות המעו"ף – חטיבת עובדי הבנקים וחברות הביטוח) והוועד הארצי של ארגון עובדי הבנק הבינלאומי על סכסוך עבודה.

 

הוועד הלין על כך שהנהלת הבנק התעלמה מדרישות העובדים, בהן הפחתת עומס העבודה, והתנהג כלפי הנציגות בזלזול. במסגרת הסכסוך השביתו עובדי הבנק סניפים שונים או יחידות מסוימות מעת לעת. השביתות התקיימו עד 2014, וחלקן - איסור על ביצוע פעילות שיווקית או על מתן שירותים לקופות גמל מסוימות ולעמיתיהן – נמשכות עד היום.

 

בהתאם לזכותו קיזז הבנק משכרם של השובתים את ימי השביתה. בנוסף הוא הודיע כי אף שהוחלט להעניק לעובדים בונוסים על 2013, 25% מהבונוס יקוזז מכל עובד ששבת יותר משישה ימים.

 

בתגובה ביקשו ההסתדרות והוועד מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לבטל את הוראת הקיזוז הקולקטיבית, שלטענתן היא שרירותית ולא מידתית. בין היתר נטען כי הבנק מבקש להעניש את העובדים על שמימשו את זכות השביתה, ופעל בחוסר תום לב מבלי להיוועץ עם הוועד.

 

הבנק טען מצדו כי בונוס הוא תשלום וולונטרי שנתון לשיקול דעתו של הדירקטוריון. לשיטתו, הבונוס מהווה הערכת תודה ותגמול על עבודה. ואולם, כשמדובר בקבוצת עובדים שזה זמן רב נוקטת בעיצומים וגורמת נזק, הוא רשאי להחליט על הפחתת הבונוס ואף על שלילתו.

 

כלי למזעור נזקים

השופטת ד"ר גילצר-כץ קבעה כי לעובדים אין זכות קנויה לקבל את הבונוס: מאחר שההסכם הקיבוצי הסתיים, ואין כל הוראה חוזית המחייבת את הבנק להעניק לעובדים בונוס, שיקול הדעת אם להעניקו או לא נתון להנהלה. היא הוסיפה שמעסיק רשאי לקזז מעובד שובת את שכר העבודה עבור ימי השביתה, קל וחומר כשמדובר בבונוס, שכן מעמדו נחות מזה של שכר העבודה.

 

השופטת ציינה שקיזוז הבונוס, כמו גם כפיית שביתה מלאה וקיזוז שכר, הם אולי הכלים היחידים שיש למעסיק כדי להתמודד עם נזקי השביתה ולמזער אותם. לדבריה, מדובר בפעולה לגיטימית ולא עונשית: ענישה היא שלילת זכות קיימת, אך כאמור לעובדים אין זכות קנויה לקבלת הבונוס.

 

נקבע כי בונוס ניתן כתמריץ לעובד שביצע עבודה איכותית ומאומצת שהשיאה למעסיק רווחים, אך כשמדובר בעובדים ששובתים ולא תורמים לרווחיות, המעסיק רשאי לצמצם את נזקיו באמצעות קיזוז הבונוס.

 

עם זאת, השופטת ד"ר גילצר-כץ קבעה שהבנק לא היה רשאי להחליט על הפחתה קולקטיבית שאינה מותאמת לימי העיצומים המסוימים של העובד. משכך, נפסק כי הבנק רשאי להפחית את הבונוס, אולם הוא יצטרך לחשב את הקיזוז בהתאם לימי העיצומים של כל עובד ועובד.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המבקשות: עו"ד הילה גבר, עו"ד ארי הלל, עו"ד ליאור גרו
  • ב"כ המשיב: עו"ד נחום פיינברג, עו"ד קרן שליט
  • עו"ד פבל מורוז עוסק בדיני עבודה, ייצוג עובדים וליווי מעסיקים וחברות
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים